החלטות האקדמיה:

[Markup]

החלטות האקדמיה:

עוד לא החלטנו. הועדה פסלה את המונח "שמרבול" מטעמים דיקדוקים. יש רצון להמנע מהלחמת מילים למילה אחת מחשש שמא יאבדו המילים המקוריות. כמו כן אין מילה כזו "שמר" ולכן המונח לא יהיה "חוקי" לשונית. (גם שמרטף לא מילה רשמית) לגבי עטיפון: יש בעיה תיאורית - אין עטיפה שעוטפת והיא מחוברת רק מצד אחד, ואם משני צדדים, זה כבר שרוול. האקדמיה מציעה: מעטף מגן עטף (עטפים) ETEF, לא ATAF מגן ראווה שקף מגן מצפים לתגובות..

 

[rachelea]

בקיצור - עטיפון ../images/Emo70.gif

כבר מזמן אמרנו ששמרבול טוב רק לאספני הבולים. האספנים האחרים שמו עיניהם על עטיפון, המתאים יותר וקליט יותר. אני שמחה שבאקדמיה הולכים לקראת העטיפון, אך למה להם לסרבל ןללכת עקלתון? עטיפון(!) זו המילה החדשה ואין אחרת. מצידי, אם רוצים לשבש ל-ETIPFON שיערב להם. תראו כי בסופו של דבר העטיפון יקלט בשפתנו היקרה.

 

[Markup]

ATIFON

 

[אבא של נעם]

באמת, אסף - קשה לי להאמין.

קשה לי להאמין שהאקדמיה ומומחיה שכחו כל כך מהר את החלטתם משנת 1989, לפיה הכניסו למילון למונחי ההנדסה הכימית את ה"שמרחם", הלחמה נהדרת בין המילים שמר ו-חום. בניגוד למה שכתבת יש מילה כזו - "שמר", והיא מופיעה אחר כבוד במילון האקדמיה. וכמובן שאין שום חשש שיאבדו המילים המקוריות. מישהו באמת מנסה לומר שאם יקבלו את השמרבול, תאבד המילה בול, או השורש שמר? באמת, לא צריך לזלזל באינטליגנציה של דוברי העברית. בקיצור, ההתנגדות הזו מופרכת מיסודה. השמרבול מבטא באופן ברור וקל, ומובן לכל אחד, את הפעולה שעושה שם העצם, הוא שומר על הבול, כמו שהתרמוס שומר על החום, בלי שנעלמה לה המילה חום מהשפה העברית. הדרך שבה נשמר הבול - אם הוא מחובר מצד אחד או שלושה, אינה מענינת כלל, בדיוק כמו שאף אחד לא מתעניין כמה לזדזות (דפנות בעברית...) יש לתרמוס, אם בכלל. חשבתי שיהיה בועדה שלכם דיון יותר רציני. יש שם בכלל מישהו מטעם האקדמיה? אני מכל מקום החלטתי להתחיל לקרוא לדבר הזה שמרבול, ואני מבטיח לך - תוך שנתיים כך יעשו כל הבולאים. מי שאינו מכיר את ההווידים ואינו משתמש בהם, ממילא לא ידע ולא יתעניין איך קוראים להם בעברית. סופו של דבר האקדמיה תאמץ בעל כורחה את המילה שבה ישתמש הציבור, וייגמר הדיון.

 

[python 4]

צודק!

עוד שנתיים שלוש כולם כבר יקראו לדבר הזה עטיפון, והאקדמיה תצטרך לקבל את זה.

 

[Markup]

אחי, אני נקרע מצחוק >

תעזוב רגע אותי ואת האקדמיה, ותחליטו בניכם מה אתם רוצים כי כל אחד אומר "שלי נכון". אני העברתי את טיעוני האקדמיה כמו שהבטחתי, בלי להשמיט פרטים. ההתנגדות להלחמת מילים היא כללית ולא נגד "שמרבול". ואם זה לא מעניין מכמה צדדים הוא מחובר אז שישאר כיס מגן וזהו. אני מנסה לתת לפורום ביטוי באותו מקום שיוצר מילים חדשות, ששם כולם מתנדבים, ששם פועלים כבר 50 שנה לפיתוח השפה העברית שאתה משתמש בה יום יום ואתה עוד טוען שהועדה לא רצינית ושואל אם יש בכלל מישהו מהאקדמיה ללשון? מה יש? לא קיבלו רעיון שלך אז שוברים את הכלים? ואם יקבלו שמרבול ולא עטיפון אז אנשים בפורום יעשו שביתה? למה מה קרה??? את יכול לקרוא לכל דבר איך שאתה רוצה. בכלל לא התיחסת להצעות האקדמיה ואתה נעול כמו כספת על שמרבול. אז שיהיה לך שמרבול... ושמרצג לשומר מסך.... ושמראוטו לכיסוי לרכב... ושמרקלדת לכיסוי מקלדת וכו' וכו' וכו'. אתה לא מצליח לשכנע אפילו את חברי הפורום הזה. האקדמיה לא מאמצת בעל כורחה שוב מילה, בטח לא ממי שלא מסוגל להסביר למה ורק צועק שככה צריך להיות.. גם באלבום אני שומר בולים, אז גם זה שמרבול. וגם מעטפות הפרגמנט, וגם כרטיסי הקרטון האלה עם שנים- שלושה פסים שקופים. שמרבול לא מיוחד לכלום, זו המילה הכי כללית שראיתי. חפץ ששומר על בול. אם נייחד כספת לבולים אז גם היא תהיה שמרבול.

