הטמטום הליברלי במיטבו: יהודי ארה"ב משנים את כללי העברית

במשל הצרצר היה אמור לגווע ברעב

כי התעצל לאגור מספיק מזון לחורף. במקרה שלנו גם "הצרצר" וגם "הנמלה" יתפגרו בערך באותו גיל.
 

Berethor

New member
נראה לי שאת מפספס את הנקודה, נכון שכולם מתים בסוף, אבל ילדים

הם אלו שממשיכים את המורשת, אם לדוגמה לכל היהודים לא היה ילדים, אז יהודים היו נכחדים, כנ"ל לגבי רוסים, וכנ"ל לגבי רוסים-יהודים. משום שאין לאדם חיי נצח, הדרך היחידה שלו להמשיך את מורשתו הפיזית היא על ידי ילדים. מה שעושים אנשים אלהוריים בדרך כלל, זה שהם לא משקיעים בילדים כדי להנות יותר מהחיים כביכול, אבל בסוף הם אלו שמפסידים, משום שאין להם מורשת, הם ויתרו על המורשת, בשביל הנאה רגעית, בדומה לצרצר, שלא חשב לטווח ארוך. מה שכן, יש גם אנשים שעדיף שלא יתרבו כמו שאומרים, אז זה לא הפסד גדול במקרה שלהם. יש קשר חזק בין העובדה שאין לאנשים חיי נצח, לבין הרצון בילדים, אם לאנשים היו חיי נצח, אז לא כל כך היה צורך בילדים, אבל זה לא המצב.

"On its surface, being immortal is a pretty sweet gig. You have a lot of time on your hands and usually you never have to suffer the effects of injury or old age."

"Now, the wise group of sages known as Queen once asked us, "Who Wants to Live Forever?" and here's one reason why: in many works of fiction featuring immortality, not only do they outlive their mortal lovers, but the immortals in question also are sterile or infertile: they cannot have children, since children are considered the "normal" way for mortal humans to ensure their legacy."

"Immortals may have methods of making mortals immortal (vampire bite, Applied Phlebotinum, or the like) and they may come to view those that they bring over into immortality as their own children, teaching them the lessons and how to thrive as an immortal. This, however, is not the same as having natural children."

"In a strictly biological sense this trope is fairly logical. Without death, an immortal population would constantly grow and eventually crowd themselves out and deplete their resources. As such, childbirth isn't really a necessity for such a species, since the members rarely need replacement. The above formula can (loosely) apply to any given species. Not to mention the little fact that females only have a limited number of eggs in their ovaries, so one can presume that even if they're blessed with eternal youth, in the end there is no escaping menopause."

[URL]http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/ImmortalProcreationClause[/URL]
 
על פניו, נראה שהאל-הוריים הם אלה שמפסידים, ובגדול,

כי הם מפסידים בטווח הארוך. אבל דווקא בגלל שחי אנוש הם קצרצרים עד זרא, מבחינת האינדיווידואל אין לו שום פרספקטיבה של טווח ארוך, ואחרי שהאדם מת זה מה קורה חמש דקות,או מאתיים או אלפיים שנה אחרי מותו מעניין אותו לא יותר ממה שזה מעניין את הנעליים שלי, כל מה שיש לנו זה כאן ועכשיו, חופן קטן של שנים יקרות ערך, והמורשת? אפשר להשקיע חיים שלמים בלחנך את ילדיי על פי רוחה, אבל אם כבר מדברים על טווח ארוך, איפה ערובה שנחדיי לא יחליטו להיות אל-הוריים שניניי לא יזניחו את המורשת? שבתקופת החיים של חימשיי היא תהיה אקטואלית יותר ממורשת השטעטל היהודי המזרח-ארופאי בישראל של ימינו? את כל זה אני לא אוכל לבדוק כי פשוט לא אהיה קיים. ובאווירה הפתוחה של העולם המודרני שלנו רוב הסיכויים שהמורשת תיזנח כבר בדור הילדים, שלהם חיים משלהם וחיפושים רוחניים וזהותיים משלהם.

Your Life in Weeks
http://waitbutwhy.com/2014/05/life-weeks.html
Sometimes life seems really short, and other times it seems impossibly long. But this chart helps to emphasize that it’s most certainly finite. Those are your weeks and they’re all you’ve got.
Given that fact, the only appropriate word to describe your weeks is precious. There are trillions upon trillions of weeks in eternity, and those are your tiny handful. Going with the “precious” theme, let’s imagine that each of your weeks is a small gem, like a 2mm, .05 carat diamond. If you multiply the volume of a .05 carat diamond by the number of weeks in 90 years (4,680), it adds up to just under a tablespoon. Looking at this spoon of diamonds, there’s one very clear question to ask: “Are you making the most of your weeks?”
 

