"הייתי בן שש כאשר הוריי שלחו אותי לבית הספר השכונתי. כולם ראו, אני הייתי עיוור. הושיבו אותי בספסל האחרון של הכיתה, מה שאיפשר למורים להתעלם מנוכחותי ומהצרכים המיוחדים שלי כדי ללמוד. לצוות בית הספר לא היה מושג כיצד להתנהל עם ילד כמוני. כך העברתי שנה שלמה בלי לעשות כלום, בעוד שכל חבריי לספסל הלימודים כבר ידעו בסוף השנה קרוא וכתוב. ואני? אני לא למדתי דבר.
בתחילת כיתה ב' הוצע להוריי להעביר אותי לפנימייה בירושלים ("בית חינוך עיוורים"), שם אוכל ללמוד כיצד לקרוא בכתב ברייל ולרכוש השכלה כשאר הילדים. זה היה המקום היחיד בכל הארץ שנתן מענה לילדים כמוני. המחיר היה כבד – ניתוק מהמשפחה בגיל כה צעיר. אבל היה זה גם המקום בו למדתי לראשונה קרוא וכתוב בעזרת כתב ברייל.
במשך כמאתיים שנה, נעזרים בעלי לקויות הראייה בכתב הברייל שאין לו תחליף, גם לא בעזרת הכלים הטכנולוגיים הקיימים כיום.
הספר "שש נקודות" מאת ג'יין בריאנט, מספר את סיפורו של לואי ברייל, ממציא כתב הברייל. אמנם הוא ספר לילדים, אך מומלץ לקריאה לכל אחד ואחת מאתנו, על מנת שנכיר ונעריך את מי שאיפשר לנו את מה שהיום נראה לנו כל כך טבעי וברור.
לואי ברייל היה רק בן 3 כאשר התעוור לחלוטין עקב פצע שהזדהם. משפחתו של לואי הקטן עשתה מאמצים רבים כדי לסייע לו ללמוד מה הן אותיות ומה צורתן. אם על ידי חיתוך פיסות עור מהמפעל של אביו או על ידי קליעה של קש.
למרבה הצער, ניסיונות אלו לא הניבו את התוצאה המבוקשת ולואי הקטן עדיין נשאר ללא יכולת קריאה וכתיבה. ביוזמת מכרים של המשפחה, נוצר הקשר עם בית ספר מיוחד לעיוורים בפריז, שם הובטח להוריו שלואי ילמד קרוא וכתוב כשאר הילדים. לואי עזב את הכפר בו התגורר עם משפחתו ועבר לעיר הגדולה. למרבה ההפתעה, מספר הספרים שהיו בנמצא בבית הספר היה מועט ביותר. הספרים שכן עמדו לרשות התלמידים, הודפסו עם אותיות מובלטות אך בצורתן הרגילה.
תוך כדי שהותו במוסד זה, הצליח לואי ליצור כתב שאינו קשור לצורה הרגילה של האותיות אלא התבסס על מבנה משתנה של נקודות מובלטות. בזכות המצאתו הגאונית אנו העיוורים יכולים לקרוא את המילה הכתובה.
לואי ברייל גרם לשינוי משמעותי בחייהם של העיוורים בעולם כולו. שכן הכתב שלו ניתן ליישום בכל שפה ובכל מקום. הלן קלר אמרה עליו שלואי ברייל הוא ה"גוטנברג" של העיוורים בעולם. ויש האומרים שהוא אחד ממשניי מהלך ההיסטוריה. בכך הוא חובר לשניים נוספים שנולדו כמוהו, בתחילת 1809 - אברהם לינקולן וצ'ארלס דרווין.
אני זוכר עד היום את התחושה הנהדרת של לקיחת ספר ליד, למשש את הנקודות ולהבין מה כתוב... אני זוכר את הגאווה שהייתה לי כשישבתי לכתוב מכתב במכונת הברייל שלי, דברים שבעת יושבי בבית הספר בנהריה לא חלמתי שהם אפשריים עבורי."
אלו דברים שכתב עמוס באר, מנכ"ל הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה , שחזר עשרות שנים אחורה לעיר הולדתו נהריה, ולתשוקה שבערה בו לכתוב ולקרוא, בדיוק כמו כולם.
הספרייה המרכזית לעיוורים מנגישה לציבור רחב של אנשים עם לקויות ראייה וקריאה את עולם הספרות והתרבות בכלל. הספריה אף לקחה חלק בפיתוח כתב הברייל העברי.
היום הוא יום הברייל הבינלאומי, המציין את יום הולדתו של לואי ברייל, ממציא כתב הברייל. חשוב לזכור היום ובכל יום כמה חשיבות יש לנגישות ולהנגשה, כדי שכל אזרחי המדינה יוכלו להשתתף בחיי הקהילה ולממש את זכויותיהם.
בתמונה: לואי ברייל, איור: בוריס קוּלִיקוֹב מתוך שֵׁשׁ נְקֻדּוֹת - סִפּוּרוֹ שֶׁל לוּאִי בְּרַיְל, הוצאת צלטנר - Zeltner Publishing צלטנר. בית מלאכה לספרי ילדים
הספרייה הלאומית
על הספר בתגובה
