החלטתי סופית

[מתקרב לשם]

../images/Emo221.gif סתם הזכיר לי

שיר יפה

 

[avitano]

כעיקרון שיר יפה אבל קיטשי שחבל על הזמן

לקחו את כל המשפטים שצריכים לרגש ושמו ביחד, אז זה לא נהיה מרגש אלא מעורר רחמים :] אבל בכל זאת שיר נחמד

 

[blackcat]

תודה אבל...

תודה רבה לכולם! אבל נמאס לי! פשוט נמאס! אין לי כח לבכות כל הזמן בלילה! כל הזמן אתם אומרים תן לזה זמן, אל תדאג הכל יסתדר. כמה זמן אני עוד אחכה בכדי שדברים יסתדרו? אני באמת רוצה להאמין למה שכתבתם, אבל מאוד קשה לי! איך אפשר לראות את הדברים החיוביים כשתמיד רע לך? איך? נכון, סיפרתי לאותו ח' (אהבתי את ההקבלה לחיים) ועכשיו אני חי בפחד שהוא יפלוט משהו או שיספר למישהו ביחידה שלי (נכון, אולי בתת מודע שלי זה מה שאני רציתי שיקרה אבל הפחד, הפחד משתק), יש כאן כאלה שקוראים לי פחדן, מוג לב, ועוד כהנה וכהנה שמות, אבל אני לא מאחל לאף אחד לעבור את מה שאני עברתי בישיבה שלי ובצבא! (תתפלאו לשמוע אמנם אני בן 26 אבל כבר הספקתי לחוות דברים לא קלים) אז הפסקתי להילחם והשלמתי עם העובדות הקיימות. לסיום אני באמת מקווה שכמו שאתה מצאת אהבה ברגע של ייאוש כך תבוא לי גם (לא אהבה אלא גאולה)

 

[יוצא לחופש]

לא הלך בגזר-ננסה במקל.

אולי אני אגרום קצת לעליהום ממך-ומהאנשים כאן. סליחה מראש-אני לא מתכוון לרעה-אלא רק לטובה!!! אחי-זה שאתה הומו זה לא סוף העולם! זה לא!!! צא מזה אחי לדרך! צא מהרחמים העצמיים! אני בטוח שאתה בחור שניראה טוב, בחור שניכן בשכל חריף והגיון בריא. (אפשר לראות את זה מניסוח מכתבך הראשון) אז די!! אתה הומו! כן! זה כול כך נורא? יאללה...כולנו פו מי יותר ומי פחות-עברו,עוברים,יעברו את השלב הזה שאתה נמצא בו. אבל אתה צריך לזכור זה רק שלב!! כן, אני לא יודע כמה זמן הוא יקח. לאף אחד אין תשובה. אבל בינתיים-תאחז במה שכן יש-ותפסיק לרחם על עצמך כול כך! אתה ראוי ליותר מזה! לא-אני לא חושב שאתה פחדן אני לא חושב שאתה מוג לב. מבולבל-כן. צריך הכוונה-כן. אתה יודע-לפעמים אתה שומע על צרות של אנשים אחרים בשביל להכניס קצת פרופרציה בחיים. לדוגמא אני אתן לך את את משפחת פרץ. שאיבדו את אבי המשפחה ואת שניים מבניה. אבל הם ממשיכים! הם מרימים ראש! ואתה? אתה חיי!!! אתה נושם!! יש לך הורים,חברים,עבודה. אתה יודע כמה אנשים אין להם את הדברים האלה? אז קצת פורפורציות אחי. נכון-גם אני בוכה בלילה לכרית,על זה שאני רוצה אהבה, על זה שלפעמים קשה לי עם עצם הנטיה. אבל אני קם בבוקר-ליום חדש! לעוד יום של הזדמניות! אז סליחה אם זה היה קצת מכתב קשה-אבל זה מאהבה אחי!! אני באמת אחיך.

 

[מצפה לגאולה1]

מצטרף ליוצא לחופש, דברים נפלאים

/tapuzforum/images/Emo24.gifמחזקים, כן כולנו פה תחת מטריה אחת. גם אני בוכה בלילות כשאני לבד במיטה הזוגית (הייתי נשוי, עכשיו כבר לא ואת סיפור חיי אוכל לשלוח במסר פרטי) וקשה עם המצב ומתפרקים ואיך אמר ידידנו יוצא לחופש, קמים בבוקר ליום חדש - עם תקוות חדשות. אני לא צעיר עובד במוסד ציבורי גדל כבר 30 שנה ולא יודעים עלי מאומה, כי אני דיסקרטי ועמוק בארון וטוב לי שם, למרות שלפחות שניים מחבריי לילדות יודעים על מצבי ושומרים על כך בסוד. לא צריך להיבהל, היום יש יותר מודעות לחיים ההו"ד (הומואים דתיים) זה טבעי וזה לגיטימי וצריך לדעת לחיות עם זה. אנחנו כאן איתך, בשבילך ולמענך.

