אתה לא לבד, איש
אני מבין שאתה במצוקה קשה, ואתה אפילו לא צריך להסביר מה קרה באותו ערב. אתה לא צריך ולא חייב כלום. אני רוצה לעזור לך., וזה קשה מבעד למסך, אבל משהו בכל זאת אפשר לעשות, תאמין לי. אתה לא לבד, גם כי המון אנשים חווים סבל ומצוקות, גם לי היו, יש ויהיו, וגם כי יש בפורום הזה אנשים טובים שרוצים לעזור לך. כולם כאן אנשים שדברים לא באו להם בקלות, ולכן תמצא פה אנשים שיבינו אותך, ורובנו מבוגרים ממך ולכן אנחנו אולי יכולים לספר לך קצת על מה יש בהמשך הדרך. אני תיקנתי דברים שכאבו ונדפקו לי בבית ספר כשהייתי בן יותר מ20, אני אספר לך איך אם תרצה, אין לך מושג איזה דברים אפשר לעשות, אבל אני לא רוצה לדבר עכשיו על עצמי, אני רוצה להקשיב לך. אז תספר מה כואב, אבל תנסה להסביר קצת ולא רק לזרוק רמז פה ושם. אני יודע שכואב נורא ואין כח, אבל תנסה. אם תרצה נחשוב יחד מה אפשר לעשות, אם תרצה אנשים יספרו לך חוויות דומות לחוויות שלך (ותתפלא לראות שיש - תמיד זה ככה), ינסו לתת לך דחיפה קדימה. החיים מלאים חרא, וכשאתה בחרא קשה לראות שיכול להיות אחרת, כי אתה פשוט מוקף בו מכל הכיוונים. אבך יכול להיות אחרת. רק ספר, איש שלי, ספר מה כואב לך.