החלטתי

מפקפק

New member
החלטתי

לכתוב קצת..(לבקשת כמה מחבריי לפורום) אז ככה: לכל המתלבטים, האם חשבתם פעם שהמון ואולי "כל" ההרגלים בהם חונכנו, הם פרי דמיונם של הרגש, קרי, חינוך..לתשומת לבכם, גם בין החרדים למיניהם, כל אמונה שהזרם האחר הורגל לחשוב, אצל הזרם השני הוא אמונה טיפשית, למשל, אמונת החסיד, אצל הליטאי, זוהי אמונה טפילה, וטיפשית, וכן להיפך... ומכאן באה השאלה..אולי כל החינוך שחונכנו, הוא טיפשי לחלוטין???. ועכשיו קצת לגופן של מחשבות, הלא זה ברור שרבני זמננו, הוגים הבלים ושטויות, ללא כל ספק, ומכאן נלך קצת אחורה, אולי גם רבנים מדור העבר כך הם..וכן הלאה.. משמעות לחיים, חונכנו שללא המצוות, אין ערך לחיים, אולי זה פרי החינוך????.הלא ברור שחלקו הגדול הוא חינוך ולא מעבר לכך..כך שהקסיומה של חיים ריקניים בעולם החילוני אינה כי אם ענין של הרגל, ותו לא. יש עוד המון תהיות ומחשבות...כתבתי מעט רק בכדי לחדד מוחות המתלבטים, וסתם, לראות כל אחד ותגובותיו. < מפקפק כתב מעט ממה שעבר ועובר עליו..הגיגיו אינם מאפיינים אותו בעת הזו וד"ל.>
 
חינוך הוא עניין אוניברסלי

התמיהות שהעלית הן תמיהות הנכונות גם ליהדות וגם לכל תרבות אחרת בעולם. מה שחשוב בדבריך, מפקפק יקר, הוא הפקפוק עצמו. אתה מוזמן לפקפק גם בצורך להלך בפיאות מסולסלות וגם בצורך לעשות ג´ל לקוצים בשיער. מוטב לפקפק גם בטוהר מניעיו הדתיים הרב עובדיה וגם בטוהר מניעיו המשפטיים של היועץ המשפטי לממשלה. הספק הוא זה שמוציא אותנו מלכידת ידו הארוכה של ההרגל, אותו ספגנו באמצעות חינוך מכל סוג, בכל תרבות בה אנו חברים. כל המערכות החברתיות עוסקות בחינוך, כל האנשים בעולם יכולים לפקפק בתכנים של המסרים העוברים בחינוך לפני שהם מחליטים לנהל את חייהם לפיהם. מה שמעניין אותי הוא מי היה הראשון שהחליט להנהיג חינוך מסוים, למה בחר לעשות זאת ומדוע אימצו את עמדותיו ושינו את החינוך שקדם לו. אבל זה סיפור אחר.
 

מפקפק

New member
יש הבדל

בין חינוך מוסרי, ערכי, לבין חינוך לאמונה בדת כלשהי, ובכלל לחינוך של הנהגה שאינה מחוייבת לדת כלשהיא. פאות מסולסלות וכדו´ אינו נובע מאמונה, אלא הנהגה ביתית, מי שמעוניין בכך שיערב לו, ומי שלא, גם טוב. אני יותר מתמקד בדברים שנדמה כי הם מוכרחים, שגם הם כולם נובעים מחינוך, ותו לא, לא משום שבאמת אנו חושבים שכך הם פני הדברים..כך שכל מי שטוען שברור לו שכך היא הדרך, אינו אלא טועה, ומשום שלא בדק שום דבר לעומקו, אלא חונך לכך, ועליה אני דן..
 
אני לא בטוחה

ובכל-זאת גם חינוך לדמוקרטיה הוא חינוך לערכים, גם אם הוא אינו עושה זאת בשם אלוהים. כל ערך המאומץ באופן אוטומטי ללא מחשבה ופקפוק, מוטל בספק. בין אם הערך הזה "הגיע מאלוהים" בתיווך הרבנים, בין אם הוא הגיע מהחברה החילונית באמצעות משרד החינוך ובין אם הוא הגיע מהסרט בו צפינו והזדהנו עד דמעות עם הגיבור המיצג בו ערך ספציפי. זאת ועוד, אין באפשרותנו לעבור על כל מה שחינכו אותנו להאמין בו, כי לא תספיק לכך תקופת החיים העומדת לרשותנו, כך שגם גדולי המפקפקים שביננו נושאים עימם מטען "מובן מאליו" לא קטן. אנחנו משתדלים, וזה מספיק.
 

