החיים ממשיכים

oria9

New member
החיים ממשיכים

השבוע הזה הצריך התמודדות מיוחדת הודעתי שאני עושה הפסקה לשנה מהלימודים . התחושה הזאת היא לא פשוטה עבורי ואני מוצאת את עצמי לעיתים בתחושת מגוונות יש פעמים של כעס ובדידות ויש פעמים של תחושת הקלה. הסיבה שאני מפסיקה לשנה נעוצה בצורך שלי לעצור לנוח ולהירגע משיגרת חיים מאוד לחוצה ולתת זמן להתמודד מול הכאב שעברתי בתקופת המשבר . אני מרגישה שיהיה לי טוב יותר בשגרת חיים רגועה . רק עבודה וגם אותה אני מצמצמת. לא פשוט עבורי סיטואציה זו , יש לי חלום ואני יודעת שאני אשיג אותו בעוד שנה , אבל כרגע זה עוד לא הזמן בשביל להגשים אותו צריך להכיר את עצמי טוב יותר. השבוע התחברתי לתחושות הכאב שלי ולכל התחושות שהרגשתי ולא ביטלתי אותם . הם התחילו להיות חלק ממני , חלק משמעותי מחיי , ואני איתם לאורך כל הדרך לומדת לא להיבהל מהם אלא לחיות איתם בשלום. אני לא מבינה למה לא הקשבתי להם קודם וזילזלתי בהם , המשבר הגיע כדי שאני אתחיל להקשיב לרצונות שלי ולהאמין ביכולות שלי. כבר מרגישה טוב יותר עם עצמי ואפילו חזרתי לפעילות ספורטיבית .
 

ש1234

New member
יפה לך. כל הכבוד שאת מתחברת לעצמך. במה

את עובדת אגב, אם אפשר לשאול?
 

oria9

New member
לא נועדתי לסבול בעולם הזה

יש לי זכות להיות כאן ויש לי הכבוד להיות מי שאני ולכן אני רוצה להתמודד עם החיים שלי שזה כולל גם להכיר בכל הרגשות הקיימים בתוכי .
 

oria9

New member
ועכשיו אני ממש כועסת

בשל הסיפור שהיה לי השבוע , אני מרגישה את הכעס בכל הגוף . אני כועסת על אדם ספציפי שגרם לי להרגשה הזאת. ויחד עם כל הקושי הזה יש משהו באדם הזה מסכן ועלוב . מאחר והוא לא היה מסוגל להגיד והביא עוד מישהו איתו. אני לא יכולה לפרט כי המידע צריך להיות חסוי . אבל היה במעשה הזה משהו שפל ולא נכון להתנהגות הזאת . דבר מאוד מעליב ומשפיל . ואני הייתי שם מנסה להסביר את מה שאני חושבת מתוך הפגיעות שהרגשתי תקופה ארוכה . הגעתי רגועה ועדין ניסיתי להסביר והידיים התחילו לרעוד ושמו לב שאני בלחץ . וכל דבר שהיה נראה לרעתי כאילו עשו עלי איזו מניפולציה , כאילו הכל היה מתוכנן. ואני כבר הייתי בלי כוחות ניסיתי אבל הכוחות נחלשו. ומאז לא שמעתי שום דבר מאותו אדם. דברמאוד מעליב ופוגע . ואחרי זה נלחצתי שאנשים לוקחים עלי בעלות ואני לא מסוגלת להילחם על כבודי . משהו שם אמר לי לעצור , משהו שם הבהיל אותי ואמרתי לעצמי לא יותר עכשיו הזמן שלי להכיר את עצמי כמו שצריך כדי שלא ידרכו עלי במצבי החולשה שלי. " אני ראויה להערכה וכבוד". ואת זה אני לומדת לתת לי . אבל עכשיו אני מרגישה מושפלת וכואבת .
 

ש1234

New member
לי נשמע שניסית להתמודד עם מה שאת מרגישה

וניסית להתמודד עם חרדותייך למרות הקושי הרב הטמון בכך, וכל הכבוד לך על כך!!! את צריכה לדעתי להיות גאה בעצמך. יחד עם זאת, לעיתים כדאי לנסות גם ללמוד להבליג, לשים קצוץ, וכדומה, כדאי שיהיו לך כמה סוגי תגובות שאת יכולה לבחור אותן, וזה דרך למידה בחיי היום יום, דרך חשיפות, בדיוק דרך איך שאת עושה. למרות שכעת אולי את עדיין חשה מושפלת וכואבת, נשמע לי שאת בכיוון הנגון. מדובר בתהליך, בדרך חתחתים לא קלה בכלל, אך בסוף יש תמורה בסופה, וזה- לומדים לשלוט ברגשותנו ולא להפגע כל כך מהר, ומצליחים כך להגישם עצמנו כפי שאנו רואים לנכון. בהצלחה.
 
כל הכבוד על ההחלטה האמיצה ועל ההקשבה לגוף

ולנפש שלך, זה לא משהו ברור מאליו בכלל
.
 
למעלה