הטרדות מיניות

הטרדות מיניות

אחת מתוך אחת! אין אישה במדינה שלנו ואולי בעולם שלא עברה איזשהו סוג של הטרדה, אני אמא לבת אחת ושני בנים.
חושבת לעצמי כל הזמן איל אני מגנה עליה,איך אני דואגת שלה זה לא יקרה והאמת אין לי צל של מושג, לא יודעת, אני מלמדת אותה לשמור על עצמה, מה מותר מה אסור, למי מותר לגעת (רק לה) למי אסור (לכולם כולל אבא ואמא וסבא וסבתא).
מלמדת אותה לצעוק ומתרגלת איתה צעקות, מסבירה ונותנת מקום לספר לי הכל, מבקשת שתספר לי למרות שהיא פוחדת שאכעס.
מדברים הרבה על סודות טובים וסודות רעים וסודות מבלבלים ואיזה סוד מותר ואיזה אסור.
אבל בתוך תוכי אני יודעת שמתישהו היא גם תעבור הטרדה מינית, אני רק מתפללת שהיא תהיה קלה,רק נגיעה אסורה באוטובוס, רק כמה מילים לא נעימות מבעל סמכות,משהו קל ושהיא תספר לי ושנטפל בזה מיד, שתדע שיש לה גב ויש לה תמיכה.
והבנים שלי אותם אני מלמדת אותו הדבר וגם שהגוף של כל אדם הוא שלו ואסור לגעת בלי אישור ולא זה לא גם אם הוא נאמר באמצע, אני מלמדת אותם שאישה היא אדם ולא אובייקט, הם עוד קטנים אבל אני לא מוותרת מההתחלה הם ידעו שאישה וגבר שניהם זכאים לכבוד וגבולות גוף.
והדף הזה הדף המדהים הזה הוא אולי ההתחלה של השינוי אולי אם נפסיק להתבייש ונתחיל לדבר, אולי אם גברים יקראו ויתחילו להבין אולי אז זה יירגע ואני רוצה לחלום שגם ייפסק.
הדף הזה צריך להיות הדף הכי פעיל בפייסבוק, מי שעוד לא מכירה זה הזמן להכיר
הייתי רוצה לכתוב שלא נדע, אבל אנחנו כולנו כבר יודעות

https://www.facebook.com/oneofone1?fref=ts
 

kita1000

New member
לא יודעת איך להתחיל לענות.

אשמח לדעת באיזה גיל מתחילים ואיך ומה אומרים...
 
אני ממש אומללה מזה

ואני לא מתכוונת רק להטרדות המיניות. זה בכל פינה. כל יוםמתפרסמות כתבות על אונס ואלימות והטרדות מיניות. התוקפנות של המגיבים בטוקבקים גם מבאסת אותי.
כל המחקרים על גיל הבגרות שמתחיל מגיל 10 לא תורמים לי למצב רוח. גם הפורנוגרפיה בכל פינת אינטרנט טובה והכי גרוע זה כמה בקלות מגיעים לפורנוגרפיה אלימה במיוחד שהופכת להיות בוןטון. והנשים הערומות שמרוחות על שלטי חוצות בהמוניהן בלי שמישהו בכלל ישים לב.
אני יכולה להמשיך להתבכיין על זה שעות ולפרוס את מחשבותי (כי יש לי הרבה כאלו) אבל זה ממש מדכא אותי בתור אמא. ללשד עצמותי. אני מסתכלת על הבנות שלי וחרדה להן. חרדה כ"כ ואומללה.
בקיצור חרא לי עם המצב ואני לא יודעת איך לשנות
ולדף הזה בפייסבוק אפילו לא נכנסתי. רע לי מספיק.
 