Berethor

New member
נכון שאתה לא יכול להיות בטוח אם אם יצא לך 'תפוח רקוב', אבל

זה לא סיבה לא להשקיע, אם הנכדים שלך יזנחו את המורשת, זה בעיקר אשמתם מאשר אשמתך, כל מה שאדם יכול לעשות זה לשקיע ככל יכולתו, אם הצדדים האחרים לא משקיעים, זה לא באשמתו. כפי שכבר ציינתי, זה כמעט על אותו עיקרון כמו זוגיות, גם עם זוגיות לא תמיד האדם יודע אם שווה לו להשקיע בקשר או לא, איפה הערובה שאשתך לא תבגוד בך או/ו תחמוס את כספך? האם המסקנה היא אם כך שלאף אחד לא שווה להתחתן? אם באמת השקעת בלחנך את הילדים שלך כמו שצריך, ואם השקעת מספיק מחשבה בבחירה של בת זוג מספיק טובה בשביל ילדים, אז יש פחות סיכוי שהילדים יצאו בעייתים, וכמובן שגם לחינוך יש השפעה, ואם הילדים היו בסדר, אז אין סיבה שהם גם לא יעבירו את זה הלאה, לנכדים, ככה במורשת האנושית המשיכה להתקיים אחרי הכל, אם כל אחד היה חושב שאין לזה סיכוי ובמלא כולם יכחדו בסוף, אז זאת הייתה נבואה שמגשימה את עצמה, ותכלס מי שחושב שלא שווה להשקיע במורשת יכול באותה מידה גם לחשוב שלא שווה לחיות, כי במלא מתים בסוף, הישרדות היחיד היא על אותו עיקרון כמו הישרדות הקבוצה, ובמחינת הטבע הישרדות הקבוצה חשובה יותר מהישרדות היחיד, ולא להפך, כי היחיד עומד למות בכל מקרה.

“This is the way of our Order. An individual may die, but the Sith are eternal.” –Darth Zannah
 
תפוח רקוב?!

מה זה החשיבה הפטריארכלית הזאת, למה ישר "תפוח רקוב"? הילדים הם בני אדם לא פחות ממני, ובהחלט יש להם זכות לחיים משלהם, והם ממש לא חייבים לענות על דרישותיי , להגשים את חלומותיי או לסדר לי את ההמשכיות, יש להם זכות מלאה להיות עצמם ולחפש את דרכם שלהם בחיים, ולא הורה ולא אף אחד אחר לא יכול ולא רשאי לקחת אותה מהם, וההורים שלי זו דוגמה מובהקת לכך. בדיוק כמו שאני לא יצאתי בדגמם של הוריי, על אף מאמציהם, כך גם הילדים שלי לא ידמו לי בשלל תכונות. אנחנו ממילא לא יכולים לעצב את ילדינו בצלמינו, זה לא הצליח גם בדורות עברו וזה נכון במיוחד לעידן המידע בו אנו חיים עכשיו. הילדים הם אישיויות עצמאיות ולא ערובה להמשכיותי.
 

Berethor

New member
מי שעושה מה שבראש שלו על חשבון עמו/משפחתו זה מה שהוא מבחינתי

מידה מסויימת של אנוכיות קיימת ברוב האנשים, אבל יש אנשים שהיא קיימת בהם בצורה מוגזמת ובעייתית במיוחד. אני מכיר בכך שאנשים אין אינדיבידואלים(לטוב ולרע) ולכן אין לי שליטה מלאה על מה שהם עושים, יש לי שליטה קודם כל על מה שאני עושה, ולכן קודם כל אני צריך לדאוג שאני יפעל נכון, אנשים אחרים יכולים לפעול באופן שונה/רע, אבל זה לא אומר שאני יראה דבר כזה בעין יפה, וזה לא אומר שלא יהיה לכך מחיר, בין היתר מחיר תדמיתי, מישהו שמתנהג באופן בעייתי יכולה לצאת לו תדמית בעייתית ובצדק. אני באופן אישי יודע, שהסיבה שאני מעדיף שהיו לי ילדים, זה לא רק בשביל עצמי אלא גם בשביל אימי, ככה שלמעשה זה לטובת המשך המורשת שלי וגם לטובת המשך המורשת של משפחתי, זה לא סותר, הדברים שטובים עבורי לא צריכים לבוא על חשבון המשפחה שלי, בנוסף אלהוריות זאת לא רק בחירה אינדיבידואלית, זה גם דבר לא נורמלי, זה מנוגד לטבע, ועל כן זה בהחלט תפוח רקוב, אבל אם יש לך יותר מילד אחד, מה הסיכוי שכולם יצאו תפוחים רקובים? אלא אם כן יש לך מזל ממש רע, אבל אם יש לך רק ילד/ה אחד, אז יש יותר אחריות משפחתית על הכתפיים שלו, כי המשך המורשת תלויה רק בו. יש הרבה דרכים "לעצב את הילדים", עד כמה שאפשר, אבל הסיכויי להצלחה הוא לא מאה אחוז, אבל המטרה היא להגיע לסיכויי הצלחה כמה שיותר גבוהים, מה שנקרא סיכון מחושב. ילדים(ביולוגים) יורשים את הגנים של ההורים שלהם(לטוב ולרע) וזה בהחלט משפיע על מה שהם היו, בנוסף הם גם מקבלים חינוך מההורים שלהם(בדרך כלל), וזה גם משפיע על מה שהם היו, הסיכוי שיצא ילד בעייתי/יותר מדי בעייתי לשני הורים איכותיים(יחסית) מבחינה גנטית וחינוכית, הוא די נמוך. כאשר בוחרים אישה לקשר רציני באמת(כזה שכולל מחויבות רצינית וילדים), בוחרים גם מישהי שתהיה אמא מספיק טוב לילדים, זה רק מי שנואש או/ו לא משקיע מספיק מחשבה בנושא, הוא לא בררן, כמובן שקשה למצוא מישהי שמושלמת מכל הבחינות, אבל המטרה היא למצוא מישהי מספיק טוב ולא דווקא מושלמת, זה לא כל כך חכם ללכת על אפשרות ממש גרועה ולא להשקיע מאמצים בתירוץ שבמלא אתה לא יכול להיות בטוח שזה יהיה טוב. החברה המערבית המודרנית נותנת יותר מדי משמעות לאינדיבידואליזם ולקפיטליזם.
 
