החלום שלי

[smailie]

הערכתי לגבי עצמי

מנקודת מבט ריאלית ואובייקטיבית עד כמה שאפשר, היא שיש לי מה עוד מה לשפר. בעיקר בכל הקשור ליכולת המנהיגוּת שלי ולכישורים החברתיים. ברור לי שאלה מיומנוית שהיו אצלי פעם - ופשוט הלכו לאיבוד. ברגע שאקבל אותם בחזרה, שום דבר לא יעמוד בדרכי. גם לא החלום להיות קצין.

 

[shoom12]

מי

היי מי יכול לתת לך את המיומנויות האלה בחזרה? בטח שלא אנחנו..

 

[smailie]

אז מי כן?

זה לא משהו שמאמן אישי יכול לסייע בו?

 

[shoom12]

כמו שאמרת

המיומנויות האלה הן שלך, היו שלך וישארו שלך. לי ואני מאמין, אין את היכולת להמציא לך מיומנויות, לפתח לך אותן. אין לנו שוק מיומנויות שאנחנו קונים בו ומעבירים אל המתאמנים שלנו. הרעיון הבסיסי הוא שהכל נמצא אצלך, שייך לך ורק לך ואתה, ורק אתה יכול לפתח מיומנויות, לשנות הרגלים, לבחור דרכים וכו ובעיקר לקחת את האחריות על חייך. אני חושב שבהחלט עשית צעד מאוד חשוב ואתה לוקח אחריות על צעדיך, רק שאתה עדיין מצפה שמישהו יעשה חלק מהתהליך עבורך, וזה לא יכול לקרות. אלא אם אתה רוצה שאני אצא לקורס קצינים בעבורך. מבין למה אני מתכוון?

 

[smailie]

אבל אני לא יכול, דרך טיפול נכון עם איש מקצוע

להפוך את הדומיננטיוּת, האסרטיביוּת והיכולת ליצור רושם חיובי בכל מסגרת חברתית אליה אני מגיע - לחלק ממני?

 

[shoom12]

טיפול..

אתה רוצה ללכת למישהו שיטפל בך ואז תהיה עם התכונות שהזכרת.. אני מציע לך ללכת לאימון ולהתאמן (באופן אקטיבי) על שיפור התכונות הללו אצלך, שכן כמו שאמרת, הן קיימות אצלך במינון כזה או אחר. אני מתעקש על המילים אבל בעיניי זה עולם ומלואו.

 

[smailie]

ואיך בדיוק אני עושה את זה?

 

[shoom12]

אני

אתה יודע מה? בוא נשאל את זה אחרת.. נניח שאני הייתי מספר לך את סיפור חייך, כאילו אני חוויתי אותם. מה אתה היית מייעץ לי לעשות?

 

[smailie]

אז ככה:

זוכר את הסצינה בתחילת הסרט "מיליון דולר בייבי"? שהילארי סוונק באה לקלינט איסטווד ואומרת לו שכל החיים חינכו אותה שהיא "זבל" ושרק דרך הצלחה בספורט האיגרוף היא תוכל להתגבר על כך ולהרגיש שהיא הגיעה למשהו משמעותי בחיים? אז היא פונה אליו, בתור מאמן אגרוף ותיק ומצליח, כדי שיאמן אותה ויביא אותה להצלחה. לפי מה שאתה מתאר, הסיטואציה די דומה ולכן אתה צריך לִפנות למישהו שתחום המומחיוּת שלו הוא בהגברת הביטחון העצמי לאנשים שאיבדו אותו. השאלה היא, מי בדיוק עוסק בכך? האם זה יכול להיות פסיכולוג, למשל? אתה יכול גם לבדוק את הנושא של מאמנים אישיים, שנכנס "חזק" לשוק בשנים האחרונות. אולי מישהו כזה יוכל לעזור לך גם.

