היהלום שב../images/Emo47.gif פרק 40
לאורך שנים שבט צ'ה מנסה לשבור את גומה,מה הם לא ניסו
משליחויות מוזרות ועד ברווזים מורעלים... ובסופו של דבר באה ילדה קטנה ומרושעת אחת בשם יול אי ועושה לכולם בית ספר של תככים בפרק אחד
היא עושה את הבלתי יאומן וגורמת לגומה סוף סוף להראות
אנושיות ולהישבר - רק על זה מגיע לה פרס
גומה שבורה ובוכה
מספרת לספרנית
שהשאירו אותה בכפר בכוונה, היא מעולם לא ניסתה לפגוע באף אחד ועכשיו אחרי המהלומה האחרונה היא לא יכולה לעמוד בזה יותר ומרגישה צפה באויר(
) הספרנית טוען שזה רק עוד הר/מכשול שעליה להתגבר ו"מעודד" אותה שעם הזמן המכשולים יגדלו והחומה רק תהיה גבוהה יותר ועליה ללמוד להתמודד. היא מגמגמת שהיא כבר איבדה את הביטחון והספרנית מעיר אותה בחזרה לחיים עם משפט אחד "גבירת החצר סו החלשה לא מוצאת חן בעיניי". לא צריך להגיד עוד כלום - גומה מתאפסת על עצמה והם יוצאים לחפש את אנשי הכפר. אנשי הכפר כבר מחכים להם בתופים ובמחולות (ונבוטים), הם מכינים אמבוש קטן וכשהם מכים את הספרנית גומה חושפת שיניים
, מתחילה לצרוח שם על כולם "אני ארפא את כולכם" ומשכנעת אותם לשתף פעולה כדי לחיות. אחרי שאנשי הכפר מסכימים ומתחילים להתנייד לכיוון המרפאה היא מהספרנית ממשיכים לצעוק... הלו.. הם הלכו... מה קרה
היה קל מידי
אחרי שגונבים מגומה את הכדורים
האחרונים, שוב יש אמבוש על הספרנית השקרן וגומה שוב יוצאת להגנתו כשהזומבים סביבם צועקים "תרופות, תרופות, תרופות" אנשי הכפר מסכימים עם גומה לשחרר את הספרנית שילך להביא
אבל מציבים אולטימטום של יום אחד לספרנית לחזור עם התרופות או שגומה
. גומה שולחת אותו רחוק רחוק ונפרדת ממנו בלב... תודה שבאת... להתראות....
גומה מתחילה להראות סימנים של המחלה אבל ממשיכה לטפל בחולים בעוד בקצה השני של ההר הספרנית קולט מה גומה עשתה וחוזר בדהירה מטורפת. בינתיים בארמון גם הספרנית זוכה לסטטוס
עריק והרופא האהבל אומר שלא הגיוני שגומה לא חזרה, אולי נתקלה בנמרים - כן, כי זו באמת האלטרנטיבה הטובה יותר על עריקה, להפוך לטרף...
יול אי עמדה במשימה שלה (או ככה היא חושבת) ומבקשת מגום-יונג להיות הממונה על התרופות של שבט צ'ה. אנשי הכפר מגלים כי גומה חולה גם היא וזורקים אותה למחסן כשכל הכפר מתחיל לעלות באש. היא דופקת על קירות המחסן שישחררו אותה... האמת, למה היא לא בועטת בעץ
זה לא בטון, זה עץ
וגם נראה ממש דק... גומה מוותרת ונשכבת על הרצפה בדיוק בזמן להפעיל את מסחטת הדמעות שנקראת זיכרונות מאומה והאן
הספרנית
מגיע אל הכפר ומתחיל לצרוח לגומה כמו בחורה (לא באמת, מה זאת הייתה הצעקה האחרונה הזו
) הוא מוצא אותה במחסן המעושן מעולפת, מרים אותה
על רקע האש סטייל אטלנטה הבוערת, משכיב אותה על אבן, מתחיל לתת סטירות ולבכות..
גומה מתעוררת, איזה אושר
שניהם דומעים... היא פחדה שהוא לא יחזור, הוא קלט שהבחורה מנסה להציל אותו כי היא
מאוהבת ודואגת לו ולא יתכן שהוא לא יחזור אליה אחרי שהוא הבין את זה
.. הוא מנגב לה את הדמעות
, מלטף את הלחיים
ו...
ו...........
ו.................
מחבק אותה ממש ממש חזק...
אייגווווווווווו~ הספרנית אמנם נראה חסר כל דחף מיני אבל שכל תודה לאל יש לו.. כשהוא היה בחוץ הוא קרא ל
דוקי לבוא לעזור עם תרופות. והיא כמו שהיא תמיד, נכנסת לא בריבים עם השומרים, פשוט אומרת להם שהיא חולה
גדולה
הספרנית שם לב שגומה חולה וגומה נותנת מבטים מוזרים שאומרים רק דבר אחד, היא עלתה על משהו
היא רצה לבדוק את האוכל בכפר, מ
לברווזים ומגלה שהירקות ג'יפה
זו לא מגיפה אלא הרעלת מזון בקנה מידה עצום
גומה הולכת להכין תרופות, הספרנית רואה אותה ואומר לה לנוח, הוא כבר יעשה את הכל במקומה.. אחרי התנגדות קלה וקצת משחקים היא זזה הצידה ומתחילה לצחקק ולבהות בספרנית
. הספרנית דואג לה שתשתה גם היא בזמן שכל הכפר מחלים אבל אבוי, מסתבר שהירקות ג'יפה סופקו גם לארמון... צריך לרוץ בחזרה ולהציל את המלך. שני העריקים מתייצבים בארמון וטוענים שמצאו את הסיבה למגיפה שהיא לא מגיפה, צ'ה לא מאמינה שזה ירקות ג'יפה והספרנית מתגרה בה ואומר שאם היא כל כך בטוחה שתטעם בעצמה... היא מסכימה וכל העולם בוהה בה לועסת צנון
בערב כולם מחכים ומחכים לבוקר לראות מה יעלה בגורלה של צ'ה, וכשגום-יונג מגיעה לראות אותה היא מגלה שהיא חולה
היא לא מצליחה להרים את משקל הפיאה-פלצת שעל הראש שלה ודופקת את הנפילה הכי עלובה על המזרון.... גרמה לי לגחך קצת עם הנפילה המאולצת הזו. צ'ה בחדר חולה וכאילו לא חסר לה צרות, כאב ראש, שלשולים וחום גומה באה לעצבן אותה עוד יותר "אני אטפל בך..."
וכמובן.. איזה כיף
שוב הרמיקס