 

[seregon7]

../images/Emo45.gif דברים נכונים ואמיתיים.

קצת פרופורציה לא תזיק, אתה בר מזל! אתה חייב לעזור לעצמך! אף אחד לא יכול לשנות את המציאות, מה שאפשר לשנות זה את תפיסתנו אותה. אם אתה לא תקום ותחליט שעד כאן, מעכשיו אתה פותח בדרך חדשה, אתה תישאר באותו מצב בדיוק. אל תמתין לניסים, צא וחולל אותם בעצמך!

 

[oriel ahamud]

sergon7 צודק אחי.

בן אדם לא יכול כל הזמן לבכות על מר גורלו. ככה נבראנו וככה זה ! אין משהו לעשות בנידון. וגם היו אנשים שהיו במצבים גרועים כמו מצפה לגאולה.... (פשוטו ומשמעו...) אבל לא נכליל אנשים לכל קטגוריות. כיום יש אומנם פתיחות לא כמו בעבר, אבל עדיין קשה ויש הומופובייה אבל צריך לדעת להרים את הראש ולהגיד בגאווה : אני הומו גאה וטוב לי עם זה... blaackcat כל החיים עוד לפנייך נשמה. אז תרים את הראש ואז הגאווה שלך... ותראה לכולם מי אתה ומה היכולות שלך. תמיד יש פחד מהסביבה אבל צריך לדעת להתגבר על המחשולים בדרך.

 

[גיי40 גברי]

מה עברת בישיבה ובצבא שאנחנו אל עברנו?

גם אני הייתי בצבא וגם אני הייתי בישיבה. ואני לא מדבר על שנת 2000 או 2008, אלא על שנת 1970 ושנת 1975, כשלהיות הומו הייתה אז עבירה על החוק והיית יכול להכנס לבית סוהר רק בגלל היותך הומו. ובצבא זרקו אנשים (גם אותי זרקו משירות קבע) רק בגלל שאתה הומו. אז תדע שהסבל שלך לא גדול כל כך, ושיש כאן בפורום אנשים שסבלו יותר ממך ושרדו את זה, וגם פיתחו חיים יפים ומלאים למרות היותם הומואים. אני מקווה שתקח את עצמך בידים ושלא תחשוב שאתה הכי מסכן בעולם. יש בך כוחות גדולים שאתה רק צריך לרתום אותם ואז להוביל את החיים שלך במקום להיגרר על ידם.

 

[ישי 321]

ידיד יקר.

תראה .. בדיוק כמוך אני חש בשנים האחרונות וגם אני רוצה הרבה פעמים למות בגלל הנטייה ותוצאותיה. אבל אחי היקר עם כל הקושי והכאב אני מתמודד וממשיך הלאה ולמרות הכל אני לא אתאבד! וגם אתה לא!!! אני משתדל להנות מדברים הכי קטנים. מהאחיינים המתוקים שלי. . מארוחה טובה. ממקלחת נעימה,... ועוד הרבה דברים קטנים. תראה אני בטוח שלכל אחד ( גם נשוי וגם סטרייט) לא קל בחיים. ואנו נוטים להעצים את "הבעייה" ולראות הכל בשחור לבן. וזה לא נכון!! הכל תלוי בזוית הראייה שלנו. לגבי כל דבר. תאמר לעצמך מאה פעמים ביום "גם לי מגיע להיות מאושר" ותתכוון לזה.אחי תימצא לך מישהו (אני מצאתי) אמיתי שתוכל לדבר ולשתף איתו בקשיים . הרי כבר נאמר "דאגה בלב איש ישיחנה".תהליך לא קצר אבל מה עדיף? להיות בדיכאון וחרדות או לנסות להתעודד? הרי להיות בדיכאון זה יותר קשה אז מה יש להפסיד? אני בטוח שלאט לאט אתה תראה שזה לא סוף העולם וגם לך יהיו המון ימים טובים שתגיד איך חשבתי להתאבד?! אז אחי היקר תלך בראש מורם כי אתה שווה לא פחות מכל אדם אחר. אם תרצה לדבר ולשתף אל תחשוש.תהיה חזק אחי ובע"ה אתה גם תחזק אותנו כאן.

 

[סרוג בארון]

טיפול...