 

[ענבל כהן חמו]

הגשמת שאיפות

smailie יקר, אין ספק שעברת הרבה קשיים בחיים. עם זאת, לא נכנעת לקשיים אלא המשכת להתפתח ולהתגבר עליהם. יש קשיים אובייקטיביים בהגשמת השאיפה שלך - אני לא מומחית בתקנות צה"ל, אבל קשה לי להאמין שצה"ל יאפשר למתנדב לגשת לקורס קצינים. כמו כן, עם הקשיים המוטוריים הקיימים, גם אם היית חייל רגיל לא בטוח שהיית יכול לגשת לקורס. מאמן לא יוכל להבטיח לך הגשמת שאיפה שכזו. הייתי מציעה לך לבחון מדוע צה"ל וקורס קצינים נתפסים בתור הדרך היחידה להצליח ולקבל את הכרת החברה. אכן בחברה שלנו יש לצבא משקל רב, אך יש אנשים רבים שלא עושים שירות צבאי, ובוודאי לא כל האנשים המצליחים הם קצינים. האם תוכל לראות לעצמך הצלחה שלא כוללת את צה"ל בדרך? למה תוכל להתפנות ובמה תוכל להשקיע אם תניח למאבק בצה"ל?

 

[smailie]

הצבא יפתח לי הרבה אופציות בחיים

וישנה את כל הסטאטוס שלי. העניין הוא, שלדעתי לפחות פעם אחת בחיים מותר לי ללכת לאור האימרה "אין דבר העומד בפני הרצון". ואין ספק שקצונה זה יהיה הישג שבעזרתו אוכיח שהצלחתי להגיע רחוק, למרות הכל. זה פשוט חלום שלי, אם לסכם את זה ככה. אין שום סיבה בעולם שאי - דיוקים מגמתיים בתיקי האישי יסגרו לי דלתות. גם הקשיים האובייקטיביים שלי לא צריכים לעמוד בדרכי: בצה"ל כבר הייתה קצינה על כיסא גלגלים, קצינה לקויית שמיעה ושלושה קצינים עם תסמונת טוראט. אז זה רק סימן לכך שגם אני אוכל. וחוץ מזה, שירות צבאי זה דבר אלמנטרי עבור רוב האנשים, ואף -אחד לא עושה עניין מזה שהוא עבר אותו. אני פשוט לא מרגיש נוח עם העובדה שמגיל צעיר כל דבר בעולם הוא בשבילי "מחוץ לתחום" והייתי רוצה לפחות את הפרק הזה לסגור ודווקא להציב לי מטרות גבוהות - ולהגשים אותן.

 

[ענבל כהן חמו]

קצונה

יתכן ואין דבר העומד בפני הרצון. ואני חשה שאתה מאוד ממוקד במטרה ששמת לך ופועל למענה. בעיניי, עצם המאבק שלך לא להיות מוגבל על ידי העבר שלך ראוי להערכה עצומה. כרגע, האפשרות היחידה שאתה רואה היא לתקן את העבר על ידי כך שתנצח את קיבעונות המערכת הצבאית. אני רואה עבורך אפשרויות אחרות - להשקיע את כל האנרגיה שלך בבניית קריירה - אמרת שסיימת תואר ראשון - ובהסתכלות קדימה כדי לראות כיצד תוכל להתפתח באופן הרחב ביותר.

 

[smailie]