אני חושבת על זה

המון, לא באובססיה אבל כן חושבת על זה בעיקר חושבת על הבת שלי איך אני מונעת ממנה את זה?
אבל גם על הבנים איך אני מחנכת אותם שלא יעיזו להתנהג ככה.
לא פשוט לי
 

john111

New member
יש לעשות שני דברים

א. לחנך לאסרטיביות בריאה, ללמד יכולת לעמוד על שלך, לא לשתוק כשנעשה עוול (דוגמא אישית במקרים כאלו טובה) ללמד שהגוף שלנו הוא ברשותנו הבלעדית
ב. ללמד הגנה עצמית פשוטו כמשמעו.
ג. ללמד כללים בסיסים של הגנה מפני תקיפה בגילאים מבוגרים יותר (גילאי העשרה)
http://www.salam.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=144319
 
שני הדברים האחרונים שציינת מתאימים בעיקר

בהתגוננות מפני תוקף לא מוכר. הבעיה היא שרוב הפוגעים הם אנשים מוכרים (90% אאל"ט) והרבה מאד פעמים זה נעשה בלי אלימות.
אז לא שזה לא חשוב, אבל אני חושבת שהכלל הראשון שלך הוא החשוב ביותר - אסרטיביות. ומוסיפה גם חשדנות בריאה ותקשורת טובה עם ההורים.
 

john111

New member
אני חושב שצריך להכין גם לזה וגם לזה

דרך אגב זה שהתוקף מוכר לא אומר שהוא לא מפעיל סוג של כוח ולעיתים גם כוח פיזי.
 
מסכימה איתך, אבל העדיפות הראשונה בעיני

היא להתכונן למצבים של תוקף מוכר (גם ברמה התודעתית, כי זה מאד קשה לנו הרבה פעמים)
 

john111

New member
לא מסכים איתך

ראשית מקרי תקיפה מינית מאדם לא מוכר הם בדרך כלל אלימים מאוד ומהווים סכנת חיים ומאוד חשוב להתגונן מפניהם.
שנית, אני חושב שאם מכינים להתגוננות בכלל זה תקף לשני המצבים. זה שהאדם מוכר לא אומר שהוא לא משתמש בכוח או מחפש מצבים בהם יהיה לו יותר נוח לתקוף.
כאשר אישה יודעת להגן על עצמה פיזית, זה משרה עליה ביטחון שהיא יכולה להתמודד עם התוקפן בין אם הוא מוכר ובין אם לאו
 

kita1000

New member
אני לא חושבת לצערי שהגנה עצמית היא פתרון

כי הנטייה שלנו היא לקפוא במצבי חירום. ומי שקופאת לא מסוגלת לזכור מה למדה בקורס.
גם לא אומנויות לחימה קל שנים- הן לא מגינות מפני הטרדה או אלימות או אפילו אונס

לפעמים גם להגיד לא זה מאבק בעצמך.

וגברים שדיברתי איתם על זה, הם לא מבינים איך.
איך למשל הייתי צריכה כלללללל כך הרבה אומץ לקום ו'רק' לעבור כיסא באולם קולנוע בגיל 14 כשהאדם לידי שלח ידיים... וכמה זמן זה לקח לי. כללל כך הרבה זמן.
מקרה קל. תוצאות פחות קלות.
 

ללילילל

New member
תובנה בהקשר הזה

לפני כמה חודשים נתקעתי בחדר שירותים בגינה ציבורית. הייתי בשבוע 20 ומשהו להריון, הילדים שלי היו במרחק כמה מאות מטרים עם חברות שלי והילדים שלהן, כולם היו שקועים במשחק ולא שמו לב שאני מתעכבת. לא הצלחתי בשום אופן לפתוח את הדלת ובסוף לא הייתה לי ברירה אלא לקרוא לעזרה כדי שמישהו שעובר ליד יעזור לי. זה היה קשה בצורה שלא הייתי מעלה על דעתי. עכשיו, הכל היה בסדר גמור - לא קרה לי כלום, לא הייתי בשום סכנה, לא אוימתי, היו אנשים מסביב וגם ידעתי שבסוף גם אם לא אצליח להזעיק עזרה בעצמי, מישהו ישים לב ויבוא לחפש אותי. ועדיין, הרגשתי סטרס אדיר בגלל חוסר האונים והקושי להוציא מעצמי את הצעקה הזו שתעיר את תשומת ליבו של עובר אורח זר היה עצום. זו הפעם הראשונה שהבנתי, למשל, איך זה שנערות עוברות תקיפה עשרה מטר מהמסיבה עם כל החברים ואף אחד לא שומע. כל כך כל כך קשה להפעיל היגיון ואסרטיביות תחת לחץ, ולצאת מהבועה של עצמך כדי לעורר אנשים אחרים שלא נמצאים בתוך החוויה שלך.

