החלום שלי

[smailie]

אני לא משלה את עצמי שזה יפתור לי את כל הבעיות

אבל להגיע לקצונה זה בהחלט הישג שעשוי לפתור לי בעיות מסויימות. כל הציטוטים שציינת ושייאמרו לגביי, לכאורה, בעתיד - הם בהחלט סיבה טובה להמשיך להיאבק ולרצות בזה. אני לא מקשר את הקצונה לזוגיוּת ולמשפחה. אלה דברים שאפשר להגיע אליהם אחר - כך (כמו שכל חייל אחר קודם מסיים את שירותו הצבאי ורק לאחר מכן מתחיל לעבוד, ללמוד ולהקים משפחה. אני גם די מפחד מלהקים משפחה עם חוסר כזה. מה אני אגיד לילדים שיהיו לי בעתיד? "אבא שלכם היה אחד משוגע, שאפילו בתור מתנדב הצבא לא רצה אותו?" כך שזה בהחלט משהו שאני מוכרח להשיג, לפני שאני ניגש לעשות כל דבר אחר במסלול החיים. אם אצליח להיות קצין, אהיה מאושר. כי אז זה באמת יהיה סימן שהתגברתי על מכשולים, לרבות אלה הפורמאליים. אלה שמצליחים להתגייס / להתנדב למרות שנדחו בתחילה ואלה מצליחים להגיע לקצונה, למרות קיומן של מוגבלויות מסויימות, הם תמיד מושא לקנאה עבורי. וגם החיים שלהם אח"כ נראים אחרת: ללא תיוג ועם יותר אפשרויות בחיים. אני שם לב, שכולם שואלים אותי בעיקר "למה". את השאלה הזאת כבר ביררתי לעצמי מספיק ואני מרגיש שלם עם השאיפה ועם המקנות אליהן הגעתי. האם אפשר להתקדם עוד שלב ולהגיע ישר ל"איך"?

 

[smailie]

המקנות = המסקנות

 

[מיצפטל4]

לא למה .. מה ?

מה זה "קצין" מה המשמעות של המילה? מה ה"תפקיד" הזה אומר? אלו תכונות נדרשות לביצוע התפקיד הזה? אלו מיומנויות ? מה מכל אלה קיים בך? מה עדיין חסר ? ומה הפעולה הראשונה שתעשה... כדי להשיג את מה שחסר... הבנתי שמה ש"פוסל" אותך... זה התגית ... מה אומרת התגית ? מה עומד נגד התגית ? מה ימכור את הטוב בך למרות התגית ? בוא ננסה להיות חייל ! ( לא כל חייל הופך להיות קצין ! אבל זה השלב הראשון !) בוא נכתוב את המכתב הבא בצורה אחרת ...( איך זה כפעולה ראשונה? )

 

[smailie]