סלח לי, אבל התגובה שלך כל-כך רוויה פטריארכליות,

שאני לא יודע מאיפה להתחיל. תגיד, יש לך כבר ילדים? אתה נשוי?

מה זה אומר שמי שעושה מה שטוב לו אישית, מתעקש לממש את הדרך שהוא מרגיש נכונה ומסרב לחיות חיי סבל רק כי "ככה צריך" או "ככה כולם עושים" ו"ומה אנשים יגידו?" הוא תפוח רקוב מבחינתך? אתה אומר שאתה צריך לפעול נכון ואנשים אחרים יכולים לפעול שונה/רה אבל זה יפגע בהם, בין השאר תדמיתית. ואני רוצה לשאול, על סמך מה קבעת שדווקא הדרך שלך היא הנכונה לכולם? ז"א היא בהחלט יכולה להיות נכונה בשבילך, אבל מאיפה הקרצת איזה תקן אחיד שמי שפועל שונה ממנו הוא עושה משהו רע? מי מינה אותך לקבוע? ועוד נזק תדמיתי?! בעיני מי, בעיניך? למה אתה חושב לאנשים אכפת מהדעה שלך עליה? ז"א אולי למישהו כןם אכפת, אבל זה נורא אינדיבידואלי. אנחנו לעזאזל לא חיים בשבט קטן בן 40 איש עם תרבות אחידה לפני 50000 שנה, העולם שלנו מגוון מאוד ויש בו אנשים מכל מיני סוגים (אני מתכוון למבנה האישיות ולא לגזע או לאום), ואי אפשר להתאים לאיזשהו סטנדרט של דרך חיים מהסיבה הפשוטה שאין סטנדרט ואם תקבל אישוא מאלה אז בטוח שתגונה ע"י אחרים. אפשרות הרבה יותר טובה לדעתי היא להקשיב לקול הפנימי האוטנטי שלך, שלרוב נזנח בניסיון להתאים את עצמינו לאחרים, אם למישהו יש בעיה אם זה, אז זו בעיה שלו. בעולם הגדול של ימינו תמיד אפשר למצוא מספיק אנשים שיתחברו אליה, לא משנה מהי הדרך שלך בחיים. העיקר שהיא תהייה שלך ולא נסיון להתאים את עצמך לדעות של אחרים, אפילו אם הם ההורים שלך. אתה רוצה להביא ילדים בשביל אמא שלך? זוהיא שאחר-כך תצטרך לגדל אותם? אתה חי את החיים של אמא? אנחנו יכולים להיות עד כדי כך שונים מההורים שלנו שלהם אין שמץ ובדל של מושג ירוק מה מתחולל בנפשינו, וזה למרות השיחות הרבות במשך עשרות שנים. אפילו עכשיו, אחרי עשרות בשנים של נסיונות לחדור לעומק ליבה, כאשר ני מנסה לפתוח את נפשי לפניה וני נתקל בחומה אטומה של אי-הבנה, כאילו היא חיה בתוך בועה של עצמהורק מאוכזבת בפעם המיליון שהבן שלה לא יצא "נורמלי", ז"א עונה על תדמיתה שלה שהיא בנתה לה בראש מיהו צריך להיות בן. אין פה שום סיכול לשדר על אותו גל,ואתה אומר להביא ילדים בשבילה?! זה פשוט לוותר על החיים שלך ולקחת על עצמך את העול של עמידה בציפיותיה של אמא/ההורים! תתעורר, להם חיים משלהם, לך משלך, ולילדים שלך יהיו חיים משל עצמם, נפש משל עצמם, אישיות משל עצמם והחלטות משל עצמם ואתה לא תוכל לשנות את זה, אם כי כן תוכל להשפיע, אבל רק במידה מוגבלת. מיהם יהיו הילדים מושפע מאינסוף גורמים, ורצון והשקעת ההורים זה רק חלק קטן מהם, ובמיוחד בעולם המודרני המתקדם והפתוח, שמידע זמין בו בלחיצת כפתור ואתה לא תוכך להעביר את הילדים שלך אינדוקטרינציה מסוימת גם את תרצה מאוד. הנה יש המון אנשים שלהורים פטריוטים ציונים להוטים יצאו ילדים שמאלנים לגמרי, ולהיורים לא הייתה שום ברירה אלא לקבל את זה, ומי שעשה כן עשה בשכל. אתה יכול לחנך את הילדה שלך למורשת ישראל ודת יהודית ולבסוף היא "תעלה" לברלין ותתחתן עם גרמני גוי, אתה יכול לחנך את הילד שלך לליברליות ובגוון סוציאליסטי-ציוני לייט, ובסוך הוא יחזור בתשובה ויעדיף חיי אברך. ההשפעה שלך על כל זה היא מוגבלת, אז אולי עדיך לראות את עצמך לא כפר מרביע וחוליה זכעירה בשרשרת הדורות האינסופית, אלא כייצור תבוני, אינדיבידואל, שיש לו חיים משלו ונפש משלו, ושערכו לא תלוי בהעמדת צאצאים או דעתם של אחרים עליו.
 

