אממ... שלי../images/Emo210.gif
אני בוכה בסרטים (מרגשים!),אפילו עם זה סרט מצוייר. ואני בוכה גם משירים שיש להם מסרים ממש עמוקים, ומשירים מרגשים. שאני עושה משהו רע למישהו, אפילו עם זה סתם מכה קטנה ואני רואה שזה כאב לו או שהוא סובל, אני ישר מקבלת רגשות אשמה ומתחילה להתנצל בלי סוף. אממ... לפעמים יש לי זיכרון ממש טוב, ואני זוכרת המון פרטים (אפילו אם הם ממש קטנים) ולפעמים אני ממש אטומה ולא זוכרת כלום
. והיחידים שההיתי מעריצה פאנטית שלהם היו "המורדים". אספתי קלפים, קניתי עיתונים רק בשביל הכתבה שהיתה עליהם,היו לי מלא פוסטרים, קניתי את הדיסקים ועד היום יש לי קלסר ענק עם מלאמלא תמונות וכתבות שלהם (שאותו אני מתכוונת לשמור כדי להראות לילדים שיהיו לי [בעזרת השם], את מי אמא שלהם העריצה שהיא היתה קטנה
). ומאז אני כבר לא מעריצה של אף אחד,למדתי להעריך ולא להעריץ. זהו
אם אני אזכר בעוד משהו אני ארשום.