תקשיב בנאדם, אתה צריך ללכת ולטפל בעצמך,לפני שיהיה מאוחר מדי... כולנו כאן סובלים מבעיית הבדידות,ואנחנו מצליחים להתמודד איכשהו... אבל עפ"י הכתיבה שלך אתה חייב לטפל בעצמך!! חבל לזרוק את החיים בגלל הנושא הזה.. אני אשמח ליעץ ולעזור תמיד... ומי יתן ותעשה את הבחירה הנכונה,והיא כמובן החיים!!!

 

[oriel ahamud]

נוו חברים אולי תציעו לו להיות החבר שלו?

באמת ברצינות.. היכן אתה גר blackcat ? אתה מאיזור המרכז? ככה גם הוא וגם מי שמוכן לארח לו לחברה יוכלו לשמור על קשר... זה רק יואיל לאותו בן אדם ולחברה ... יש משהו שמוכן להציע את עצמו?

 

[the chopin]

ידידי היקר- אני גם הומו דתי והעולם לא מת!!

סיפרתי להורים שלי ולאחיות שלי זה כואב להם, אבל הם מבינים ותומכים. ואני חושב שאפשר לחיות כדתי וכהומו גם יחד. נכון זה קשה ודי מוזר ואולי לא היינו בכלל צריכים להיות ככה מראש, אלא שהמציאות לא מושלמת ככה א-לוהים ברא את העולם. אני תוהה איך אתה יכול להאמין בא-לוהים ולדעת שהכל אמת, וגם לחיות כחילוני... אם הבנתי נכון אתה דתי במקור... אני לא הייתי מסוגל לעשות דבר כזה כי אני מפחד מא-לוהים, אתה יודע... ואני משוכנע שא-לוהים מודד אותנו ודן אותנו כשהוא לוקח בחשבון את כל הגורמים, ויודע שקשה לנו וכל זה. בכל מקרה- אני אומר- תמצא בן זוג. אם אתה לא דתי- אז יש המון מסביב- הלו !!! ואם תרצה שוב להיות דתי- אז גם אני מחפש, אני מציע לך ברצינות (אני בן 24 אגב, אם אתה מעונין שלח מייל או מסר...). יש אנשים עם מצב הרבה יותר קשה, כאלה שמסתובבים ברחוב, אין להם בית, מכורים לסמים (שוב כי המציאות לא פשוטה: א-לוהים בטח רוצה שאנחנו אלה שיתקנו אותה)- ורובם לא מתאבדים לדעתי, אם כבר מתים מקור או מנת יתר. אז חבל לקפח חיים יקרים אתה יכול להגיע להרבה ואפילו לגדל ילדים עם גבר, זה עדיין חלום שלי, ולא פסלתי אותו. בהצלחה, תתעודד חמוד...

 

[עודיאיר24]

פרישות היא לא התשובה

להיפך, בדידות כפוייה רק תדרדר את מצבך עוד יותר. קראתי בארכיון את ההודעות הקודמות שלך, אתה מצטייר כבחור חברותי וטוב מידי בכדי לגזור על עצמך חיים כאלה. עצתי לך, כאחד שאמנם לא עבר את כל מה שאתה עברת אבל עם חוויות מאוד דומות של פחד ודחיה, היא פשוט להתחיל בחיים חדשים. עזוב את הבית של ההורים, צא לחיים משלך בלי כל העומס והציפיות של הסביבה. אם עברת את תהליך החזרה בשאלה (שאני מתמודד איתו כבר הרבה מאוד זמן, ולדעתי הוא יציאה מהארון כמעט לכל דבר), יהיה לך הרבה יותר קל לצאת לדרך החדשה הזאת. בשבילי היציאה מהבית הייתה הצלה של ממש, ולפי מה שכתבת בהודעות הקודמות נראה שבאמת יש עליך יותר מידי לחץ וציפיות מצד ההורים והסביבה. והכי חשוב - שמור על קשר עם ח'! נכון שהוא עשה דבר מאוד מטומטם, אבל בסופו של דבר אתה סיפרת לו והעולם לא התמוטט, וכמו שזה נשמע אם תתן לו עוד הזדמנות הוא באמת יוכל לעזור לך, הרי הוא כבר גרם לך לבחור בחיים. אני יכול להגיד לך בוודאות שאין דבר יותר חשוב בעולם מחברים טובים ותומכים, ולספר לאדם אחד, גם אם זה לא יצא כמו שתכננת, זו התחלה. בכל מקרה, דע לך שבזכותך התחלתי לכתוב כאן. כל מה שקראתי בהודעות הקודמות שלך היה לי כל כך מוכר והזכיר לי את עצמי לפני כמה שנים. נגעת בליבי בצורה יוצאת דופן. אם תרצה לדבר אני מוכן בשמחה להיות אוזן קשבת ולעזור לך ככל שאוכל.