Berethor

New member
מה הקטע שלך עם "פטריארכליות"? דיברנו פה על ילדים ולא על נשים

לא אין לי ילדים ואני לא נשוי, למקרה שלא שמת לב אני צעיר ממך בעשור, ועדיין לא מצאתי אישה מספיק טובה/מתאימה עבורי, ככה שזה שאין לי אישה וילדים זה לא ממש מבחירה, אם כי אני גם לא נואש בנושא, ויש לי סטנדרטים לגבי האישה שלי, וכאשר מדובר במישהי שגם תהיה גם אם ילדיי הסנדרטים יותר גבוהים, מאשר בסתם קשר ללא ילדים. הוא לא תפוח רקוב בגלל שהוא שונה מהכלל, הוא תפוח רקוב בגלל שהוא פוגע במורשת של משפחתו בשם האנוכיות שלו ובשם ההחלטות הטיפשיות שלו. להביא צאצאים זאת דרכו של הטבע, מי שסוטה מזה הוא זה שלא נורמלי ולא להפך, אני לא אומר שלאף אחד אסור לסטות מזה, ציינתי כבר שיש אנשים שעדיף שלא יתרבו, כפי שאומרים, מרוב שהם כל כך גרועים, אז עדיף שלא יעבירו את זה לדור ההמשך, וציינתי גם שאם יש מספר ילדים שמשפחה, זה פחות נורא אם אחד מהם הוא בעייתי, כי אחיו ימשיך את המורשת במקומו, ואחיו גם יהיה ראוי להיות הילד המועדף בשל כך. זה שאתה חושב שאין סטנדרט ואין כללים, לא אומר שכך הדבר, אתה מאמין בכאוס, וזה לא מפתיע לשמוע מאדם שמאמין בליברליות קיצונית וחושב שכמעט כל סטייה בעולם הזה היא בסדר, בשם "החופש והאינדיבידואליות". איזה "קול פנימי", ומה גורם לך לחשוב "שהקול הפנימי" תמיד צודק? הרבה אנשים עם בעיות נפשיות שמעו קולות פנימיים, והרבה אנשים שעשו תטעיות הכי גדולות בחיים שלהם שמעו "לקולות פנימיים", גם דברים כמו יצרים זה "קולות פנימיים", ומי שהולך רק לפי היצרים שלו בדרך זה מוביל אותו למקומות לא טובים, לחשוב על דברים מבחינה לוגית, זה עדיף מקולות פנימיים כלשהם.

לא אכפת לך מדעות של אחרים, אפילו מההורים שלך? אז למה שלהם יהיה אכפת ממך? יחס גורר יחס. אתה מייחס יותר מדי חשיבות "לנפש" בתור אדם לא מאמין, לפי המדע במלא הרבה מהגחמות של האדם הם לא יותר מאשר כימיקלים במוח, אז אתה רוצה להגיד לי שהכמיקלים האלו צריכים להיות יותר חשובים לאדם מאשר ההורים שלו והמורשת המשפחתית שלו? להורים לא ממש צריך להיות אכפת מה מתחולל בנפשנו של הילד, אם הילד סורח, כל מה שחשוב בסופו של דבר זאת העובדה שהילד שלהם הוא לא נורמלי/בעייתי. אפשר לחקור למה אדם בעייתי, אבל בשורה התחתונה אם הוא בעייתי הוא בעייתי, ולא תמיד אפילו שווה להשקיע מאמץ בלברר למה זה ככה, הכי חשוב זה להבין שהוא בעייתי. אפילו אדם לא נורמלי, צריך להכיר בכך שהוא לא נורמלי, ולא לנסות לשכנע אנשים שהוא נורמלי, שלכל בר דעת מובן של כך הדבר, לא תמיד אפשר לעזור לאדם לא נורמלי, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא לא נורמלי, בין אם זה מבחירה ובין אם לא. בדרך כלל יש סיבה טובה ללמה דברים נורמלים נחשבים לנורמלים, ולמה רוב האנשים פועלים באופן זה ולא אחר, בדרך מה שנורמלי הוא גם טוב יותר, אם כי יש מקרים נדירים שזה לא ככה, אבל אלהוריות זה לא אחד מהם. זה שההורים שלי הם לא אני, לא אומר שאני לא מתחשב ברצונם ובעצותיהם עד כמה שאני יכול, כמו שכל בן טוב ולא מרדן צריך לעשות, כמובן שיש גם מקרים של הורים בעייתים, אבל זה לא העניין כאן, ברוב המקרים שווה להקשיב להורים.

