החמאס מבחינתי ניצח.

[חורזת באהבה]

בוחן מועמדים ללימודי רפואה: "מי ששירת בעזה - חלק ממכונת רצח"

.
החמאס הצליח לגרום לנו לצאת על עצמנו.

 

[boriska1]

בוחן מועמדים ללימודי רפואה: "מי ששירת בעזה - חלק ממכונת רצח"

.
החמאס הצליח לגרום לנו לצאת על עצמנו.

איך ניצח? הרסנו להם עשרות אחוזים מהטריטוריה, הרגנו כמאה אלף, מתוכם 30.000 לפחות, מחבלים. אז בדיבורים גם אירן ניצחה.

 

[חורזת באהבה]

איך ניצח? הרסנו להם עשרות אחוזים מהטריטוריה, הרגנו כמאה אלף, מתוכם 30.000 לפחות, מחבלים. אז בדיבורים גם אירן ניצחה.

כרגע אין יהודים ישראלים היוצאים נגד המלחמה באיראן, ואילו כן נשמע ביקורת על מיהודים ישראלים על חיילי צה"ל
שנלחמו להגן על תושבי המדינה, ולהדוף את המחבלים אשר כבשו שטחים והניפו דגל חמאס , שרפו בתים, אנסו נשים בעורף,

 

[משתפרת1]

כרגע אין יהודים ישראלים היוצאים נגד המלחמה באיראן, ואילו כן נשמע ביקורת על מיהודים ישראלים על חיילי צה"ל
שנלחמו להגן על תושבי המדינה, ולהדוף את המחבלים אשר כבשו שטחים והניפו דגל חמאס , שרפו בתים, אנסו נשים בעורף,

את מבלבלת. אין ביקורת על החיילים שנלחמו במרצחים והדפו אותם, בהסתייגות- הביקורת היא נגד אלה שלא נלחמו. אלה שנשארו בשער בארי ולא נכנסו פנימה, היכן שהיה ירי. אלה שלא הגיעו לנתיבות עד אחרי שאזרחים, חיילים בחופשה ושוטרים התגברו על המחבלים. אין ביקורת על הלוחמים שחירפו נפשם ושילמו מחירים כבדים. הביקורת היא כיום כשמדובר בפגיעה באזרחים. הכוונה היא גם לאזרחים מבוגרים וילדים שנהרגים, וגם לסבל שנגרם להם בגלל הרס בתיהם והכורח לגור במחנות אוהלים. לדעתי השימוש בביטוי "בלתי מעורבים" הוא מופרך מיסודו, אבל על זה המבקרים מתלוננים, לא על חיסול רוצחים מחמאס.

 

[Harrington]

החמאס מבחינתי ניצח.​

מבחינתי כל עוד המלחמה לא הסתיימה (וישראל הרי מודה שטרם השיגה את מטרותיה בה), לא שייך לדבר על נצחון או הפסד במלחמה הזאת. מוקדם מדי לכך. רק כשתסתיים המלחמה נדע מי ניצח בה ואי"ה זה יהיה אנחנו.

זה שהחמאס (ככל שזה הוא) הצליח להביא לפילוג בינינו? זה לא החמאס, זה השמאל הישראלי והוא התחיל עם זה (ע"פ תוכנית עבודה מסודרת ומתוקצבת עליו שקדו כמה שנים טובי אנשי המקצוע בחו"ל) עוד לפני המלחמה הנוכחית. היה נחמד אם האחדות שהפגין הציבור בימים שסמוך לאחר שמיני עצרת התשפ"ד הייתה נמשכת, אבל זאת בכל זאת ישראל והסיכוי לכך לכתחילה לא היה מהגדולים. אז לאחר ההלם הראשוני הציבור חזר אט אט לשגרה. בטמבליזיה חזרו לשדר פרסומות ותוכניות בידור, במקביל תקפו כל שר שנתפס מחייך לרגע, ועולם חזר לנהוג כמנהגו. זה לא נצחון של החמאס, זה מאפיין של הציבור הישראלי (לא מאפיין חיובי, אבל מאפיין מובהק).