 

[תמיר1991]

חבל להגיע לויכוח. על טעם ועל ריח

פשוט אין מה להתווכח. אם האקדמיה לא מקבלת את המילה, למי אכפת? ננחיל אותה לציבור הבולאים בעצמנו . בסופו של דבר תיאלצו לאשרה בעצמכם.. תמיר.

 

[Markup]

טוב, אבל קודם תחליטו

בעצמכם במה אתם משתמשים. עטיפון או שמרבול

 

[אָלוֹנָה]

שמרבול הכי מתאים לי../images/Emo9.gif

 

[python 4]

מממ...../images/Emo4.gif

שמרצג, זה רעיון לא רע בכלל.. שמרצג. אני אאמץ את זה, תודה. חוץ מזה.. העניין בכלל לא רלוונטי. הוועדה יכולה לקבוע מצידי שלהוויד קוראים מהיום שמעון. מה לעשות, אנחנו נקבל עלינו (בלב כבד) את דין החֶבֶר הדמוקרטי. שמרבול it is.

 

[אמא של יותם1]

בדיוק מה שחשבתי (שמרצג, זותומרת).

מילה מצויינת, שאאמצה מייד. יותר גרוע מההלחמים זה הביטויים הממוקפים - שומר-מסך, מורה-דרך, עורך-דין (סתם! זאת מילה מצויינת וגם מקצוע מצויין!). וזו דעתו של יוסי שריד.

 

[Markup]

מסכים אתו 100 אחוז

סופנו שנאבד את צורת העברית. לאו דווקא "באשמת" פורום זה אלא בגלל אי אילו דוברי עברית המקלים ראש בחשיבות חוקי הלשון וממציאים להם חוקים חדשים. ולפי ה"עברית" החדשה: בסוף של המלים של העברית בסוף לו נידה מה להגיד כמו שהיה פעם כי אנחנו לו יחולים לאבין את העברית. לו כי פה מעגל שיחה "אשמים" כי בגלל שכל אחד עושה לעצמו מלה כמו שהו חושב בלי חוקים של שפה רגיל אלא שלו. בהקצנה כמובן אבל בסוף ככה זה יראה. טעויות שגורות כמו "עשר שקל" זה כלום... והכל מתחיל בתקציב החינוך..

 

[שַׁי]

נאבד צורתהּ בגלל האקדמיה עצמה,

אשר במקום להתאמץ להגביר מודעות העם לחוקי השפה, מבטלת אותם ובכך מורידה הרמה, על-מנת להתקרב לרמת העם. כמעט בכל יום מתפרסמות תגובות מעניינות ב"הארץ" לנושא זה. דוגמה מעניינת נוספת מופיעה במאמר שצירפתי לפני יומיים או שלושה - האקדמיה מוחקת לחלוטין ומבטלת מלים ישנות, לטובת מלים חדשות. המלה "מלה", איננה קיימת עוד בשפה העברית, ורק המלה "מילה" היא הקיימת.

 

[אבא של נעם]

והמאמר באמת היה מצויין! תודה.

 

[python 4]

אני יודע שאני היחיד פה שמחזיק בדעה

הפוכה.. כבר היה לנו ויכוח על כך. קומם אותי המשפט הזה מהמאמר של שריד: "..לא ירחק היום, ומישהו יציע להכשיר גם את ה"עשר שקל", או את השימוש הקלוקל והמקומם בגוף שלישי עתיד לציון גוף ראשון - "אני יגיד", "אני יחזור", וכיוצא באלה יצירי לשון המעוררים פלצות..." מר שריד צריך להתחיל ללמוד אספרנטו, שפה ללא חריגים כלבבו. יתר השפות, מה לעשות, ממלאות באופן פונקציונלי את המטרה שלהן הן נוצרו במקור - הן מדוּבַּרוֹת. זה שאחרי זה הן גם נכתבות, זה כבר סיפור אחר. וזה שאחרי זה (והרבה אחרי זה) יושבת קבוצה של אנשים מכובדים שמנסה לעשות סדר בשפה הקיימת ולהתאים לה מסגרת של חוקים פורמליים שבה מספר היוצאים מהכלל הוא גדול מאין כמוהו, כי אין ברירה אחרת, זה עיסקם. אבל זה שאחרי זה הם מנסים לכפות את הכללים האלה (והיוצאים מן הכלל, כמובן) כנגד ההתפתחות והזרימה הטבעית של השפה המדוברת הלאה, זה כבר מקומם. שַׁי, לפני כמה שבועות מישהו העלה את שאלה בפורום בלשנות בנוגע להבדל בין "מִילָה" (הברית) ו- "מִלָּה" (word), ומדוע הכתיב השונה.. עד אז לא ידעתי שיש הבדל בכלל בין שתי המילים.

