החיים שולטים בחיי

[dd19]

אני עברתי טיפול פסיכולוגי

בעצמי במשך שנה וחצי, כולל הבנה שחלק מהתנהגויות הלא נכונות שלי עם המשפחה שלי אני גוררת עוד מהילדות ממשפחת המקור שלי.וכך יצא שחלק מהדברים שאני עושה והם הפוכים למה שהורים שלי עשו - הם נכונים. אבל יש דברים שאני לא עושה נכון - כי שוב אני מנסה לעשות הפוך מהורי ומתברר שההורים שלי צדקו בכוונה אבל לא בביצוע (מהסוג להן מובילות כוונות טובות

). אנחנו גם לא יודעים הרב הדברים כי לא מלמדים בבית ספר וילדים לא באים עם הוראות הפעלה.וגם יש דברים שצריך להשלים איתם כי כבר כולם הסכימה - אין סופרמנים (ואפילו לא סופרוומן

).

 

[גם אמא של]

שני דברים:

א. מה שכתבת כאן מזכיר לי ספר שקניתי בארה"ב לפני הרבה שנים : איך להימנע מהטעויות שעשו הוריך..ולעשות את שלך.

ב. אנחנו כן סופרמןנים וסופרוומניות: העמידה מול הרשויות ובראשן משרד החינוך הרבה יותר קשה מעמידתו של סופרמן בנוכחות החלקיק הירוק מקריפטון. את כוחותיו זה מפוגג. את כוחותינו זה רק מגביר!

 

[dd19]

../images/Emo13.gif אבל לנו יש רגעי שבירה

 

[גם אמא של]

ירידות לצורך עליות! ../images/Emo13.gif

 

[mayarel]

יונית מקסימה ../images/Emo24.gifלב|

הלוואי ויכולתי להציע עזרה מעשית. כל מה שאוכל הוא רק לחבק מרחוק. לומר שאת אדם מקסים. פשוט מקסים. יקירתי, יש גבול לכל אדם, אפילו אמא מדהימה שכמוך. לפעמים מתפרקים. אין מה לעשות. במיוחד בדברים כל כך קשים פיזית ונפשית. כנראה שאנחנו בני אדם.. מקווה שתצליחי לקחת אוויר בכל מיני הזדמנויות ואולי קצת לצאת מהבית, אם זה אפשרי. מחבקת מכל הלב, מאיה

 

[אמרילי1]

נ.ב.

האם יש לך אפשרות שלוח את רז להתאוורר איפהשהו??? אצל סבא וסבתא, דודים או חברים??? אחים לילדים עם צרכים מיוחדים לעיתים סובלים מחסכים. אין להם מספיק מקום במשפחה. והם זקוקים גם לשקט ולהרגעה של החרדות שלהם.

 

[התוהה והמתלבטת]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

מה אגיד ומה אומר, לכולנו רגעי משבר כאלו,ולך- על אחת כמה וכמה (*3) מותר לך... אנחנו לא סופרוומניות אני פשוט מעריצה את ההתמודדות שלך.. ומחזקת את מילותיה של רותי שכתבה לך.... גם אצלי- החיים שולטים עלי, גם אצלי נעשה שינוי עבודה עקב המצב, גם לי יש רגעי משבר כמו שאת מתארת ... ולי רק ילדה אחת עם קשיים וילדה שניה עם קשיים של מתבגרת אז שוב קבלי ממני

 

[נסיכה קטנה וביתית]

נשמע רע

ואני שמחה שאת עדיין שורדת בכל אופן מניסיון שתדעי שגם אני שמחונכת להקאות רק בשירותים (לא בשירותים או באמבטיה) מגיל ניראה לי 3 ואני מקיאה המון (אפילו ברגע זה אני בחילה עם בחילה קשה) כאשר היה לי וירוס הקאות גם בסביבות גיל 10 אני לא הצלחתי להתאפק והקאתי במקום בו הייתי- זה ניראה לי חלק מהוירוס החוסר שליטה מוחלט בהקאה. ועוד מניסיון נכון לוירוסים בדרך כלל אין תרופות חוץ מאקמול וכאלה אבל יש תרופה להקאות והיא אפילו טעימה מאוד - אני זוכרת מגיל 10 את הטעם מרוב שהיא טעימה (כבר בלעתי כדורים קטנים והתרופה באה בכדורים קצת גדולים ומכוון שכל הסיוט התרחש בחופשה באילת הוריי העדיפו לתת לי את הסירופ) . אני ממליצה לך אם זה ממשיך באמת לקחת אותו אפילו למוקד רק שיתנו את המירשם כי חבל לסבול - זה סבל לך וסבל לעומר ובטח גם לבעלך ולטל ולרז והסבל הזה יכול להיפתר בקלות- אם היתה לי התרופה הייתי דואגת לנסוע עם אחד ההורים ולהביא לך. ולגביי שצרחת על עומר שהוא הקיא- את צרחת פעם אחת,ביותר מחצי מהפעמים שאני הקאתי בחיים שלי אחד ההורים שלי צרח עליי בחצי מאותם מקרים השני צרח עליו ואת יודעת - לא קרה לי כלום חוץ מקצת יסוריי מצפון על הקאות שיכולתי למנוע אם הייתי מוכנה לסבול את הבחילות או כאבי בטן וגם בפעם האחרונה שאמא שלי צרחה עליי אז התעצבנתי עליה ולמחרת התלוננתי לפסיכולוגית במרחק חודש אני חושבת שהיא צדקה- כן שנערה בת 18 מקיאה באחת בלילה הקאה יזומה בשירותים ומלכלכת את כל השירותים ועושה רעש איימים גם אני הייתי צורחת. ולגביי רז... את יודעת שהיום פיספסתי בוחן רק כי חשבתי שהעניין הוא עבודת כיתה וכאשר אני עם וירוס אני החלטתי לוותר לעצמי עלייה ואם הייתי מקשיבה יותר למורה הייתי קולטת שזה לא עבודת כיתה אלא בוחן שצריך לתת לו אותה ולקבל עליו ציון וזה כאשר הייתי עם ריטלין . אז עבודת כיתה טיפה פחות טיפה יותר בכיתה ו- אל תשגעי את עצמך סביב זה... נ.ב - לא להעביר להוריי את הקטע על הבוחן- הם מאוד לא יאהבו לדעת את זה... לפחות יש לי קייס שהמורה עברה ליידי שאני לא עבדתי יותר מ4 פעמים ולא אמרה כלום.