גם אני חושבת שעיקר המניעה צריכה להתמקד בבניית הבטחון והאסרטיביות ובהפעלת קומון סנס. לצערי הרב אני קטנת אמונה לגבי היכולת שלי אישית להתגונן פיזית מפני תקיפה אם היא כבר קורית, לא משנה מה אני אלמד ואתאמן. מרגישה שאני מסתמכת על שילוב של יכולת להימנע מראש ממצבים מסוימים, ומזל.
 

פולספגן

New member
המטרה של אמנויות לחימה היא שתעשי דברים על

אוטומט, קרוי בספרות "מכת אנדרלין" ומשמע תגובה אוטומטית של FFF (הלחם/ברח/קפא) ולא תגובה מושכלת.
 

kita1000

New member
הבעיה היא fff

כל אחד מאיתנו נולדד או גדל עם נטייה מובנית לבחור באחת מהדרכים.
מי שמתמודדת עם freeze לא תהיה מסוגלת להגן על עצמה
ולצערי לתרגול יש מעט מאוד השפעה.
 

פולספגן

New member
הבעיה היא האקראיות שאין לך מושג לאיזה F תיפלי

רק אחרי שזה יקרה לך, תדעי לאן את "שייכת"
 

נינושה2

New member
את כן יכולה לדעת, נראה לי

יש מספיק מקרי חירום קטנים ביומיום לא קשורים לתקיפות מיניות, כדי להבין מי את.
לפחות כך אני מספרת לעצמי .......
ואסתייג בכך שאומר שאמנם אני מגיבה טוב לדברים כאלה, גם ביומיום, גם כשבגיל 13 דחפתי מיד איש ששלח לי ידיים, אך מצד שני, בגיל קצת יותר צעיר לא עשיתי כלום כשהאיש לידי באוטובוס נגע לי ברגל רוב הנסיעה, אולי כי זה לא היה משהו ברור - כאילו הניח את היד לידי.
מה זה FFF ? הבנתי שאחד זה FREEZE
 

kita1000

New member
fight flight freeze

גם אם יש לך נטייה להגיב באחד מהמצבים זה לא אומר שבכל סיטואציה תנהגי בצורה דומה.
מה שכן.. התגובה היא תגובה מובנית לרמת אדרנלין קיצונית.
תרגול מפחית חרדה ולכן מאפשר להתחמק מהנטייה האוטומטיתזל הגוף.
הבעיה היא שהתרגול חייב להיות מאוד ספציפי וככל שרמת האדרנלין גבוהה יותר כך רמת ההתאמה צריכה להיות מדוייקת יותר
 

john111

New member
מאיפה הביטחון שלתרגול אין השפעה?

השאלה היא כמה מתרגלים. לתרגול חזרתי שהופך לאוטומטי יש השפעה. זה כמו אם נשמיל זאת חיל שמסתער בשדה הקרב. גם לחילים יש נטיה טבעית ובכל זאת האימון האין סופי הופך את פעולת ההסתערות לאוטומטית אחרת אף חיל לא היה מסתער לפעולה שעלולה להביא למותוץ
 

kita1000

New member
מתוך הכרות עם עצמי כמו שכתבתי

שנה וחצי אנטנסיבים של קראטה וכלום כלום כלום....

וגם עם חברות באותה צרה.
 
למעלה