בתפקיד המעצבן.
מה פתאאאום, חינוך? מה חינוק בראש שלך. אולי מה שאתה חושב שהכל עניין של חינוך, זה עצמו עניין של חינוך, וחוץ מזה הכל אמת לאמיתה. ואולי ה שאתה חושבשהכל ענין של חינוך, זה עצמו עניין של חינוך, והכל גם עניין של חינוך, ככה שאל לנו לחשב כלל וכלל. ובכלל, איך זה שנשים יוצאים בשאלה חוזרים לחרא (בתשובה) נשרפים(דתיים לאומיים שנעשים שחורים) איך? אם הכל עניין של חינוך. רגע מה שאני אור עכשיו זה גם ענין של חינוך - אם תגיד כן, אולי הכן הוא תוצאה של חינוך, ואותו דבר אם תגיד לא, וגם אם לא תגיד, אז מה יהיה עם החינוך הזה. סתאאאאם, סתאאאאאם סתאאאאאאם כל מה שאמרתי הם שטויות במאסות, אבל מותר לי לפעמים למר שטויות, לא? אם תם אומרים כן זה חינוך, אם אתם אומרים לא זה חינוך, וגם אם אתם לא אומרים. אוווווף, חבל, יש דבריםשאי צריך לומר אותם, וזה ממש לא טו לכתוב אותם. אבל כמו אמא יתה אומרת באידיש "אחסאן מן בלש" (יותר טוב מכלום) יאלה, זה כבר מידי ארוך, אבל רק מילה אחת, אבל זה לא קשור לחוסר פירגון. אני כותב משהו ומי שיבין יבין. ההודעה שלך מזכירה לי הודעה אחרת שראיתי וכך היה המסר "אחד ועוד אחד הם שניים" רבותי, היום חשבתי, שאם יש אחד ולו יש עוד אחד, נכון שאין שו קר בניהם, ולא נכון יהי לת להם שם משותף, אבל בהתס לעצם שבדברים הם אותו דבר, וממילא הם אחד + אחד (מתנה) שהם שניים. ובהודעות תגובה אומרים לו - בטח, וגם שתים ועוד שתייזה ארבע, ואח"כ בא המעצבן ואמר מה פתאווום (ומקשקש, זההה ארוך) ואח"כ כותב סתם וכותב ה כל כך פשוט, ברור שאחד ועוד אחד הם שניים, מ אתם נורמלים, ברור, כמו שברור (הוא אמר להם) שבן אדם דתי, הוא לא דתי כי כך היא האמת, אלא כי כך הוא חונך, כך ברורשאחד ועוד אחד הם שניים. ולמפקפק היקר, וואלה, עשית לי את היום. מה זה קרב ובא?