החלטתי לשתף

sec op

New member
תופעה ידועה...

רבים שבטוחים, או חושבים, או טוענים שהם מאמינים לא מקפידים על דברים רבים. חלק מהסבר ניתן למצא כאן: דיסוננס קוגניטיבי - ויקיפידיה נוסף על כך שהאמונה די אמורפית, ולא מוחשית. כנראה אתה לא באמת מאמין שעל כל תפילה שפיספסת אתה הולך להישרף בגיהנום (ואולי אתה פחות מאמין ממה שאתה חושב שאתה מאמין...). גם לי היו תקופות כאלו, וכמובן לפעמים אתה מתרץ לעצמך, שכחתי, היה לי קשה מידי, ולבסוף "עשה עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר". לדעתי, לאדם מעמיק וחושב, קשה להמשיך כך לאורך זמן, כך שהברירה היא או להתחזק, או להפסיק להאמין לפחות באופן חלקי, שה' לא באמת איכפת לו בדיוק, לא הכל חייבים, חלק זה רק להידור. אצלי זה התחיל עם הבדיקה של ידיעה ובחירה, והאם יתכן שאלוהים כ"כ פיספס עד שברא עולם שרוב רובם של האנשים חוטאים ובסוף יעניש את כולם? וכל זה מכוונה טובה של רצון להיטיב לאנשים. אבל זה כבר חפירה עמוקה יותר, אז אני לפחות לא אפתח את הדיון על כך.
 

sec op

New member
מתוך הערך המצוטט

על אף ששמתי את הקישור, אבל את החלק האחרון בערך מויקיפידיה ממש מעניין שהבאתי אותו כאן: "לתאוריית הדיסוננס חשיבות גם בהסבר התנהגותן של כתות, שנבואה שעליה הכריז מנהיגן - התבדתה. לעתים קרובות, כאשר הלכידות בהן גבוהה ואמונתן חזקה, דווקא אז מתחילות הן ביתר מרץ להפיץ את תורתן ועושות מאמץ גדול לגייס חברים נוספים. נראה שבמקרים אלו, העירור הנגרם על ידי הסתירה בין המציאות למצופה גורם תחושת דיסוננס. התוצאה היא צורך של האדם להוכיח לעצמו את אמיתות האמונה שבה הוא אוחז, והדרך לעשות זאת היא בשכנוע פעיל של אחרים." (ויקיפידיה - דיסוננס קוגניטיבי) אולי יהווה הסבר לתופעת ההקצנה בשנים האחרונות.
 

עץ שתול

New member
כבר אמרתי בעבר

באמת כל יהודי לא מאמין, וגם אם נדמה לו שהוא כן מאמין - אבל בתוך תוכו הוא בודאי לא מאמין... מה שנקרא "לכל אחד יש ניצוץ יהודי"! אז אולי אתה עכשיו גילית את השורשים האמיתיים שלך. מה שבטוח הוא שזכות אבות אין לך, אחרת אי אפשר להבין למה התהליך אצליך הוא כל כך ארוך.
 
קשה להבין אותך בדרך כלל מרוב דברת

אבל הסברת לאט אז הבנתי. וכמו שהפוקרת אמרה, וגם, למי שיש שכל, השכל עושה את שלו.
 
לא נראה לי

רק אלוהים יודע
 

גבעון 1

New member
ולי נראה

שאתה לא בדיוק מסכים עם הדרך, שאתה נמצא בה כרגע... ולכן לבך נוקף. אתה בחור מאמין, וככזה אף אחד לא יוציא ממך את זה מה שכן פה בפורום את עלול להתקלקל
בין כל החתיכות והכוסיות...
 
