הידעתם?

גרי רשף

New member
אם כבר מטולה..

במוסף הארץ מקדישים כל שבוע את שני הדפים האחרונים למשפחה ישראלית עם כתבת פרופיל שהפעם לא מככב בה איזה ידוען אלא מישהו מהישוב. השבוע זה הוקדש לזוג מטולאים (לא, לא טללים על נשיו וטפּוֹ), ולמדתי משם שמטולה נקראת על שם אום-טולא שהפכה למטולה בערך כשם שאום-לאבס הפכה למלאבס (פ"ת).
 
יש לך לינק לכתבה?

כי על פי "ביסוד מתולה ותל אביב" של חיותמן השם המקורי הוא אומטללה וכך גם בכיתוב שבפארק המעין שבו שכן הישוב הדרוזי הנ"ל.
 
תודה על הלינק

לא מצאתי אזכור לאום טל... סליחה, או טולה, אבל אהבתי את האזכור של השלג על החרמון הסורי ואת תיאור הבית, החזית שלו באמת מזכירה מוזיאון.
 
אוי ואבוי

האדמות כבר נרכשו בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 לישוב הדרוזי קראו אומטללה הישוב מונה היום למעלה מ-2000 תושבים מלבד זאת הכל נכון
 

אלי ו.

New member
אחחח מטולה

הסבא שלי ז"ל וסבתי היו ממטולה, כשהייתי עולל רך בשנים אפילו גרתי שם כמה חודשים. אם פעם בשנה אתה רואה אוטובוס מלא חרדים מגיעים לבית האיכר, זה האגף החרדי של המשפחה שלי מגיע לביקור. באמת ישוב קטן וקסום.
 
תוסיף בבקשה פרטים

מה היה שם המשפחה של האגף שגר במטולה? באיזו עליה הם הגיעו? למה הם עזבו? בכלל... תביא את כל הסיפור.
 

אלי ו.

New member
קצת פרטים

מדובר ברב של המושבה, הרב מיכאל וינגוט ז"ל ומשפחתו, שהיה הרב והשוחט של מטולה במשך כ 35 שנה (עד שנות ה 70). הבית שבו הם גרו הוא היום בית האיכר. הם עזבו מכיון שהוא חלה ונזקק לטיפול רפואי, והילדים עברו למרכז.
 

אלי ו.

New member
עוד פרטים

המשפחה היא משפחה ותיקה מצפת, שחלקה עלה עם תלמידי האר"י. סבי קיבל את הרבנות על מטולה בשנות ה 30 של המאה הקודמת, וכיהן כרב ושוחט. בהיותו טיפוס אקטיבי, הוא גם ניסה להשתלט על השחיטה ביישובי הסביבה, ולעתים גם העניק שירותי שחיטה (חינם?) לקיבוץ כפר גלעדי. הוא גם חיתן זוגות ביישובי בסביבה. בבית האיכר תוכל לראות תמונה שלו מורכב על אופנוע בדרך לביצוע חתונה. תוכל גם למצוא שם את החוזה שלו עם המושבה מטולה עם פירוט התעריף לשחיטה. בית האיכר היה בית הרב, ולאחר עזיבתו הפך למוזיאון, אם תפנה לשרה אבידן (שהיתה הגננת של אבא שלי, ותקופה מאוד קצרה גם הגננת שלי) היא תוכל לתת הסברים טובים יותר משלי על התקופה. מסיפורים למדתי שלמרות שמדובר במושבה לא דתית, תמיד היה מנין בשבת, והיה כבוד לדת. מצד שני סבא העלים עין מכך שחלק מהמנין הולך לעבוד אחרי התפילה.
 

אלי ו.

New member
בתקופה ההיא לא היו גגות

החלוצים של פעם הסתפקו רק ברצפת אבן, עם הזמן הם הוסיפו חלונות ודלתות (מטעמי פרטיות) רק לקראת סוף שנות ה 50 הוסיפו קירות וסכך שהיה עשוי מתערובת של בוץ וקני סוף שהובאו על גבי ג'מוסים מהחולה.
 
למעלה