הידעת?💡

[יעלקר]

בְּבֹקֶר שֶׁמֶשׁ בָּהִיר שִׂחֲקוּ דָן וְאַלוֹן בַּמִּגְרָשׁ הָרֵיק מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת.
אַלוֹן מָצָא קֶרֶשׁ וְתָקַע אוֹתוֹ בַּחוֹל.
"זֶה הַקֶּרֶשׁ שֶׁלִּי" אָמַר דָן.
"לֹא נָכוֹן," עָנָה אַלוֹן "אֲנִי מָצָאתִי אוֹתוֹ רִאשׁוֹן."
"אָז אֲנִי אֶתֵּן לְךָ בּוֹקְס בַּשִּׁנַיִם!" כָּעַס דָן.
"וַאֲנִי אֶקְרָא לְאַבָּא שֶׁלִי,
הוּא יוֹתֵר חָזָק מִמְּךָ!"
אָמַר אַלוֹן.
"וַאֲנִי אַגִּיד לַדּוֹדָה שֶׁלִּי שֶׁלּוֹמֶדֶת קָרָטֶה,
הִיא מְנַצַּחַת אֶת אַבָּא שֶׁלְּךָ בְּקַלּוּת,"
עָנָה דָן.
"וַאֲנִי אָבִיא אֶת הַמֶּלֶךְ הָרָשָׁע שֶׁלִּי,
הוּא יוֹתֵר מְסֻכָּן מֵהַדּוֹדָה שֶׁלְךָ!"
קָרָא אַלוֹן.
"וַאֲנִי אַזְמִין אֶת הַדְרָקוֹן הַנּוֹרָא שֶׁלִּי!
הוּא יוֹרֵק אֵשׁ וְהוּא יָכוֹל לִשְׂרֹף אֶת הַמֶּלֶךְ שֶׁלְךָ!"
צָעַק דָן.
"וַאֲנִי אֶקְרָא לַמִפְלֶצֶת הָאֲיֻמָה שֶׁלִי!
הִיא תִּטְרֹף אֶת הַדְּרָקוֹן שֶׁלְּךָ!"
שָׁאַג אַלּוֹן.
וְכָךְ פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה הָאַדִּירָה:
אַבָּא וְדוֹדָה וְהַמֶּלֶךְ הָרַע,
הַדְרָקוֹן הַנּוֹרָא וְהַמִּפְלֶצֶת הָאֲיֻמָה
עָמְדוּ וְהִכְרִיזוּ בְּקוֹל: "מִלְחָמָה!"
צִפָּרְנַיִם שָׁלְפוּ
וְשָׁרְקוּ וְנָשְׁפוּ
הִשְׁתּוֹלְלוּ
הִתְגַּלְגְּלוּ
וְנָפְלוּ וְיִלְּלוּ
הִתְנַפְּלוּ
וְנִלְחֲמוּ
וְרָעֲמוּ וְנַהֲמוּ - עַד שֶׁנֶּעֶלְמוּ
וּבֵינְתַיִם דָן וְאַלוֹן שָׁכְחוּ עַל מָה רָבוּ.
הֵם הִשְׁאִירוּ אֶת הַקֶּרֶשׁ בַּחוֹל,
וְהָלְכוּ לֶאֱסֹף חִפּוּשִׁיּוֹת.
(המלחמה האדירה/ אורה איל, ספרית פועלים, 1986)
אלגוריה אנטי מלחמתית ולצערנו - תמיד אקטואלית.
מאת המאיירת והסופרת אורה איל, שהלכה לעולמה היום לפני 11 שנה.
ספריית בית אריאלה

ספרים שכתבה ואיירה אורה אייל בתגובה​

 

[יעלקר]

גם:
* מאיירת ספרי הילדים אורה איל הלכה לעולמה, באתר ynet, 27 בפברואר 2011

 

[יעלקר]

ספר העוסק במלחמות בצורה הומוריסטית הוא הספר


המלחמה האיומה על החמאה ספר ילדים שנכתב בשנת 1984 על ידי דוקטור סוס. הוא תורגם לעברית על ידי לאה נאור הוצאת כתר.

הספר מציג שני עמים דמיוניים, היוקים והפוקים (במקור היוקים והזוקים), החלוקים על השאלה באיזה צד של פרוסת הטוסט ראוי למרוח את החמאה.
גיבור הסיפור, שהוא סבו של הדובר הרשמי, הוא שומר החומות של היוקים. תפקידו להגן על שטח היוקים, ולעמוד לצד החומה עם נשק שיבריח כל פוק שרוצה להתקרב לחומה. גם מצידה השני של החומה, בשטחם של הפוקים, ישנו שומר חומות שכזה, ברנש ושמו פוקש. במהלך הסיפור שני הצדדים מפתחים נשקים יותר ויותר משוכללים, מתוך מטרה לגבור על הנשק של השומר מן הצד השני. לשומר יש גם תפקיד מוראלי בקרב העם, ועם התפתחות ההתרחשות נוספות לשומר גם מקהלות ולהקות שמעודדות אותו להמשיך ולהגן על הערך שעליו הם נלחמים.

בשלב מסוים של הסיפור ההמצאות של שני הצדדים מסתנכרנות והם מתחילים להגיע לחומה עם אותם נשקים, שרמת הקטלניות שלהם עולה. ההמצאה האחרונה של שני הצדדים, ה'אוי בומרו הגדול', היא פצצה קטנה, בגודל של גרעין אבוקדו, ש"מורכבת מחומר סודי מו-קה-מול, זה יעיף את הפוקים עד אוסטו-לה-גרול". בזמן שהסבא רק לחומה כדי לשלח את הפצצה בפוקים, נכנסים כל היוקים למקלטים כי ישנה סכנה. כשהסב מגיע לחומה הוא מגלה שגם לפוקש, נציג הפוקים, יש 'אוי בומרו' משלו. הסיפור נגמר כשהסב ופוקש עומדים שניהם על החומה, כל אחד עם האוי בומרו שלו, ואנו לא יודעים מה עומד לקרות.
הספר נכתב בזמן המלחמה הקרה ורבים ראו בו אנלוגיה למרוץ החימוש הגרעיני. בזמן פרסומו, הספר עורר התנגדויות כיוון שהוא מתייחס בסלחנות למרוץ החימוש. בקנדה הוא אפילו הוסר ממדפי ספריות בגלל יחסו למלחמה הקרה. חלק מההתנגדויות נבעו מכך שנראה כי יחסו של סוס למלחמה הקרה הייתה כי ההבדלים בין הגושים זהה לוויכוח על צד הלחם בו יש למרוח את החמאה.

ראהhttps://www.tapuz.co.il/threads/עולם-שבו-הכול-אפשר-והכול-מותר-–-על-ספרי-ד”ר-סוס.15510108/