כולנו חסרי אמונה

הבעיה שלך כמו שכתבו למעלה, שאמונתך לא שלמה, אולי כי היא ברגש ולא בשכל, השכל לא תופס תאלוקים תדת , ואפ אפ ,
 
למרות

שאני לא מחויב לענות... החלטתי להגיב. סוף דבר הוא ראשיתו: אני משוכנע כמעט במאה אחוזים שבסוף תמצא את עצמך חדל אמונה (ואני כבר מקנא בך מעכשיו, לימונינה היקרה...). ועכשיו אסביר. "אמונה" הוא מושג חמקמק מאוד, דק מן הדק עד אין נבדק. יש בספרייתי ספר רחב יריעה, 800 עמוד, של מאמרים מרתקים ביותר מאנשים מלומדים ומוערכים מכל קצוות העולם המחשבתי היהודי - שמנסה לענות על שאלה אחת: על האמונה (זה גם שמו של הספר, בהוצאת כתר). לכאורה, מה כל כך מסובך? זו שאלה "בוליאנית" לגמרי, על פניו. אחת מהשתיים: או שאתה מאמין שהתורה ניתנה בידי אלוהים לעם ישראל במעמד מתן תורה והיא מחייבת כל יהודי באשר הוא ירמה או לא ירצה, וכולם עתידים ליתן הדין. או שאינך מאמין - חד וחלק. אבל ברור שזה מסובך לגמרי. מה זאת אמונה? ידיעה? הרגשה? ש"מריח לי" כנכון? הבנה? אינטואיציה? ובכן, אני נוטה לומר שאמונה היא משהו אחר לגמרי, ואולי זה באמת מתקשר גם למובן העברי של המילה אמונה - מלשון אימון. להבנתי, אמונה היא אותה מערכת מחשבתית הנוגעת לתפיסתו הערכית של האדם שמוחדרת לו לוורידים מאז היותו תינוק. אמונה היא אותם מערכת מסועפת של רגשות, ופחדים, והזהרות, ומכות, וליטופים, וחוויות שהורים ואחים ואחיות מחדירים בתוך הבית ובתוכך, בתוך הנשמה ותאי גופך. אם כן, יסודה של האמונה כלל לא קשור, או כמעט לא קשור, לתחום הדעת של האדם, אלא יותר לתחום הרגשות והחוויות. כשהאדם גדל, בחברה החרדית על כל פנים, לא ניתנת לו האפשרות האמיתית לערער על האימונים שאומן בהם בבית. להיפך, כל המערכת החינוכית הסובבות אותו עסוקה בלהמשיך להלעיט ולהוביל אותו ולאמן אותו באותו הכיוון. לכן, אוסרים עליו לקרוא "ספרי חיצונים", ומעניקים לו סט של הסברים רציונליים שמעבירים תחושה כאילו האמונה מגובה בתבונה כלשהי. ובכן, בנוגע אליך, גם אתה כמו כולנו עברת מסלול דומה. אלא מאי? בגלל אשתך, בגלל אלף ואחת סיבות, מתקיים אצלך מאבק איתנים. אני מניח, שאתה מבין לבד שמבחינה רציונלית האמונה היא ממש כקש וכגבבה. עלה נידף ברוח. ועדיין, הרגש, אותו רגש חזק, אותה תחושת חיבור, אותם חוויות שניטעו עמוק כל כך, ושמעוררות בך נוסטלגיות עמוקות וחיוניות כל כך - לא מרפים. הגעגוע הטבעי והיסודי הזה לילדות, לבית, למקום בו גדלת, לא נותנים מנוח. אבל זה חלק בתהליך. קודם מתמוטטים החומות הרציונליים, כשאתה מבין שהכול עורבא פרח. בבוא הזמן, גם החומות הרגשיים מתמוטטים, כשאתה מבין שאתה עדיין יכול להיות מחובר לכל עולם הערכים הזה, אך ממקום חילוני לחלוטין.
 

לחוד

New member
נכון, אבל לא קשור

גם אדם שלא התעוררו אצלו ספקות באמיתות עליהן חונך, חוטא פה ושם גם בעברות חמורות. אין לי שום הסבר להציע לתופעה זו, אבל אני מכיר אותה מקרוב מאוד מגוף ראשון.
 

יוסי2302

New member
תשמע

אני ג''כ בערך כמוך . אני מבין אותך . אבל לא יודע מה לומר לך . אני לא הרבה זמן ככה , אז אני מקווה שבקרוב ממש אני יחליט לאן פני מועדות .
 
חטאים

בזה שאדם חוטא אין הוכחה שאיננו מאמין לדוגמא כולם מאמינים שהעישון מזיק מאד ועודף קלוריות ומלח בתזונה רעים לבריאות ובכל זאת אנשים רבים מעשנים ועוד יותר זוללים
 
למעלה