מול פלנדרס
New member
החלילן מהמלין
היום קראתי את הגירסה של רוברט ברונינג של ה"חלילן מהמלין" ותהיתי על מקורות האגדה. על כך מצאתי קצת רקע וחשבתי לספר לכם כי זה סיפור מעניין. "החלילן מהמלין" זאת אגדת עם שהובאה לכתב על ידי האחים גרים. האגדה מספרת על אסון שלכאורה פקד את העיירה המלין שבגרמניה ב-26 ביוני 1284. באותה שנה הגיע אדם להמלין שטען שהוא לוכד עכברושים. אנשי המלין הבטיחו לשלם לו בתמורה לכך שיחסל את העכברושים. האיש לקח חליל, משך את העכברושים על ידי המוסיקה שלו וגרם להם לעקוב אחריו לנהר ווסר, שם כולם טבעו. למרות הצלחתו של האיש, אנשי העיירה לא קיימו את הבטחתם ולא שילמו לו. האיש עזב את העיירה, אבל חזר מספר שבועות מאוחר יותר. בזמן שהתושבים היו בכנסייה, הוא שוב ניגן מנגינה, אבל הפעם משך את ילדי המלין. 130 ילדים וילדות עקבו אחריו מחוץ להמלין, הובלו למערה ונכלאו בפנים. בהתאם לגרסאות השונות, לכל היותר שני ילדים ניצלו. האזכור הראשון של הסיפור היה כנראה על חלון זכוכית בכנסייה בהמלין בסביבות 1300. החלון תואר בכמה מקומות בין המאה ה-14 למאה ה-17 אבל הוא נהרס. החלון נחשב מבוסס על זכרון של טרגדיה היסטורית בתולדות העיר. אבל למרות המחקר הנרחב, אין עדויות חד משמעויות לגבי אותו ארוע היסטורי. העכברושים נחשבים בדרך כלל כתוספת מאוחרת לסיפור. ישנן מספר תאוריות לגבי מהות הארוע:
הילדים נפלו קורבן לתאונה שגרמה לטביעתם בנהר ווסר.
הילדים נדבקו במגפה והובלו על ידי אנשי העיר למות מחוץ לעיר כדי להגן על העיר. המגפה היתה אולי צורה מוקדמת של המוות השחור. החלילן לפי תאוריה זו הוא סמל למוות השחור.
הילדים עזבו את העיר כחלק מהעלייה לרגל או מסע צלב של ילדים. לפי תאוריה זו החלילן הוא המנהיג של הילדים.
הילדים עזבו את הוריהם מרצונם כדי לייסד כפר משלהם. מספר כפרים באזור שנוסדו באותה תקופה נחשבו תוצאה של מאמציהם של התושבים. שוב, לפי תאוריה זו החלילן הוא המנהיג של הילדים. לפי העדויות, במשך תקופה ארוכה היה בהמלין חוק שאסר על שירה ומוסיקה ברחוב מסוים בהמלין, כאות כבוד לקורבנות. וולפגנג פון גתה כתב ב- 1803 שיר המבוסס על האגדה. הוא שילב בפאוסט אזכורים לסיפור. האחים גרים הביאו את הסיפור לכתב באוסף "אגדות גרמניות" ב- 1816. לפי הגירסה שלהם שני ילדים, עיוור ופיסח, נשאררו מאחור כי לא יכלו לעקוב אחרי חבריהם. רוברט בראונינג התבסס כנראה על הגירסה של האחים גרים כשכתב את השיר ב- 1849.
היום קראתי את הגירסה של רוברט ברונינג של ה"חלילן מהמלין" ותהיתי על מקורות האגדה. על כך מצאתי קצת רקע וחשבתי לספר לכם כי זה סיפור מעניין. "החלילן מהמלין" זאת אגדת עם שהובאה לכתב על ידי האחים גרים. האגדה מספרת על אסון שלכאורה פקד את העיירה המלין שבגרמניה ב-26 ביוני 1284. באותה שנה הגיע אדם להמלין שטען שהוא לוכד עכברושים. אנשי המלין הבטיחו לשלם לו בתמורה לכך שיחסל את העכברושים. האיש לקח חליל, משך את העכברושים על ידי המוסיקה שלו וגרם להם לעקוב אחריו לנהר ווסר, שם כולם טבעו. למרות הצלחתו של האיש, אנשי העיירה לא קיימו את הבטחתם ולא שילמו לו. האיש עזב את העיירה, אבל חזר מספר שבועות מאוחר יותר. בזמן שהתושבים היו בכנסייה, הוא שוב ניגן מנגינה, אבל הפעם משך את ילדי המלין. 130 ילדים וילדות עקבו אחריו מחוץ להמלין, הובלו למערה ונכלאו בפנים. בהתאם לגרסאות השונות, לכל היותר שני ילדים ניצלו. האזכור הראשון של הסיפור היה כנראה על חלון זכוכית בכנסייה בהמלין בסביבות 1300. החלון תואר בכמה מקומות בין המאה ה-14 למאה ה-17 אבל הוא נהרס. החלון נחשב מבוסס על זכרון של טרגדיה היסטורית בתולדות העיר. אבל למרות המחקר הנרחב, אין עדויות חד משמעויות לגבי אותו ארוע היסטורי. העכברושים נחשבים בדרך כלל כתוספת מאוחרת לסיפור. ישנן מספר תאוריות לגבי מהות הארוע:
