אויש, היה מושלם! ../images/Emo9.gif
היה ממש מושלם. טוב נו, לא ממש מושלם, אבל כמעט מושלם. almost perfect (לדוברת השפה האנגלית, נגה...) אחרי שהגעתי
שעה ומשהו לפני הזמן (20:15) ואחרי שנמש
, ליאור
(עציץ, כאילו) ופריאור
הגיעו (עניין של עוד 10-15 דקות), הלכנו והתיישבנו על הספסלים שליד תיאטרון על הירקון. נמש
וליאור
קפצו לשירותים (ביחד! רררר!). אני ופריאור
נותרנו מאחור. (חרוז!) 21:15 בערך - גיא
, שני
, האחים צנחני
(עידן ואלירן) ואייל הטולקנאי
הגיעו. היכרות קטנה, שלום שלום, והולכים להצטלם על ניידת השידור של התיאטרון. 21:25 בערך - נגה
(להלן: ילדתי היקרה) מגיעה ביחד עם אביהּ החמוד. קצת אח"כ... בנציון (בנצי מודו
) היקר מגיע ופוגש את כולנו. צילומים, בירות
, נמש, צילומים עם שחר (מהלהקה), חלוקת כרטיסים שווה במיוחד ושאר ירקות... פריאור
, איך לא, דאגה לקלקל את נגה
. וגם לאמץ אותה. וגם להכניס אותה לניידת השידור. 22:15 - נכנסים לאולפן. כמובן, איך לא, חברי הפורום מקבלים חצי שורה (ראשונה!) השמורה רק להם (להלן: "שמוּר פורום" (או: "שמוֹר פורר"). הסברים קצרים מפי אסף הראל...: "אם המרואיין אומר: 'אתמול קניתי חתול', מה אתם עושים?'" -"מוחאים כפיים" (
מחיאות כפיים) "ואז הוא אומר: 'אבל החתולה נדרסה הבוקר'..." -"אווווווווווווווווווווווווווווווווווו" "אה, ו... אל תמחאו כפיים ע"פ הקצב, פה זה לא דודו טופז..." -
הקהל היה משעשע ברובו. קבוצות של ערסים משמאלנו, קשישים מעלינו (הם הסתכלו עליי ועל פריאור!
) ושינקינאים-יאפים-צפוניים למעלה... האולם היה מלא!
התוכנית מתחילה; מחיאות כפיים; טה נה נה נה נה נה נה נה; נה נה נה נה נה נה נה נה נההה; "בשידור חי מתיאטרון על הירקון... כל לילה עם אסף הראל..."; מחיאות כפיים; "והערב... אריה עמית... אורליייי לוייי... וקאשיייייי"; הקהל באקסטזה; "ועכשיו... קבלו את המנחה היחיד שמלבין פני חבריו ברבים, אם רק היו לו חברים.... אססססף הראללללללללל"; הקהל עולה על גדותיו; הפרחות שישבו משמאלי הורידו חזיות. משחקי כפיים עם הקהל; אסף: "הרבה אנרגיות יש לקהל שלנו... לא נעים לי להתחיל את המערכון ולהרוס הכל..."
הרבה חוויות מהאולפן אין לספר... בזמן הפרסומות מתנגנים שירים, אז לא ממש יכולנו להחליף חוויות, מלבד העובדה שחצי קהל ניסה לקלוט את מספר הטלפון של האולפן ולהתקשר, בכדי להשתתף במשחק... בהפסקת הפרסומות השנייה, ניגנו את Uptown Girl, לשמחתי הרבה.
אח"כ, המשחק עם הכדורים (William Tells). חמוד.
קאשי היה ממש מדהים. אני מעריץ גדול של המוזיקה שהוא עושה, וכנראה שאני ופריאור
היינו היחידים בקהל שידעו לשיר את כל מילות השיר ("בואי נקח דברים כאילו היו סתם, וננער את כל הגוף עד שנרגיש חם, נחפש כוכבים ונקטוף אותם, נרחף לשמיים ונישאר שם")...
אחרי סיום שידור התוכנית, הראשוניים (אני
, פריאור
, נמש
, עידן
ואלירן
) ביחד עם ליאור
, נאלצנו ללכת (כי האוטובוס האחרון שיוצא מרדינג לכיוון ראשל"צ וחולון יוצא בחצות הלילה). השארנו שם את שני
, גיא
, בנצי
, אייל
. נגה
לא הייתה בשידור התוכנית, האבא הביולוגי שלה טען שהיא צריכה לישון.
מה עוד אפשר להגיד? תודה לכם. וזהו. מקווה שנהניתם. אפשר לעשות את זה לעיתים תכופות יותר.
לתשומת ליבכם: פתחתי גלריה למפכ"ל (22/12). אתם יותר ממוזמנים להעלות את התמונות שצילמתם לשם.
לאלירן ולחברתו שחוגגים שנה עגולה ביחד.
מפה אני שולח את תודתי להפקת התוכנית, על שיתוף הפעולה.
את החוויות באוטובוס (אוטובוס כמעט ריק. אני
ופריאור
בספסל האחורי, כשנמש
רדומה מהבירה והאחים צנחני
מסתכלים על הנוף - [URL='http://']אני אשאיר לדימיון של כולכם.[/URL]
או שלא.
היה ממש מושלם. טוב נו, לא ממש מושלם, אבל כמעט מושלם. almost perfect (לדוברת השפה האנגלית, נגה...) אחרי שהגעתי