הנה

מה זה "קצין"? מה המשמעות של המילה? מה התפקיד הזה אומר? הנה ההגדרה הרשמית מתוך אתר האינטרנט "ויקיפדיה": "קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שעבר קורס מתאים, ובעקבותיו הוא נושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (סמכות פיקוד ניתנת, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין). המושג "קצין" משמש בהיקף נרחב בצבא, ובגופים נוספים בעלי הירארכיה פיקודית, כגון משטרה או מגן דוד אדום. בצבא קצין מפקד על יחידה צבאית, או משרת בתפקיד אחר שדורש דרגת קצונה. קורס קצינים הוא קורס התנדבותי, שכולל לימודי מנהיגות וניהול בנוסף להכשרה צבאית מקצועית, ומשכו שונה בצבאות שונים - ממספר חודשים ועד למספר שנים. דרגת קצונה מוענקת לעתים נדירות גם ללא מעבר קורס קצינים, לחיילים שהוכיחו מנהיגות במהלך פעילות מבצעית". מבחינתי, זה אומר שאני יכול להתגאות בנתונים בסיסיים גבוהים ואיכותיים ושגוף כמו צבא מוכן להשקיע בי בהכשרה ממושכת שלא כולם מצליחים להתקבל אליה. הישג כזה הוא עבורי "כנגד כל הסיכויים" והוכחה שעברי לא צריך להכתיב את יכולותיי כיום. כמו כן, מדובר במסגרת של עבודה קבועה ומסודרת, עם משכורת, למשך תקופה של שנתיים לפחות. אלו תכונות נדרשות לביצוע התפקיד הזה? כושר מנהיגוּת, יכולת התמדה וכישורים ביצועיים גבוהים. מה מכל אלה קיים בך? כוח רצון ועד גבול מסויים גם יכולת התמדה. מה עדיין חסר? כושר מנהיגוּת (אני חסר כאריזמה כמעט לחלוטין) ואי יכולת לנהל את האנשים הכפופים לי או לדבן אותם לשיתוף פעולה; כישורים ביצועיים טובים (איטיות טכנית בפעולות מורכבות). מה הפעולה הראשונה שתעשה כדי להשיג את מה שחסר לך? אשתתף בקורס מנהיגוּת, שישנה את יכולת הניהול הטבעית שלי מן הקצה אל הקצה ויעניק לי את תכונת הכאריזמה באופן נרכש. לאחר מכן, אשאל מישהו נכה שהיה קצין בעצמו, כיצד לעמוד במשימות, מבלי להיכשל, כאשר קיימת בעייה על רקע מוטורי (כלומר, לא מבחינה ביוקרטית, אלא כיצד בשעת מטווח ירי, למשל, אוכל לעשות זאת נכון, מבחינה טכנית). מה אומרת התגית? שנתוניי אינם עומדים בתקן, עד כדי כך שאפילו לזמן אותי לבדיקות רפואיות ראשוניות ולמבחני מיון אין כל טעם. מה עומד נגד התגית? חוות דעת רפואיות ששוללות כל אבחנה שהיא על רקע פסיכיאטרי (ושצה"ל התעלם מהן עד היום) והישגים שונים, שבכל - זאת עומדים לזכותי (תואר ראשון; תעודה מפרוייקט בו אני מתנדב). מה ימכור את הטוב בך למרות התגית? "שבירת קרח" ביחסיי עם אנשים וגילוי התעניינות בהם. אולי להפגין את כישרון הכתיבה שלי, בהזדמנות כלשהי (עיתון אגודת הסטודנטים, למשל).

 

[מיצפטל4]

יש לך רוח במפרשים... אז!

רציתי לבדוק מה אתה יודע על "קצונה" ... הידע הקיים באינטרנט.. ברור אך כמה ממנו מקובל\מופנם, ידוע לך ? אתה חסר כל מיומנות "קצונה" ... ואתה רוצה להיות קצין. אם תרצה להיות טייס תוכל להיות טייס ? ( מכירה כמה אנשים שרצו להיות טייס ולא התקבלו במסלול הרגיל.. והלכו ללמוד רישיון פרטי) . אם תרצה להיות רופא תוכל להיות רופא ? לא ! כי אם נתוני הקבלה של רפואה יגידו שאתה לא יכול להיות רופא... לא תוכל להיות רופא ! תוכל לרפא אנשים במסלולים אחרים... הוליסטיים למשל. אם תרצה להיות רקדן בבת דור ? תוכל להיות רקדן ? תוכל לנסות להגמיש את עצמך ! תוכל לנסות חיים שלמים וליפול באודישן. כל מטרה ניתן להשיג בכל מיני דרכים. השאלה אם המטרה מוגדרת נכון ? השאלה אם עלותה שווה ? השאלה אם יש תכנית חליפית. אם אתה שואל אותי... יש לך חלום. התחל להשיגו. שלב אחר שלב ... בלי לאבד "דברים שהולכים במקביל בדרך". אתה איש בוגר כבר, לא ממש בן 18. להתחיל את החיים שלך, רק מהרגע בו תסיים שרות צבאי מסודר... נראה לי אעפס... בזבוז של חיים, ויכולות, ורח איתנה, וכוונות טובות. כשהדלת סגורה, הולכים לחפש דלת אחרת... או מנפצים אותה ונכנסים... דופקים יותר חזק.... מגדפים מבחוץ כדי שהאנשים שבפנים ישמעו שאתה לא מרוצה. וכל זה בחישובי עלות. יש לך תחושת גדולה ועצמה נהדרת של "הנה עשיתי ואני עושה זאת למרות נכותי...".. למה נתקעת שם? מול הדלת הזאת? שלא מוכנה להפתח ... מה היית עונה לעמדה כזאת ?