 

[n o g a h]

../images/Emo201.gif../images/Emo141.gif../images/Emo201.gif

 

[yonitbrk]

תודה לכולכם על התגובות החמות

והמרגשות, והאמת , שבאמת מרגישה טוב יותר ומחוזקת. אם מהתגובות ואם מהשמש החמה והנעימה שהיתה היום. יצאנו בצהרים עם הילדים, לפארק נחמד וחדש, שהוקם קרוב לשכונת המגורים שלנו (פארק המנהיגים - לראשלצניקים שביננו), רכבנו על אופניים וקורקינט, ונהנינו מכל רגע. תודה על הכל, ושבת שלום לכולכם. יונית.

 

[אורזיגל]

הרבה ../images/Emo201.gifים, הלוואי שהקשיים האקוטיים יחלפו

מהר וישארו רק אלה שאפשר להסתדר איתם, אלה שמאפשרים לראות גם את הגוונים הורודים. אני דווקא חושבת שזו טעות לשים את כל הביצם בסל אחד, חושבת שאת חייבת לדאוג גם לעצמך. גם האושר של אמא חשוב , לא רק של הילדים. לא מכירה ממש את החיים שלך האפשרויות שלך, חושבת שכדאי שתמצאי את הדרך לפרגן לעצמך.

 

[yonitbrk]

משתדלת למצוא , מידי פעם

אבל שוב, לרוב היציאות הן לדברים הקשורים לילדים בד"כ, כמו הרצאות על נושאים הקשורים אליהם. אבל יוצאת . לפחות פעם בחודש עם חברה למסעדה, או בית קפה, עם הבעל להצגה, או סתם אפילו לצעידה טובה בשניים. מוצאת לעצמי, לא הרבה, אבל מוצאת .

 

[אורזיגל]

אחלה, תשתדלי למצוא עוד

לקרוא ספר, ללכת למסג', דברים קטנים שיתנו הרגשה של כיף ויציאה מהשגרה.

 

[doroniz]

סליחה על התגובה המאוחרת

יונית, וואו, מצטער שלא יכולתי להשתתף בדיון ובתמיכה, אבל אני רואה שגם בלעדיי קיבלתי אחלה תמיכה......... אז חבר'ה, אני מצידע כאן לכולכם כי הוכחתם את המטרה העיקרית לשמה קיים הפורום הזה: תמיכה

ויונית, אין לי מה להוסיף לדברים הנהדרים שקראת כאן. המשיכי בדרכך, האמיני בעצמך, את אמא נהדרת ואישה טובה ובכלל את משהו משהו. דורון.

 

[yonitbrk]

תודה, היום כבר הכל נראה אחרת

בעל אוהב ומפנק, שהפתיע אותי בארוחת בוקר, ילדים שהפתיעו ועשו כל שהיו צריכים, בלי שאצטרך לבקש אלף פעם. ובכלל עם השמש הזאת, והאהבה, החיים נראים הרבה יותר יפים.

 

[mayarel]

וואו איזה יופי לשמוע../images/Emo24.gif../images/Emo42.gif

 

[הורים למלאך]

../images/Emo45.gifיופי לשמוע שהאיזון חוזר

יופ כזה עוזר יופי להטעין את כל המצברים.

 

[נסיכה קטנה וביתית]

עשית לי חשק

להפתיע את ההורים שלי גם איזו שבת בבוקר עם ארוחת בוקר אבל לשמחתם של ההורים שלי כל שבת בבוקר שכולם בריאים (לא היום שאני חולה אבא שלי חולה וגם אמא שלי נדבקה) אז באים אליהם זוג חברים לארוחת בוקר .... ככה הם ניצלים משעות של ניקיון וסידור הבלגן והלכלוך שאני ואחותי מייצרות במשך שעה הכנת ארוחת בוקר ואחותי עוד חולת ניקיון פשוט כל פעם שהיא אומרת לי לנקות רק נוצר עוד לכלוך באיזה סוג מזון שנזרק כלפייה... אוי געגועים למלחמות אוכל ... חיוך

 

[אמא פעם שניה]

מצטערת שלא תמכתי לפני כן

אולי כי הזדהתי מדי. עם הבחירות שלך (ושלי) ועם הקשיים. גם אני לפעמים יוצאת מדעתי על דברים שהם אולי אובייקטיבית מטריפים, אבל סוביקטיבית הם בעיקר תוצאה של לקות ולא של כוונה תחילה. ואח"כ אני מצטערת וסובלת מיסורי מצפון. אבל כמו שאמרו לפני, אנחנו אנשים, ובשורה התחתונה הילדים שלנו לומדים שיעור ב"אנושיות". אז חיזקי ואימצי, אשתדל לתמוך יותר בעתיד. אני שמחה ששאת מרגישה יותר טוב ושהיום כבר נראה נחמד יותר את אלופה

בעיני. רויטל

 

[snooopi]

הפעילות שלך תומכת בכולנו!