 

[שַׁי]

ואם הייתי נדרש לנסות להבין את השיר

"אָדָמִלָּה" של דוד אבידן אחרי פסיקתהּ החדשה של האקדמיה, הרי שהוא היה מקבל משמעויות רבות חדשות, שצצו להן עם הפיכת שם השיר ל"אָדָמִילָה".

 

[python 4]

תראה את זה ככה..

בין מילה (word) לבין מילה (circumcision) אין הבדל בכתיב. ומה רע בזה? הזו המילה הראשונה בשפה העברית שיש לה יותר מפירוש אחד? אנחנו הרי מומחים בהבנת מילים לפי הקשרן, במיוחד עבור מילה זו שיש לה שני פירושים כל כך שונים אחד מהשני, שאין סיכוי שמישהו יתבלבל בניהם. ומה הבעיה עם שירים בהם המשוררים מכניסים מילים בעלות משמעות כפולה, כדי להגביר את מכלול הפרשנויות של השיר?

 

[שַׁי]

לדעתי השינוי יכול להיות די משמעותי

בשיר אָדָמִלָּה, לדוגמה, לא היה לי כל ספק כי המשורר התכוון לחיבור בין האדם למלָּה (WORD), ועל כן הענקתי לשיר משמעות לירית וארס-פואטית. אם היה מופיע בתור "אָדָמִילָה", הרי שמההתחלה הייתי מעניק לו משמעות דתית. למען האמת, הקראתי אותו לאדם מסויים, אשר הניח שמדובר במילה, והציע לי את הפירוש הזה, ואני דחיתיו בהסתמך על צורת הניקוד. שפוֹט בעצמך: אָדָמִּלָּה / דוד אבידן הַמִּלָּה שֶׁהָיִיתִי הַמִּלָּה שֶׁאֶהְיֶה הַמִּלָּה שֶׁהָיִיתִי לִפְנֵי לֵדָתִי הַמִּלָּה שֶׁאֶהְיֶה אַחַר מוֹתִי הַמִּלָּה שֶׁהָיְתָה בִּי הַמִּלָּה שֶׁאִתִּי

 

[python 4]

שי, לא תאמין.

אני מנסה למצוא דוגמא לשימוש במילה בעלת שתי משמעויות בשיר, כשתחת אפי נמצאת דוגמא נפלאה, בשיר הכי יפה שאני מכיר: אנבל-לי, בתרגומה של חנה ניר כמובן: "אך אהבנו עד תּוֹם, בּתוֹם אוהבים - אני ואנבל-לי.." אהבנו עד תום, עד הסוף (המר), בתום אוהבים, שזה יכול להיות גם בשלמות שכמו אוהבים יכולים לחוות, וגם בתמימות של אוהבים צעירים. מה דעתך על זה? זה מוכיח לי שוב עד כמה חנה ניר היא מתרגמת נפלאה - מבין התרגומים שקראתי היא היחידה שמצליחה להעביר את האווירה המקורית של השיר שפו ביקש להעביר, ויחד עם זאת להכניס תחכומים כאלה לשיר. היא עושה את זה גם ב- "עורב" - ראה בחתימה שלי: "האמצא בצר לי צורי?" פשוט נפלא!

 

[שַׁי]

../images/Emo140.gif פשוט יפה. אני שמח שמצאת תרגום

שאתה אוהב באמת. בדיוק לפני כמה ימים דברתי עם חבר, שהזכיר את השם תּוֹם, ואני התמוגגתי לי מהסתירה שבשם הזה: שמצד אחד משמעותו היא תמימות, טוהרַ ושלמוּת, ומן הצד השני - סוֹף, קצה. ניתן לשער, כך אמרתי, שגם האדם שנושא בשם הזה, הוא מלא-סתירות. במקביל לאוקסימורון הסִפרותי. ואז אמר לי החבר, כי תום שהוא דיבר עליו, הוא קיצור של תומס...

מעניין עוד יותר יהיה למצוא שיר, בו מופיעה המלה תּוֹם, אך מסוגלת להפוך את השיר לבעל שתי משמעויות שונות לחלוטין.