 

[smailie]

קצין זה גם הרבה מעבר לזה

אני אוהב לתרום והייתי רוצה לעשות את זה "בגדול", במסגרת שמאפשרת לי לעשות זאת. לא לחפש פעילות התנדבותית, שאוכל להתחייב אליה רק בשעות הפנאי שלי, אחרי העבודה. צורה כזאת של תרומה אזרחית תהיה פחות משמעותית לגביי, כל שכן לא תעזור לי כלל בהתגברות על הסטיגמה ועל השלכותיה. אגב, טרם עברתי מיבדק כלשהו, שהוכיח את מידת התאמתי. עד שלא יאפשרו לי לגשת למיונים ואקבל תשובה שלילית - מבחינתי, הכל עוד פתוח. בינתיים, לא עברתי שום מיונים. ומדובר, בכל מקרה, על תכונות שניתן לשפר אותן. היעדרן יקשה עליי לא רק באשר לסיכויי הקבלה שלי לתפקידי קצונה, אלא בחיים בכלל. עובדה שבעלי נכויות רבים שירתו כקצינים, גם אם זה היה "כנגד כל הסיכויים" ובניגוד להערכות של המערכת לגביהם, אז אין ספק שאם רק אדע איך, גם אני אוכל לפרוץ את המחסום הזה. אין שום סיבה בעולם שלא (אם קטוע - יד הצליח לשרת כקצין ביחידה קרבית, אין שום סיבה בעולם שאני לא אצליח להיות קצין מינהלה). אין שום סיבה שיפסלו אותי, עוד לפני שבכלל הספיקו לפגוש אותי. יחס נכון והוגן יעזור לי כאן בהחלט (ראי את ההודעה השנייה בשירשור, זו של האלי). הגיל לא משחק כאן שום תפקיד: ברגע זה, אני מתייחס לעצמי כאל נער בן 17, שעומד לפני גיוס. אתחיל את "החיים האמיתיים" אחרי השיחרור, כמו כל חייל אחר בצה"ל. זו בוודאי גישה שתקדם אותי יותר מאשר להמשיך הלאה עם הפטוֹר ועם התיוג. לעבוד? להרוויח כסף? להקים משפחה? להתחיל תואר שני ודוקטוראט? את זה אוכל לעשות גם בגיל 38 - 40. אני בן 32 כבר, אז זה כבר לא כזה הבדל.

 

[מיצפטל4]

או קי השתכנעתי בעוצמה !

אז מה עוצר אותך ? מה הצעד הבא שאתה עושה בדרך להיות קצין ? בידיעה שכל דבר שתעשה ישרת אותך בחיים בכלל ! קצין כשלב בחיים בכלל ! החיים בכלל ! אני חוזרת על זה.. כי אני רוצה לשקף לך שאתה אמרת שקצין זה תחנה לנסיעה לכיוון מסוים. האם אפשר להגיע אל אותו מקום ? ממקומות אחרים ? נסה לצייר לי דרך אחרת. האם תחכה בתחנה לנצח ? כמה זמן תחכה אם קיימת הקצבה של זמן? האם מעבר לתחנה הבאה ! רגלי למשל ? תעצור את החיים בכלל ? או תקדם את החיים בכלל ? יש לך אמביציה גדולה.... עכשיו נשאר ה"איך" ... תכנית פעולה מפורטת.

 

[smailie]

נכון. זה אמצעי להשגת דברים אחרים בעתיד

אין לי הקצבה של זמן. אני לא חושש מהאפשרות שאקבל דרגת "טוראי" רק בגיל 80. העובדה שלא מוכנים אפילו לזמן אותי לוועדה רפואית מטרידה אותי הרבה יותר.

 

[bridges]

מה שאני הבנתי מהשרשור

אהלן, קראתי בעיון את הסיפור שלך וגם את השרשור. אני מזמין אותך להתייחס למה שאני אומר עכשיו כמו חליפה, אני מזמין אותך למדוד אותה, אבל אם היא לא מתאימה לך אל תיקח אותה: מה שאני הבנתי ממה שכתבת וענית הוא העניין הוא שה"איך" נעוץ בויתור על הסיבה שבשבילה אתה רוצה להתגייס ולהיות קצין. האם אתה מכיר את הספר "מלכוד 22"? בספר מסופר על טייס במלחה"ע 2 שמנסה להשתחרר מהתופת שבה הוא נמצא, אבל לא יכול בשל מלכוד 22: "יש שני דרכים לצאת מהתופת בארון מתים או אם איבדת את שפיותך, אבל אם אתה מבקש להשתחרר בשל אי שפיות זה ברור שאתה שפוי משום שרק אדם לא שפוי יכול לרצות להשאר בתופת. התוצאה היא שהטייס לא משוחרר.". אני מאמין שאתה נמצא בסוג של מלכוד כזה (רק בכיוון הפוך): "אתה מבקש להתגייס לצבא כאדם בריא בנפשו, אבל אתה רוצה לעשות את זה כדי להוכיח שאתה בריא בנפשך". וזה לא משנה אם זה כדי להוכיח באופן פורמלי, לחברה או לעצמך. זה אותו המלכוד. אם תצליח לשבור את המלכוד יגדלו סיכוייך להכנס לצבא ולהיות קצין (אם עדיין תרצה בזה). תנסה את החליפה ואם היא נראית לך מתאימה (אפילו בחלקה) תאמר לי ונמשיך. רונן