פטוֹר משירות בצה"ל זה לא עניין של מה בכך

בפרט אם זה קרה בגלל תיוג שלילי. אם היו מאמינים בי מגיל צעיר ולא מחדירים בי את חוסר המוטיבציה ומסרים כמו "אתה בעצמך יודע שאתה סתם משלה את עצמך ושאתה לא יכול" - השמיים היו הגבול. אין לי שום ספק בזה. אני לא מבקש לזכות במיליון דולר בלוטו או להיות אסטרונאוט, אלא בסה"כ להתנדב לצה"ל. לא יותר מזה. ולא ברור לי איזו הצדקה יש לכך שאפילו הדלת הזאת סגורה בפניי. הייתי רוצה להתחיל היום מהבסיס: לדמיין מצב שבו אני ילד עם ליקויים מוטוריים ועם קשיי קשב וריכוז, אבל עם סמכות של מבוגר שמאמין בי (מאמן אישי?) ושלא מייחס לקשיים שלי דברים אחרים. ככה אתרגל לזה שיש לי את היכולות להגיע להישגים גבוהים - וכך גם הביטחון העצמי שלי והדברים שאשיג יהיו בהתאם. אני בטוח שאם היו מאמינים בי ולא הופכים אותי ל"בעייתי" בכל מחיר, הייתי מוצא את עצמי מזמן גם בקורס קצינים. הרי המגבלה כרגע היא פורמאלית בלבד. אין לזה שום קשר לחוסר התאמה, מבחינה אובייקטיבית.

 

[ענבל כהן חמו]

מטרה לאימון

אני רוצה להתייחס למה שכתבת: " הייתי רוצה להתחיל היום מהבסיס: לדמיין מצב שבו אני ילד עם ליקויים מוטוריים ועם קשיי קשב וריכוז, אבל עם סמכות של מבוגר שמאמין בי (מאמן אישי?) ושלא מייחס לקשיים שלי דברים אחרים. ככה אתרגל לזה שיש לי את היכולות להגיע להישגים גבוהים - וכך גם הביטחון העצמי שלי והדברים שאשיג יהיו בהתאם." זה מצויין, בתור מטרה לאימון ומטרה לחיים. מה יהיה אפשרי בשבילך (חוץ מקצונה) אם תאמין בכך ותתרגל לכך?

 

[smailie]

קבלה לקורס קצינים, אבל גם

הצלחה בלימודים האקדמיים, שתתבטא בציוּנים גבוהים במיוחד; הצלחה אצל בנות המין השני ואצליח לנהל מספר מערכות יחסים במשך החיים וסיכוי לעבוד כרכז של פרוייקט חברתי או כמדריך של אוכלוסיות יעודיות.

 

[ענבל כהן חמו]

כל אילו מטרות מצויינות

האם אתה פנוי להתקדם איתם בזמן שאתה נלחם בצה"ל?

 

[smailie]

לא כל - כך. אני די ממוקד בצה"ל כרגע

וחוץ מזה, אחרי שאשרת בצה"ל יהיה לי יותר סיכוי עם בנות ולא יעשו לי בעיות, כשארצה להתקבל לעבודה בתפקיד איכותי. זו המציאוּת, לצערי. "אם אינך יכול להילחם בהם, הצטרף אליהם".

 

[ענבל כהן חמו]

אמת ואשליות

smailie יקר, אני מרגישה שצריך לומר את הדברים באופן ברור. אתה רואה בצה"ל מפתח לחייך. זו אשליה. באופן כללי, שירות בצבא מוסיף קצת נקודות, אבל יש הרבה אנשים שלא שירתו והחיים שלהם לא נעצרו. אתה עוצר את החיים שלך בשביל אשליה. הסיכוי שלך להתקבל להתנדב לצה"ל הוא לא גדול, אבל הסיכוי משם להתקבל לקורס קצינים הוא קלוש. לצה"ל אין שום אינטרס לקבל מתנדבים לקורס קצינים. תבדוק את הענין בעניים פקוחות ולא מתוך תחושת העוול שנעשה לך. גם לו היית מתקבל ומסיים שרות צבאי כקצין, עדין היה עליך לעשות את כל הדברים שעליך לעשות היום - להתחיל עם בחורות, ללמוד מקצוע, לפתח קריירה. כל אילו לא קורים מעצמם למשוחררי צה"ל. צה"ל הוא לא זה שיתקן את העוול שנגרם לך. רק אתה יכול. רק אתה יכול להתחיל עכשיו את חייך כמו שהכשרונות שלך מאפשרים, בלי להסתכל אחורה - רק קדימה. כל עוד תלחם כדי לתקן את העבר לא תוכל להתקדם אל מה שהעתיד מאפשר. יש בחייך המון מטרות שוות שיקדמו את החיים שלך. אם תניח למטרה זו תוכל להתקדם אליהן.