אימי השקיע בגידול שלי, אז זה רק מין הראוי שאני יחזיר לה טובה בכך שאני ישקיע בנכדים שלה, ולא היה אלהורי כפויי טובה, היא לא יכולה ללדת את הנכדים שלה בעצמה, זה תפקידי, לא תפקידה, להביא את דור ההמשך, היא את שלה כבר עשתה, עכשיו זה תורי, אני זה שצריך להעביר את הלפיד הלאה, אם אני יצליח בכך או לא, עדיין לא ברור, אבל בהחלט אשתדל, ולא הוותר כל כך בקלות. יכולת להשפיע זה מספיק לי, אני מודע לכך שאין לי שליטה מלאה על הילדים, אבל המשפחה היא האנשים הכי קרובים שיש לאדם, בין אם תרצה בכך ובין אם לא, ולגבר יש הרבה יותר שליטה על איך יראו אשתו וילדיו, מאשר על איך שאר בני משפחתו היו, משפחה לא בוחרים, אבל אישה כן בוחרים, וגם על ילדים יש השפעה רבה. נראה שאתה אדם שאין לו הרבה נאמנות לקבוצה שהוא שייך עליה, לכן קשה לך להבין למה המשפחה כל כך חשובה, ולמה לרוב עדיף לשקיע במשפחה מאשר באנשים זרים לחלוטין, וזה כמובן גם נכון במובן הרחב יותר, של עם. יהודים היו אלפיים שנה בגולה, ועדיין שמרו על המורשת שלהם, פחות או יותר, ואתה רוצה להגיד לי שאחרי דור אחד או שניים מאבדים את המורשת ולכן לא שווה להשקיע במורשת? מזה השטויות האלו. הילדה שלי בסוף תהגר לברלין ותתחתן עם גרמני גוי? נו טוב, העיקר שלא תתחתן עם ערבוש, אחרת נשב עליה שבעה. אתה אומר שלהורים אין ברירה אלא לקבל כל סטייה של הילד/ה אבל לא כך הדבר, לפעמים זה מגיע למצב, שהילד כל כך בעייתי, במחינת ההורים הוא כבר לא קיים/מת. אין טעם שתנסה לראות את עצמך כיותר ממה שאתה באמת, זה רק יביא לך אכזבה ותסכול, כן אתה בסך הכל בורג ממכונה גדולה, והשאלה היא בעיקר אם אתה בורג תקין או בורג לא תקין. זה שהחיי האדם כל כך קצרים(יחסית) זאת בדיוק הסיבה שצריך להתחיל לחשוב על דור הממשך כבר בגלאים מוקדמים יחסית, ואצל מרבית המינים של בעלי החיים זה קורה אפילו יותר מהר. הילדים הם אלו שממשיכים את הדרך, אתה הולך למות בכל מקרה, ומי שאין לו ילדים, אין לו יורשים(לא רק מבחינה כספית אלא גם מבחינות יותר חשובות).
 
אתה יודע, גם אני ספגתי הרבה לוקשים סובייטיים,

וכשהייתי צעיר יותר הייתי הרבה יותר קרוב אליך בדעותיי. אבל החיים, ובמיוחד הולדת הילדים, די שינו את השקפותיי. לבנות תיאוריות מופשטות על איך נכון יותר לבנות את חי הזוגיות ולגדל את הילדים זה דבר אחד, ולעשות את זה בפועל זה דבר שונה לגמרי, וחלילה לך לבנות את החיים יקרי הערך שלך על סמך דעות שהן לא באמת שלך אלא דעות של אחרים שאימצת כדי להישמע מכובד יותר, רציני יותר ובוגר יותר בחברה, להעלות את התדמית שלך בעיני הקהילה המיידית הסובבת.
 

lEchoesl

New member
אל-הוריים הם אנשים מפונקים שחיים חיים אגואיסטיים, אני בחיים

לא הייתי יוצאת עם בחור שמגדיר את עצמו כאל הורי, כי זה אומר הרבה עליו. זה אומר שהוא לא מוכן לקשיים, זה אומר שהוא אגואיסט, זה אומר שהוא לא חושב על העתיד ורק חיי את הרגע. למה לי לצאת עם מישהו שהכוונות שלו הן נטו אגואיסטיות והוא לא מוכן לקחת אחריות על כלום? למה לבזבז זמן על מישהו שחושב כול הזמן רק על הנוחות שלו?
גם בחור שלא רוצה ילדים יהיה פחות שאפתן. כי במצב כזה הוא יסתפק במועט ובמושג, כי הרי אם אין ילדים אין צורך גם להתקדם הלאה בקריירה ובחיים...... כי אין צורך לכלכל עוד אנשים בבית. וכול התכונות האלה הן גם תכונות של נשים אל הוריות.

יש לך מספיק שנים לבזבז על עצמך. בממוצע 80 שנה. זה ישעמם אותך מתישהו ולא תמצא תכליתיות. ילדים הם גם תכלית מאוד חשובה. 80 שנה לחיות בשביל התחת האישית שלך. זה מטורף ולא נראה לי שההתלהבות הזאת של האל הוריים תמשך לעד, במיוחד כשהם יבינו שהחיים שלהם בוזבזו ממש רק על עצמם...... והם לא השקיעו בדור המחר ולא ראו את הילד שלהם מעולם.
 