 

[smailie]

לא כל - כך ירדתי לסוף דעתך

ולא הבנתי מה אתה בדיוק מנסה להגיד. מה הפרדוקס כאן, בעצם? לא כל - כך הבנתי אותך. הרי ברור שאחת הסיבות שבגללן אני כל - כך רוצה להתקבל לשירות בצה"ל ולהיות קצין, היא כדי לקבל "תעודת שפיות". ואין שום ספק, שכל עוד צה"ל נותר בסירובו - כשזה בגלל הסיבה המקורית לפטוֹר - הרישום שהיה בתחילה עדיין שריר וקיים ולא משנה מה אעשה ואיזו גישה אסגל.

 

[bridges]

סיפרת על נכים שהתנדבו וחלקם גם היו קצינים

אך האם הם התגייסו כדי לקבל "תעודה שהם לא נכים"? צה"ל איננו ארגון למתן תעודות שפיות. העניין הוא בדיוק זה: כשקראתי את המכתב הארוך שכתבת (לפני שקראתי את חלומך) חשבתי "כמה הקלה תהיה לאדם הזה אם הוא ישלים עם העבר הזה". אני ישיר איתך מאוד, משום שאני חושב שזה יעזור לך להגשים את חלומך: כפי שאני רואה את זה, יש לך ציפייה שצה"ל ימחוק את הרישום, כלומר בעצם "יפתח דף חדש". אבל האם אתה פתחת דף חדש? לא נראה לי. כשאני קורא כזה מכתב ארוך שמתאר את הסבל שלך בעבר, כל מה שאני רואה זה אדם שחי בעבר. כל עוד אתה משמר את העבר, אין לך מה לצפות מאנשים אחרים למחוק אותו. האם זה "עושה לך שכל"? רונן

 

[smailie]

מצבם יותר טוב ממצבי

כשאתה נכה מבחינה פיזית, החיים שלך הרבה יותר קלים מאשר עם יש לך את התיוג של "חולה נפש". אותם נכים שהתגייסו והיו קצינים, לא נאלצו לעבור את מה שאני עברתי: בשלב מסויים, הם קיבלו הזדמנויות הוגנות וכל דלת שהם רק רצו נפתחה בפניהם. רובם גם סיימו ללמוד בבי"ס רגיל ולא נאלצו להתחנן עד גיל 26 ש"יעשו להם טובה" ולא ימנעו מבעדם להשיג תעודת בגרות. היה מי שהאמין בהם. נכה זה פחות נורא מאשר להיות עם רקע פסיכיאטרי. אם אפסיק להסתכל על העבר גם ההורים שלי פתאום ישנו גישה? תאמין לי שלא. כל בעייה הכי קטנה שצצה היום או כל אי - הבנה, מיד מיוחסת מבחינתם לכל הבעייתיוּת שיש לי לדעתם, ממילא. אם אתחיל להסתכל קדימה, כפי שאתה מציע, האם פתאום אוכל לעשות דברים שעד כה נמנעו ממני, בגלל הרישום? כן? הרי ברור שלא. גיוס לצה"ל וקצונה יהיו ההוכחות הכי טובות לכך שהעבר הזה כבר לא משחק שום תפקיד ולא צריך להפריע לי. כל עוד הדרך למיבדקים הכי בסיסיים חסומה בפניי, זה אומר שאני עדיין בתוך אותו עונש מתמשך של שגיאות המערכת ולא משנה מה תהיה נקודת ההסתכלות שלי על הדברים.

 

[bridges]

תתפלא...