 

[smailie]

המציאוּת דווקא מוכיחה אחרת

הרי יש הרבה אנשים, שלא התקבלו לשירות צבאי בתחילה, עירערו ואפילו נאבקו - ובסוף הצליחו להתקבל לצה"ל כחיילים. אני בסה"כ מבקש להתנדב לצה"ל! מדוע זו "אשלייה"? האם יש ממש בהנחה של רשויות הצבא, שאפילו לתפקידים מסויימים, שאינם דורשים נתוני קבלה גבוהים, אינני כשיר כלל?! לא ביקשתי לטוס לירח, לא ביקשתי לזכות בפרס הראשון בלוטו וגם לא להקים לתחייה את המתים. וחוץ מזה, ישנם גם קצינים, שהחלו את שירותם כמתנדבים. אז אם רק אפעל באופן נכון ודרך האנשים הנכונים, אין שום סיבה בעולם שלא אצטרף לרשימת אלה שהצליחו לעשות זאת, "כנגד כל הסיכויים". יש לי חוות דעת רפואיות, שתומכות בבקשתי להתקבל לצה"ל כמתנדב, אז מדוע כל הזמן דוחים אותי? רק בגלל רישום בתיק האישי? הרי אפילו למבחנים פסיכוטכניים ולוועדה רפואית לא מוכנים לזמן אותי. זו, מבחינתי, המטרה שלי בחיים עכשיו ואסכים להשקיע, ככל שיידרש ממני. אח"כ אמצא עבודה ואמשיך למסלול של לימודים, ככל משתחרר אחר מצה"ל. יש סיבה שלא אזכה ללבוש מדים ולהגיע לקורס קצינים לאחר מכן?

 

[מיצפטל4]

בוא נסתכל לאופק זה שאין לו סוף...

המקום שבו היית רוצה שיגידו "הוא היה אדם מיוחד, ולמרות כל המגבלות הוכיח לנו שאין דבר העומד בפני הרצון... מה כל הדברים שאומרים עליך שם ברגע ההוא הכי רחוק"... שמעתי כמה דברים...שקשורים בזמן שהיית קצין.. הוא היה נחוש, אסרטיבי, מנהיג, ממוקד ונחוש... אבל אני שומעת גם... הוא נלחם על מנת שיגייסו אותו בחירוף נפש, ולמרות שהתנגדו לו שוב ושוב. הצליח להוכיח להם שיש בו את הכישורים הנדרשים להתגייס. הוא רצה להיות קצין, ושוב עבר מסכת יסורים, כשלונות.... עד שהצליח ... שנים הוא נלחם, ממוקד במטרה, אסרטיבי והחלטי... ( זה הולך עם קצין קרבי ! בשיל זה צריך פרופיל 97 כזכור לי. ובתפקידי קצונה אחרים, אין צורך בכל כך הרבה חירוף נפש) יש עוד משהו שאמרו על תקופת הקצונה בחייך ? יכולת להגיד לי "מתי" לדעתך השגת את זה? מה קרה אחרי הקצונה ? מה אמרו על היחסים שלך עם אנשים? על הקשר שלך עם בת זוג ? משפחה אולי? אי אפשר לנהל את הזמן, אבל אפשר לנהל את עצמך מול הזמן... יש רגעים שאתה מפרק את ערימת החלומות ומעריך מחדש, איזה חלום בר שימוש ואיזה כבר לא... זה המקום לאימון, אבל גם לטיפול פסיכולוגי. כי בסוף בסוף תתבצע בחירה וויתור אינסופי. והשלמה.