להביא ילדים או לא זו החלטה מהסוג של להתחתן או לא,

לא משנה מה תחליט בסוף תמיד תתחרט (אני בכוונה משתמש בלשון זכר כי אני מתייחס עכשיו לגברים בלבד). את אומרת שמי שילדים לא בראש מעייניו סביר שהוא גם פחות שאפתן? סיכוי לא רע שאת צודקת, אבל איך את מצדיקה את הצורך בשאפתנות? כדי לכלכל את הילדים! ז"א זו שאלה של ביצה ותרנגולת. בלי ילדים אין תכלית לחיים ושמונים שנה ללא מטרת-על של העמדת צאצאים יהו שעמום רצח מבחינתך? אני סבור שהאדם הוא הרבה יותר מהמהות הביולוגית שלו, ומבחינתי, מבחינת תחושת הבטן האישית שלי, החיים הם קצרים מאוד, ממש הבזק אור רגעי בחושך הנצחי, ותמיד יש במה למלא אותם. עם הילדים יש לך הרבה פחות אפשרויות להמשיך להתפתח כאדם וכאישיות, התחושה היא כאילו אתה כבר לא חשוב יותר, מעתה ואילך אין לך כבר ערך משל עצמך בעולם הזה, וערכך נגזר עכשיו מהתועלת שלך לבני הדור הבא. מה לעשות שלגברים אין אותם מנגנוני קיזוז פסיכולוגיים שיש לנשים, ולדרוש מגבר לחוות את אותן החוויות הרגשיות שאישה חווה בפעילויות זהות, זה להעלות דרישה לא הגיונית ולגרום לאנשים סבל נפשי, זה בערך כמו לכלוא חיה טריטוריאלית שהטבע שלה הוא לחצות ללא לאות מרחקים של מאות קילומתרים הלוך ושוב, בכלוב קטן בגודל חדר. החיה תחיה בסבל נפשי קבוע.
 

lEchoesl

New member
אז אתה רוצה להגיד שהתחרטת שהתחתנת והבאת ילדים? למה אתה חושב

שכול הגברים יסכימו איתך? רק לפני רגע כתבת לברטור שיש כול מיני גברים וכול מיני נשים. אז מבחינתך למסד גבר זה מנוגד לטבע הפנימי שלו? אתה יודע, אני מאוד לא אוהבת את השיחות האלה על הטבע. טבע זה שייך לעולם החי. לך יש תודעה כי אתה בן אדם. אתה מעל הטבע ולא, ממש לא ברור אם בכלל יצאת מאותו הטבע הפראי. יש גברים שהם דואגים לילדים שלהם לא פחות מנשים, והם נהנים מזה...... ואפילו רוצים עוד ילדים.
גם להוציא תואר זאת משימה קשה שלוקחת שנים, זה אומר שלא מוציאים תואר? זה אומר שבזמן שאתה מוציא תואר אתה מפסיק להתקיים כאישיות? למה אתה חושב שזה או שחור או לבן? אתה יודע הסבים שלנו וההורים שלהם, בברית המועצות...... היו להם חיים קשים יותר משלך. לפעמים הם טיפלו בילדים ולמדו במקביל, הם גם עבדו ותאר לעצמך אחרי כול זה הם עוד השתתפו בכנסים של הקומסומול. הם לא הפסיקו להתקיים. הם המשיכו לפתח את עצמם ואת הרעיונות שלהם בקהילה, להתעניין ולחוות את החיים ולהיות מעורבים מתרחש. אז זה מאוד תלוי בבן אדם.
מבחינתי ילד זאת ממש לא הסיבה לזה שבן אדם לא יכול לתקדם ולהמשיך להתפתח. להיפך, יש הרבה הורים שיגידו לך שאחרי הבאת ילדים לעולם הם קיבלו השראה ומוטיבציה. שהילדים והרוח הצעירה שלהם והשמחה שלהם...... וראות עולמם, שינו את ההורים שלהם לטובה.
אנשים שרואים שלילי בכול דבר ימצאו סיבות למה לא לעשות ילדים, בילדים ולא בעצמם. אם מישהו חיי עם התפיסה שילדים זה אסון והם הולכים עכשיו להרוס לו את החיים, מה הפלא שבכול תנועה שיעשה הילד שלו הוא יראה משהו שלילי? אדם כזה נותן לתפיסה שלילית לעצב את חיו, והילד המסכן בכלל לא אשם ולא קשור לסיפור הזה.
בסופו של דבר אני יכולה לשאול אותך שאלה כזאת: מה שווה ההתפתחות האישית שלך, הידע שצברת, הכסף שצברת, הניסיון שצברת אם אין לך למי להעביר אותו? כשתמות תקח את כול זה עם עצמך לעולם הבא בלי לחלוק את זה ולהעביר את זה לדור המחר, לילד שלך.
&nbsp
 