עד כמה שינוי נקודת המבט שלך יכולה להשפיעה. אתה פשוט לא מודע לעוצמה שיש למה שאתה ולמילה שלך. אם תחשוב על זה ה"מערכת" לא באמת קיימת, ישנם אנשים. ואנשים קולטים את מה שאתה חושב עליהם ומה שאתה חושב על עצמך אפילו אם אתה לא אומר כלום. אנחנו אפילו קולטים באופן לא מודע את מי שאתה דרך המכתבים והמסרים שאתה שולח. אם אתה סובל כל כך מהעבר מה גורם לך לשמור עליו? מה אתה מרוויח משלמור על העבר? רונן

 

[smailie]

לפעמים העיכובים והיעדר ההזדמנויות

הם פשוט בגלל רישום פורמאלי כזה או אחר, שמונע התקדמות. אין לזה קשר לאיך אחליט להסתכל על הדברים. הרי אם אתחיל לחייך (כמו שהניק שלי מבשר, מן הסתם) אני לא אקבל פתאום טלפון ממפקד לשכת הגיוס, שהחליט להתגמש איתי ולהתפשר על הפרוצדורה של החוק היבש, רק בגלל שהחלטתי במוצהר לקום עם מצב - רוח טוב. אני גם לא בטוח ששינוי גישה יעזור לי להיות כאריזמטי ומוקף בנות. אולי פשוט צריך לתרגל את זה כטכניקה ממש.

 

[bridges]

איך אתה יודע?

אני בכלל לא מדבר על כך שפתאום תחייך. זו עבודה רבה, להשלים את העבר. תראה... לי זה נשמע, שאתה דופק את הראש בקיר. ד"א, אני לא אומר שזה לא עובד, הצלחת לעשות את זה בעבר: עובדה שהצלחת ללמוד ויש לך היום תואר. העניין הוא שהפעם האסטרטגיה הזאת, לא נראה שהיא עובדת. קראתי שאתה מתכוון לקחת מאמן, אז זה כבר שינוי מהדרך שלך בעבר (נשמע שהיית די לבד שם). אני מאחל לך בהצלחה. רונן

 

[מיצפטל4]

סמיילי

קראתי את הכל ! כל מילה ... סיפורך האישי מדהים וראוי שיוצג בפני "העולם"... כסיפור של תבוסה ותקומה... של טיפול נכון או לא נכון באדם "עם לקות התפתחותית"... איני מביעה עמדה זו או אחרת לגבי ה"אנושיות" בה טופלת בעבר או לא. אך אין לי ספק שפצעיך עדיין פתוחים ושתתים דם ! יש את הרגע הזה שאדם עומד אחרי התופת.. ומתמלא גאוה מהולה לפעמים ברצון לנקמה או להוכיח "הנה טעיתם" לגבי. ... אני לא רואה את הנקמה אצלך ! אני רואה את הרצון האמיתי לפתוח דף חדש ולחיות...ולהראות לכולם, הנה זה מה שקרה לי ותראו אותי אני אחרי זה. נורמלי. ואולי אפילו יותר, כי הצלחתי לשרוד את כל זה. מהמקום הזה אתה צריך להתחיל ! מכתב כמו שכתבת ונצגת לנו... הוא תיאור קורות חיים ! כשאתה רוצה להתקבל לעבודה... אינך מפרט את "כל הקורות עליך" ...במיוחד כשמדובר בדברים קשים, שרוב האנשים אינם יודעים איך להתמודד עמם, חוששים מהם, מתרחקים מהם. ב"קורות חיים" המוכרים את מי שאתה... אתה מספר מי אתה? מה העוצמות שלך ? מה הצרכים המיוחדים שלך... בכל זאת נשארו כמה. לבשתי כמה כובעים בשבילך... את הכובע השיקומי ואת האימוני....לא יכולתי להתאפק. אימון בהחלט יכול לסייע לך, לרכוש מיומנויות חדשות של הגדרת עצמי, שיווק עצמי. מרפאה בעיסוק שיקומית בהחלט תוכל לסייע לך במציאת התאמות לתפקודך היומיומי. אני מאמינה. שעם פניה נכונה לכמה כיוונים... תוכל להתנדב, ואולי אחר כך להתגייס.... ולך תדע אולי השמיים הם באמת הגבול. רק תקציב זמן... כדי לא לאבד חיים שלמים. על תחנה אחת שהאוטובוס ממש לא מגיע אליה בזמן.

