החיים עוברים

[PREM]

החיים עוברים

אני בת 34 בעלת מקצוע חופשי והמון זמן בלבטים לגביו - בררתי עם עצמי ועם חברים ומשפחה ואפילו במכון הדסה הייתי (עסק לא זול...). לא מצליחה להחליט מה הכי מתאים לי בעולם לעסוק בו לא כפשרה - אלא כמשהוא שימלא אותי ויעשה אותי מאושרת. אני מנסה להתחבר לעצמי שוב ושוב בעניין הזה והדבר היחידי שעולה הוא דיילות אויר או עיסוק בייבוא מהמזרח הרחוק (בגלל הטיסות). אבל לא ברור לי אם דיילות אוויר תתאים במידה ואחליט להיות אמא ולגבי הייבוא אין לי מושג לגבי המקצוע וקשייו. בינתיים הזמן רץ ואין לי פרנסה. לא נעים. מה דעתכם בבקשה?

 

[Tal_Ya_Tal]

היי../images/Emo24.gifפרם../images/Emo42.gifברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אז א. אם הייעוד טרם התדפק על דלתך עד היום, אות הוא שאת יכולה להמשיך במקצועך. כי מה שעשויים ליעץ לך עשוי לגרום להתלבטות נוספת. אני סבורה שכאשר אדם 'נתקל' ביעודו, הוא יודע על כך. ועד אז, הייתי אומרת שכדאי לך 'לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר וללכת ה

ה'

כלומר, היות שהיית כבר בהרבה יעוצים, אמנע מלהציע מפת לידה, שבה רואים את הנתיב בו בחרה הנשמה ללכת בחיים הללו. כלומר היעוד. הרשיתי לעצמי 'להציץ' בכרטיס האישי שלך וגיליתי שנולדת בסימן גדי(זה בהנחה שנתת תאריך נכון). ואף על פי שאינני נוהגת לעשות הכללות מסוג 'איזה מקצוע מתאים לאיזה מזל' אומר לך רק, שאנשים עם

בגדי, נוטים לעתים קרובות מידי להזדהות עם הקריירה שלהם. כך שלעתים הם עשויים להקל ראש בזהות/מהות האמיתית שלהם, אם אין להם קריירה. למעשה, ישנו מאפיין לדגם הזה של נתיב בחירת הנשמה. והוא מביא את המצב האופטימלי, לפני שהוא דן במה שאמור להיות אילו 'יצאת' מן המצב הזה:"ישנה מצויינות ביכולת לבצע תפקידים כהלכה. אין חיפוש אחר מעמד, או עמדת אחריות. אולם האחריות, טבועה באישיות. אין שום נטייה לספק את רצונותיהם של אחרים, או את רצון האגו הפרטי. קיים רק הצורך הפנימי לבצע כל עבודה כהלכה. יש שימוש בכלים כמו: כושר ארגון טוב וקואורדינציה טובה. בזמן העשייה, ישנה התמקדות בדרך העשייה. בטכניקת העשייה ובמוצר המוגמר. אין כאן חשיבה על תוצאות, או התמקדות בנסיון לתפוס את מרכז החברה, אלא באמת לחוש את הזולת, את צרכיו ולנסות לעזור. אין נסיון להתעלות מעל הזולת. תכונות אלו, נותנות תבונת חיים וחוש הומור. ישנה מעשיות ולא דיבורי סרק, אין נטייה להתפלסף על כל דבר. אולם, כאשר מתעוררת שאפתנות אישית, כל הטבעיות והנינוחות הולכים לאיבוד. במקום לגלות את משמעות החיים, ישנו רצון ליצור אותם. אולם היצירה, עשויה להיות חסרת מעוף ואז, נוצר תסכול ונסיון להראות עניין ברגשות המתוסכלים הללו. אולם ישנה נטייה להגיע למצבים של רחמים עצמיים מבחינה רגשית ואז, ישנו נסיון להדחף קדימה בכל אמצעי, המקדש את המטרה. נוצרת תחרות עם הסובבים, על עמדה, על הצלחה. הבעיה היא, שגם כשיש הצלחה, קשה מאד, להגיע אל האושר אין סיפוק אישי. המטרה: לפתח מיומנות, או להקדיש את העצמי, לעבודה, למען תפקיד תורם." עד כאן נתוח כללי של מאפיין גדיי בולט בעבודה. תיהני L&L TALYA

 

[Tal_Ya_Tal]

למה לפעמים../images/Emo4.gifהשורות 'בורחות' מן

המסגרת

לאינטרנט פתרונים (כל כך מתאים-ממש בול בפוני) L&L TALYA

 

[Rinor]

החלטה של ראציונל ורוחניות

זו בהחלט שאלה שמערבת את 2 הצדדים לדעתי... מצד אחד, שהוא בעצם החשוב ביותר עשי את אשר את הכי רוצה לעשות בליבך, לכי אחרי התשוקה, הלב, אל תחשבי מה טוב ומה רע, מה רוצים ומצפים שתעשי או מה נראה מכובד ולא, עשי מה שיגרום לך לקום בבוקר ולאהוב את העבודה שלך, את אשר ישמור את השמחה כל הזמן בליבך... והנה הצד השני - הכסף... לכן אני מציע כי תעשי מה שאת אכן אוהבת, אל תחשבי על להתעשר או כסף טוב, כי דבר לא טוב יותר משמחה אמיתית, ואני בטוח שכל אשר תעשי תוכלי לפרנס את עצמך. מאחל לך המון הצלחה, וללכת בדרך הלב...