Berethor

New member
אתה חושב שהאדם הוא הרבה יותר במהות הביולוגית שלו? אז זהו שלא

מבחינת הטבע מי שאין לו ילדים/לא יכול להביא ילדים, הוא חסר ערך, וכאשר הוא ימות, במלא לא ישאר ממנו כמעט שום זכר, משום שאין לו יורשים, ככה שזה אפילו לא ממש משנה מתי הוא ימות, אם במלא הוא לא הולך להביא ילדים לעולם, שאדם מת לפני שהוא הספיק להביא ילדים, זה מכה די גדולה, אבל אם אדם במלא לא התכוון להביא ילדים, זה לא כזה הפסד. כמעט כל דבר שלא תמלא בו את החייך שלך יחשב לפחות ערך ביחס לילדים/דור ההמשך, מבחינת התועלת שלו לטווח ארוך. תחושת החשיבות הרבה שיש לך היא רק אשליה, מכתחילה האינדיבידואל הוא לא כל כך חשוב, אני יודע שלא קל לקבל את זה וזה יכול להיות מצער, אבל זאת האמת, אם הייתה כל כך חשוב, היו לך חיי נצח, כמו למלאכים או/ו כמו לכמה בעלי חיים שיש להם חיי נצח ביולוגיים, עצם העובדה שאתה בן-תמותה, היא דבר שבפני עצמי מעיד על החשיבות הנמוכה שיש לך, בפני עצמך, לא משנה כמה "תתפתח" כאדם ואישיות, אתה עדיין מזדקן, ובסוף מת, ואם אין לאדם זה או אחר כפרט או למין האנושי ככלל יורשים, אז אין מי שימשיך את דרכם. ערכך נגזר מהתועלת שלך לבני הדור הבא ולקהילה בכל מקרה, אם התועלת של האדם היא רק לעצמו, אז אין באדם כזה הרבה תועלת. ההשקעה בדור ההמשך היא לא רק דבר רגשי, היא גם דבר לוגי, ולכן שגוי מצידך לטעון שאנשים עושים את זה רק מסיבות רגשיות וללא מחשבה. כך הקמיעה שלך "לחופש", היא שטות אחת גדולה, וזה נשמע כמו דברים שאדם לא התבגר(למרות גילו ולמרות היותו הורה), ולא מצא את מקומו בעולם, אני רק מקווה שאשתך וילדיך לא יסבלו מחוסר הבגרות הזאת, ושתבין שלדעת להתיישב בנחלה הנכונה זה יותר טוב מלהתרוצץ ממקום למקום, בלי תכלית אמיתית.
 

lEchoesl

New member
אהבתי את זה שאתה מחלק המלצות לנשים
וחושב שילדים זה לא

משהו הכרחי. ועכשיו ברצינות...... תגיד לי, על מי אתה עובד?! איזו זכות יש לך לחשוב ככה ולחלק המלצות פה? לא צריך לעשות ילדים? זה מוביל לחורבן? תמשיך לדבר על החורבן ועל החוסר ההכרחיות, אבל מה? אתה ממש ממש צבוע כי לך יש ילדים. כמובן שאם לא היית רואה בזה משהו הכרחי לא היו לך...... אבל אתה מנסה לשכנע אחרים על החוסר ההכרחיות של ילדים בחיים על ידי דוגמא אישית [בכאילו]
ממי אתה עושה פה מפגרים? בטוח לא ממני. צבוע אחד. לך חלק המלצות הזויות לאנשים שיקנו את הצביעות שלך.
 
תסניפי טיטולים, מה איכפת לי ? עוד אחת שחושבת שילדים זה שמחה

או בעצם עוד אחת שחיה בכדי שהרחם שלה תעבוד וחוץ מזה אין כלום יותר .
אבל את האסונות שילדים עללולים להביא על המשפחה אף אחד לא משייך לזה שהם היו יכולים להחסך אילו לא היו ילדים .
הרי ילדים אמורים להביא שמחה , אבל יש מקרים שהם מביאים חורבן
שכנה שלי דלת מול דלת , מחבלים רצחו את הילדה שלה שבסך הכל טיילה עם חבר שלה בישוב , נגמרו לאם החיים , 5 שנים לא אכלה בשר כאות אבל
רזתה 20 קילו , רק לאט לאט חזרה למסלול חיים פחות או יותר רגיל אבל שום דבר לא נשכח ולא פחות כואב .
לסבתא שלי מתו כמה ילדים צעירים ומבוגרים , בשנים האחרונות שלה היא פשוט השתגעה , מי יכול לשאת סבל כזה ?
אפילו לא ילדים חיים , עוברים , איזו טראומה זו לאשה כאשר היא מפילה בחודש שביעי ומעלה או כאשר התינוק מת לאחר חודש או קצת יותר .
זה נחמד שרואים רק שימחה ולא את האחריות הנטל והסבל לפעמים
 