הממשלה קבעה מטרות מאוד ברורות שהמלחמה הזאת נועדה להשיג. כאמור, הם טרם הושגו על אף ההרס הרב שגרמנו ברצועה. יש לכך שלל סיבות, החל מתוכנית עבודה לא טובה של הצבא, דרך החלטה עקרונית של הפיקוד הבכיר שלא לפעול באמת להשגת מטרות המלחמה (ואולי הסדר הפוך), דרך החשש לפגיעה בחטופים באופן שמונע תפקוד בדרך מסוימת וכלה בסטגנציה שנובעת מאותו הנ"ל.
מתוך כל זה, אנחנו בצומת קבלת החלטות קריטי לעניין כולו, צומת בו ההנהגה נדרשת להחלטות ולמתן הנחיות לדרג המבצעי שהן מרחיקות לכת בכל קנה מידה. בהתאם להחלטות שתתקבלנה, נדע באיזו מהירות אנו קרבים להשגת מטרות המלחמה והאם זה ייעשה חו"ח על חשבון חיי החטופים שלנו (לפחות ברמת הסיכון), או שמא יוחלט לתעדף את החטופים מה שאומר להאריך את המלחמה ולהמתין עם השגת מטרותיה עוד ועוד.

יכול רק לאחל בהצלחה למקבלי ההחלטות שאינני יודע מה עליהם להחליט, אבל אני מודה לקל הטוב היושב במרומים שאינני נמצא בנעליהם.

 

[חורזת באהבה]

מבחינתי כל עוד המלחמה לא הסתיימה (וישראל הרי מודה שטרם השיגה את מטרותיה בה), לא שייך לדבר על נצחון או הפסד במלחמה הזאת. מוקדם מדי לכך. רק כשתסתיים המלחמה נדע מי ניצח בה ואי"ה זה יהיה אנחנו.

זה שהחמאס (ככל שזה הוא) הצליח להביא לפילוג בינינו? זה לא החמאס, זה השמאל הישראלי והוא התחיל עם זה (ע"פ תוכנית עבודה מסודרת ומתוקצבת עליו שקדו כמה שנים טובי אנשי המקצוע בחו"ל) עוד לפני המלחמה הנוכחית. היה נחמד אם האחדות שהפגין הציבור בימים שסמוך לאחר שמיני עצרת התשפ"ד הייתה נמשכת, אבל זאת בכל זאת ישראל והסיכוי לכך לכתחילה לא היה מהגדולים. אז לאחר ההלם הראשוני הציבור חזר אט אט לשגרה. בטמבליזיה חזרו לשדר פרסומות ותוכניות בידור, במקביל תקפו כל שר שנתפס מחייך לרגע, ועולם חזר לנהוג כמנהגו. זה לא נצחון של החמאס, זה מאפיין של הציבור הישראלי (לא מאפיין חיובי, אבל מאפיין מובהק).

הממשלה קבעה מטרות מאוד ברורות שהמלחמה הזאת נועדה להשיג. כאמור, הם טרם הושגו על אף ההרס הרב שגרמנו ברצועה. יש לכך שלל סיבות, החל מתוכנית עבודה לא טובה של הצבא, דרך החלטה עקרונית של הפיקוד הבכיר שלא לפעול באמת להשגת מטרות המלחמה (ואולי הסדר הפוך), דרך החשש לפגיעה בחטופים באופן שמונע תפקוד בדרך מסוימת וכלה בסטגנציה שנובעת מאותו הנ"ל.
מתוך כל זה, אנחנו בצומת קבלת החלטות קריטי לעניין כולו, צומת בו ההנהגה נדרשת להחלטות ולמתן הנחיות לדרג המבצעי שהן מרחיקות לכת בכל קנה מידה. בהתאם להחלטות שתתקבלנה, נדע באיזו מהירות אנו קרבים להשגת מטרות המלחמה והאם זה ייעשה חו"ח על חשבון חיי החטופים שלנו (לפחות ברמת הסיכון), או שמא יוחלט לתעדף את החטופים מה שאומר להאריך את המלחמה ולהמתין עם השגת מטרותיה עוד ועוד.

יכול רק לאחל בהצלחה למקבלי ההחלטות שאינני יודע מה עליהם להחליט, אבל אני מודה לקל הטוב היושב במרומים שאינני נמצא בנעליהם.

במלחמה יש 2 צדדים.
ויש השלכות , גם אם ממשלת ישראל תשיג את המטרות שהציבה לעצמה, ההשלכות מדברות בשם עצמן.

 

[Harrington]

במלחמה יש 2 צדדים.
ויש השלכות , גם אם ממשלת ישראל תשיג את המטרות שהציבה לעצמה, ההשלכות מדברות בשם עצמן.

בוודאי שלמלחמה יש השלכות. השאלה אם ההשלכות האלו משפיעות על שאלת הנצחון-הפסד במלחמה. לטעמי התשובה על כך שלילית. אם ישראל תשיג את מטרותיה במלחמה, הרי שניתן יהיה לדבר על נצחון ישראלי בה. זאת על אף שהשלכות השגת מטרות המלחמה הן קשות מבחינת ישראל.