 

[smailie]

אני לא מרגיש שיש במה להתגאות

הרי בסה"כ "עשו לי טובה", כדי שאקבל בגיל מבוגר יחסית את כל ההזדמנויות שנמנעו ממני. גם בקיבוץ אומרים, שתמכו בי כספית לצורך השלמת הבגרויות "לפנים משורת הדין". פשוט מקומם אותי לשמוע כל הזמן שככה אנשים רואים את זה! הם גם שוכחים שבכל התקופה הזאת, עם כל הקשיים שלי, גם עבדתי, לפעמים שעות נוספות הרבה מעבר למה שהייתי מחוייב. למרפאה בעיסוק שיקומי אלך, רק כאשר ההורים שלי והקיבוץ כבר לא יהיו בתמונה. מה שעוד חסר לי. שימשיכו לתייג אותי ולהגיד כל הזמן ש"ממילא כבר יש בעייה" אז למה לא לדחוף לתמונה, באותה הזדמנות, גם פסיכיאטר. הרי בסרט הזה כבר הייתי... אם פירוש הדבר של התאמה לתיפקודי היומיומי הוא השמה בדיור מוגן עם בגירים בעלי בעיות שונות או "מנוי" קבוע ברשויות הרווחה, אז אני מוותר! אקרע את ה(-צנזורה-) בשביל שכר דירה, בדיוק כמו שכולם עושים ואם צריך אעבוד במשמרות בתור מלצר - ולא במקצוע מסודר. אני רוצה לסמן מטרה ולהגיע אליה. לא שכל - מיני מומחים יקבעו לי מלכתחילה מה אני כן יכול ומה אני לא יכול. אנשי מקצוע כבר קבעו שאני כשיר להתנדב לצה"ל - ונראה לי שעם זה אני צריך להתקדם ולהתעקש על התוקף של האבחנות הללו. האם מאמן אישי יוכל לעזור לי להעלות את סיכויי להתקבל לקורס קצינים בצה"ל? בזה אני רוצה להתמקד כרגע.

 

[מיצפטל4]

מאמן אישי יעזור

בלעזור לך למקד את ה"יעד" שלך ואת הדרך לשם. לפרק את המטרה ליעדים שאתה כאדם יחודי יכול להגיע אליהם... איך הופכים להיות קצין ? ממקדים את הכוחות והחולשות עובדים על חולשות - מנהיגות, אסרטיביות יוצרים מכתב שיגרום לצבא לפתוח דלת נכנסים למשא ומתן מתגייסים משרתים בצבא... מתנדבים לקצונה. זיהיתי ברשימת הזאת לפחות שני דברים שהם לא בשליטתך... הצבא.. יכול לקבוע שאתה לא נכנס בשער הראשון. בהמשך אתה יכול לא להכנס בשער השני.. הקצונה... וזה דבר שקורא להרבה "אנשים בריאים" ... הם ממש לא יכולים להיות קצינים ! מאמן יוכל לנסות להיות שותף שלך בתהליך שיביא אותך מוכן עם כל המידע שאתה צריך וגם כוחות הנפש להתמודד עם כשלונות. הוא יוכל לנסות... עיקר העבודה יהיה עליך בכל מקרה. בהצלחה.

 

[smailie]

או.קיי... אני רק מקווה שאעמוד בזה כלכלית

למרות שהגשמת השאיפה הזאת תהיה שווה כל גרוש, בסופו של דבר, גם אם זה יהיה במחיר חוב לבנק, שיקח לי 40 שנה להחזיר. יצרתי קשר עם מאמן אישי והוא יחזור אליי ביום ראשון. אני רק מקווה שכל סידרת פגישות האימון איתו יסתיימו, עוד לפני שההורים שלי יידעו על כך, כי הם עלולים להכשיל את הרעיון הזה.

 

[motherhood]

קראתי כל מילה

אבל גם הבטחתי לעצמי לקרוא שוב ביתר ריכוז... אני מאחלת לך שתגשים את החלום שלך. אני מאד מתחברת לסיפור שלך. גם אני "פליטת המערכת של בריאות הנפש". אשפוז של 7 חודשים בגיל 17 בבית חולים פסיכיאטרי הבהיר לי מה המערכת הזו מסוגלת לייצר. אני יכולה להגיד לך שגם אני כמותך יצאתי מזה בזכות החלום. בזכות השאיפות שלי בחיים והאמת שלי שידעתי שקיימת ולא פחדתי להביט בה ולהבין את משמעותה. היום אני בת 32 (כמוך) נשואה באושר לאשתי שתחייה ויש לנו ילד מדהים בן שנתיים ושלוש. שוב, מאחלת לך המון הצלחה. אני מבטיחה לקרוא שוב ולחלוק תובנות או מחשבות.