מפקפק

New member
ולכן

כל אחד מוכרח או כדאי שיעשה מה שהורגל אליו?? בהחלט לא נראה לי!!!
 
ולכן

אם מה שהורגלתי אליו מוצא חן בעיני - אמשיך איתו. אם לא - אחליף אותו. העולם מלא אפשרויות ואנחנו יכולים לבחור. מה שכן, אין מה לעשות - יש דברים שהורגלתי אליהם ואני אפילו לא שמה לב שהורגלתי אליהם. לצערי, דברים שהם בגדר המובן מאליו מבחינתי, אינם נתונים לבחירתי. עד כמה אשכיל להעמיק גם בהם - פשוט אינני יודעת.
 

מפקפק

New member
שומרת

את בטח יודעת, שישנו דבר אחד, שאם נחליפנו, נהיה מוכרחים למצוא תחליפים להמון ואחד דברים, הלא הוא קרוי "אמונה" רק מלחשוב על זה..המצב לא נעים.. ואידך זיל גמור.
 

חניבעל.

New member
לא שמצבי יותר טוב ../images/Emo4.gif

אבל לחיות זה בהחלט דבר שאני עושה... רק זקוק לשידרוג "קל"
.
 

מפקפק

New member
הלואי

שזה היה שדרוג "קל" אצלי, זה עלול להיות מהפך נוראי..ונראה שהוא קרב ובא...
 

Le Fay

New member
"נוראי" לא נשמע טוב. בתור מטילת ספק

ותיקה... מניחה שעצרת קודם לספור עד עשר ועוד קצת. בזמן שמארגן לעצמך מהפך, יש לי רק דבר אחד להציע: להבנות לזה לפחות אלמנט אחד שיעשה את החיים שלך ממש, אבל ממש, שמחים. כזה שאין לו שום הצדקה, מלבד זה שהוא משמח אותך. זה יכול להיות חתול בית, או מערכת קול יד שניה, או מדף של ספרי שירה, או שבעה נרות ליד המיטה. אתה אמור לדעת כבר מה זה. קח לך את זה. זה לא יהיה מיותר.
 

מפקפק

New member
כמו תמיד

את נותנת קצת אור לחושך.. כמה מתאים לחנוכה....(לחגוג או לא?) טוב שאת איתנו.
 

Le Fay

New member
בטח לחגוג! כל מה שאפשר, ובעיקר זה

שאנחנו כאן, ורשאים להטיל ספק אפילו בזה
 

מפקפק

New member
לא תאמין

אבל זה הגיע יותר מהר ממה שחשבתי. בהזדמנות אספר לך גם למה.
 
למה תחליף לאמונה?

יש מי שמחליט להפסיק להאמין באלוהים. יש מי שמחליט להאמין בעצמו. יש כל מיני החלטות. אמונה זה לא שחור ולבן. בדרך האישית שלי אני מאמינה באלוהים, אני לא מאמינה בסמכות חז"ל כאלוהית, בטח לא כשהיא שוללת זכויות מגויים ונשים. במקרה האישי שלי דווקא האמונה החזקה שלי באלוהים עזרה לי אל מול החינוך הדתי והפוריטני שקיבלתי. הייתי מסתכלת על דברים ואומרת לעצמי שאם יש אלוהים, אז הוא בטח לא רצה ככה... אולי האלוהים הזה הוא המראה שלי, אולי לא, ביצים ותרנגולות מסתדרים מצוין באותו לול, ככה שזה ממש לא משנה. אלוהים זה מה שאני מאמינה. למה זה אומר שאני צריכה להיות דתיה? למה? למה אני צריכה להפוך אותו לננס אכזר, כפי שהוא מצטייר ביהדות (ולא לשכוח להרוג גם את הכבשים של עמלק בבקשה), כדי להאמין בו? למה לא לשאוף לקצת יותר?
 

מפקפק

New member
חששתי

מתגובה שכזו. אך "אמונה" בלקסיקון שלי הוא, אמונה באלוהים ובכל המשתרך בחינוך שמסביבו, אבל בהחלט שאת צודקת. אבל אדגיש, שאני מפקפק אף במציאות האלוהים.
 
למעלה