לצערי לא לכולם יש דחף ביולוגי אינסטינקטיבי

לטפל ולטפח את דור ההמשך, ובגברים הוא מופיע הרבה פחות מאשר בנשים, אם בכלל. לדעתי, אם "אמא מושלמת" היא נטו תוצר של הביולוגיה האנושית, "אבא מושלם" זה הרבה יותר תוצר של חינוך ואינדוקטרינציה מגיל אפס בחברה המקדשת רבייה. אין מה לעשות, פשוט ככה אנחנו בנוים. במשל מאות מיליוני שנים, מאז שהאדם לא היה ממש אדם וכמעט עד ימינו אנו נשים היו אלה שלקחו על עצמן את עול גידול הילדים, ובגלל שהדפוס חזר ונשנה במשה המוני דורות, הוא פשוט נצרב לנו במבנה הגוף, במוח ובגנים. פשוט קהילות שבגופן של נשותיהן הופרשו יותר הורמונים שגורמים לתחושת הנאה מפעילויות הקשורות בגידול ילדים שרדו יותר ואנחנו צאצאים של בני הקהילות האלה. וכאשר הסיבה לרגש כלשהו היא הורמונלית, המוח שלנו פועל שעות נוספות כדי להמציא תרוץ מתקבל על הדעת בשביל התודעה. נשים רואות טעם לחיים בהבאת וגידול ילדים, כפי שמתוחנן ע"י האבולוציה ברוב מיני החי, גברים כמובן רוצים צאצא, כי הרי ברור לחלוטין שעם כל דקה שעוברת אנחנו לא נהיים צעירים יותר וביום מין הימים נעבור מהעולם, אבל היו מעדיפים שמישהו אחר יתעסק בכל העבודה הקשה שהגידול כרוך בה...
 

Berethor

New member
רק למה אתה כל כך בטוח שזה משהו שהתפתח, ולא משהו שהיה ככה

עוד מראשית האנושות, אצל מרבית בעלי החיים הנקבה מטפלת בצאצאים, בחלק מהמקרים לגמרי לבד, בחלק מהמקרים הזכר עוזר לה קצת(אצל בעלי חיים מונוגמיים בעיקר), אבל היא עדיין המטפלת העיקרית. זה הגיוני לחלוטין שזה ככה, הרי נקבות הן גם אלו שיולדות ומניקות, אז כמובן שמבחינה טבעית הן בדרך כלל אלו שקשורות יותר לצאצאים. זה ממש לא רק "תוצר של הביולוגיה האנושית", אם זה קיים ברוב המינים בטבע ואצל יונקים בפרט, זה תוצר של הטבע. אפילו לנקבות היה את הכוח הפיזי שיש לזכרים, היה להן בעיה להשתמש בו בתקופה שהן הרות, לכן זה הגיוני שהתפקיד של הצייד והשמירה התאים יותר לזכר. זה בא לביטוי גם כיום, בכך שנשים קריירסטיות נוטות יותר להקריב את חיי המשפחה/האמהות שלהן, להבדיל מנשים בייתיות, קשה לשלב את שני הדברים האלו ביחד.
 
זה קיים ברוב מיני החי בטבע אם כי לא בכולם,

ופוץ יותר בקרב היונקים ביחס לשאר עולם החי. בטבע יש כל מיני צורות התנהגות, צבי ים מטילות ביצים בחול וזונחים אותן לאנחות, אצל ציפורים מסוימות, למשל פנגווינים, דווקא הזכר הוא המטפל העיקרי, אבל ברוב היונקים כולל האדם הנקבה היא זו שמגדלת את הצאצאים. סביר להניח שככה זה היה עוד משחר האנושות בקרב בעל החיים שממנו האנושות התפתחה, והמשיך להתפתח ולהתחזק גם בעידן האנושי. הבעיה שנשים מודרניות רבות לא מקבלות את התכנון הביולוגי הזה ומצפות מגבריהן לרצון עז והנאה רבה מפעילויות של גידול הילדים, בדומה להן עצמן, ורואות באור שלילי גבר שנטול דחף כזה.
 

Berethor

New member
נשים נוטות להיות לחוצות יותר לילדים, לא רק בגלל החוש האמהי

אלא גם בגלל השעון הביולוגי, נשים לא יכולות להפוך לאמהות אחרי גיל מסוים, ולכן אין להן הרבה זמן לבזבז. נשים מודרניות רבות לא מקבלות תהבדלים הטבעיים בין גברים ונשים, בגלל שאמרו להן שההבדלים בין גברים ונשים הם רק מסיבות חברתיות ולא מסיבות ביולוגיות, אבל לא כך הדבר.

 

lEchoesl

New member
אתה לא מצליח להבין שאין ולא יכולה להיות ניטרליות בקשר לאיבר

המין שלך ולזהות שאתה מייחס לעצמך. זה כמו שצבע שחור ירגיש לפעמים לבן. זה לא יכול להיות אלא אם אתה אדם חולה. אני לא רואה שום טעם לעודד חולי כי כמו שאמרתי הוא משפיע על ילדים. ותקרא על הקווירים, גם לי זה מושג חדש, זאת לא אישה שהיא טומבוי זאת אישה שיום אחד מתכחשת למין הביולוגי שלה ויום אחר מזדהה איתו. למשל, היא יכולה מחר להדביק לעצמה שפם או זקן ולצאת ככה מהבית. תקרא. זה מטורף. הרעיון הוא שהבנאדם מחליט לפי מה שנראה לו מי הוא היום ומי הוא מחר, כאילו שאין לו מגדר מסוים. יש גם קווירים שהם גברים. בקיצור חולי ואתה מעודד אותו ואפילו רוצה לצאת איתו.
 
למעלה