פניני דמעותיה זלגו במורד לחייה סערו כים וגליו שטפו את ליבה. פניני דמעות המחפשות שבילים קרן אור שתאיר את דרכן. לוכד דמעותיה באפילה, נוצר אותן כיהלומים יקרים על לוח ליבך.
החיים הם תעלומה את עומדים לבד את קוראת בשממה עינייך מלאות חול ופנייך בד לבן את מנסה לספוג כאב אני מרגיש תקווה אין בך שליטה ממש כמו ילדה זיכרון שלך רק בכה לא צריך כלום לא תודה על הברכיים רוצה לקחת את כולך את לא שוכחת העתיד שלך הבחירה תמיד נמצאת בידך אני שומע את קולך קול נדנדה ממש כמו מלאך אני תמיד שוכח ידייך הן כמו חלום שברח בלעדייך אני חולה
