החיים הם לא פקניק

[אופטימית 29]

החיים הם לא פקניק

אני עוברת שנה מאוד קשה של בעיות בשרירי הרגליים, שמונעות ממני לחיות כרגיל. בחודש האחרון עברתי בדיקות מאוד קשות כדי לברר מה יש לי, הרופאים עדיין לא יודעים בדיוק מה זה. אני מרגישה מותשת, לבד עם הכל, אני כבר לא עובדת חודש בגלל אפיזודה של חולשת שרירים שמנעה ממני ללכת והבוסית נושפת בעורפי לדעת מתי אני אחזור ואין לי מושג מה להגיד לה, אין לי מושג מתי אני אוכל ללכת שוב כרגיל. אני מרגישה מיואשת, אומנם יש שיפור קל בהליכה אבל עדיין זה לא מצב רגיל. כתבתי משהו כשהייתי בבית חולים: האבסורד חולק מיטת יחיד עם היאוש. העולם נע בין רגעי שמחה ועצב. העצב מעצב את האופטימיות והשמחה מייצרת אכזבה. אני נעה בחופשיות בכל המצבים, שחלקם נתקעים בשרירים. תודה על ההקשבה!

 

[אופירA]

אני עוברת דבר מאוד דומה

אלא שהמוגבלות שלי היא בגלל חום שכל הזמן עולה ויורד, כבר שנה. החודש עברתי בדיקות מקיפות. הרופאים לא מוצאים מה זה. חולשה נוראה שהתפתחה בסופו של דבר מונעת ממני לתפקד בכל דבר. כבר חודש לא עובדת ולא יודעת מה להגיד בעבודה. מרגישה בהלה וייאוש. אין לי מה להגיד לך. אני לא יודעת מה להגיד לעצמי. פשוט שוכבת רוב הזמן וישנה.

 

[adamsplit]

סבלתי מבעיה דומה פעם..

בפעם הראשונה אושפזתי. בפעם השניה ראיתי רופא. בפעם השלישית חובש. אחרי שנבדקתי, נבחנתי ,חוטטתי, וכו' וכו'. כולם אמרו שאין לי שום בעיה, שלא קרה לי שום דבר, ושאני יכול לישון בשקט בלילה. מכיוון שבין כה וכה אני לא ישן לרוב טוב בלילה, הפכתי, וחשבתי, ושיערתי, ובדקתי, והעלתי השערה בעצמי לגבי המצב שלי. אני לא יודע אם היא הייתה נכונה או לא, אבל מאז שהתחלתי לחיות על פיה אני בריא, אפילו בריא מתמיד. מה אני מנסה להגיד בכל זה? לפעמים הכל ממש מעבר לפינה, אל תאבדי את האמונה!

 

[sira2009]

קראתי מה כתבת

וחיכיתי לסוף לראות מה אתה עושה באמת ולא כתבת אבל אם זה מה שאני חושבת - אז זאת גם הדרך שלי על כל פעם שמשהו קורה לי - ואז הכל זורם ונהיה טובה - שוב, אמרת משפט חזק ואם הבנתי נכון, אז אמת בדבריך.

 

[adamsplit]

לא הייתי כותב מה אני עושה

אני לא רופא. אני רק חבר שמשתף בחוויה האישית שלו ואני מאד מקווה שכולם הבינו נכון, אסור אף פעם לאבד את התקווה. פשוט ככה, אין בין השורות, פשוט לא לאבד תקווה, והפתרון כבר יגיע.

 

[אופטימית 29]

האמת היא שאני לא מוותרת

כל הזמן הולכת כדי לשפר את החולשה שיש לי. כל הזמן פועלת כדי להבריא אבל הכל זה צעדים קטנים ולא הרבה משתפר. ייש לי תקווה אך רגעי היאוש במצב לפעמים לוקחים אותה.

 

[adamsplit]

היאוש תופס את כולנו לפעמים..

אבל זה לא העובדה שאנחנו מתייאשים שקובעת מי אנחנו, אלא האם אנחנו קמים ומתנערים מזה אחר כך

 

[אופירA]

אם אנחנו בידינו עוזבים את היאוש

ואם הוא מעצמו מתעקש לתפוס בנו, ולגרום להרגיש רע, אז אם אנו עושים ופועלים למרות ההרגשה הקשה. אתה מדבר על כך שהרצון שלנו והבחירות שלנו מלמדים מי אנחנו. לא המצבים שנקלענו אליהם בעל כרחנו. לא עוצמתם ולא עוצמת חוסר האונים שהם כופים עלינו. (ומאוד צריך להפריד). המשפט שאמרת היה חשוב מאוד, וסידר לי היום מבט שונה על מצבי. לא מבט פחות כואב, אבל מבט הרבה יותר שלם ושלו עם עצמי.

 

[adamsplit]

אופירה ידידתי

אני אספר לך את מה שסיפרתי בהספד של אבי, מקווה שיעזור להסביר אותי יותר טוב... הפחד שלי מזריקות הוא הפוביה היחידה שלי, אבל פוביה חזקה שכיננה בי מאז ומעולם. כשהייתי ילד הלכתי עם אבי לרופא השיניים לטיפול, כשהבנתי את הכוונות של הרופא עם המחט והפה שלי אפשר לומר שהייתי פחות ממרוצה... בכיתי, צעקתי, השתוללתי, ולא נתתי לרופא להתקרב אלי. אחרי שכנוע מצד אבא שלי, התיישבתי על הכיסא ונתתי לרופא לטפל בי. אחרי זה אבא שלי ניגש אלי ואמר לי שהייתי היום "גבר אמיתי". זה גבר, שאלתי אותו, אחד שבוכה וצועק? זה גבר ענה לי חזרה, האחד שמצליח להתגבר וזה מה שאבא שלי לימד אותי באותו יום..

 

[אופירA]

סיפור מדהים על אדם משובח

אני הבנתי מאוד מה שאמרת, וחיזקתי את הדברים. אולי הניסוח שלי לא היה ברור.

 

[adamsplit]

הוא בהחלט היה

האדם הטב ביותר שהכרתי

 

[פרפרי אהבה]

בהחלט מצב לא קל ../images/Emo4.gif

מצד אחד, עדיין רחוקה מלהיות במיטבך, מצד שני- נושפים בעורפך. אני חושבת ששווה לבדוק מול כמה רופאים מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב- פיזותרפיה, תרגולים שונים וכו'.

 

[אופירA]

האם כדאי בתקופה הראשונה

להגיע לעבודה במוניות? לא משתלם, אבל אולי פיתרון טכני. השאלה מהי העבודה, והאם החולשה אינה מונעת אותה.

 

[אופטימית 29]

תודה על התמיכה

אני עובדת עם ילד ודיברתי עם אימא שלו, שאני אתחיל בהדרגה. הבעייה שלי היא פעילות מרובה מידי גורמת לכאב חזק ולחולשה ברגליים. בשבילי לעלות מדרגות כרגע זה הסיוט הכי גדול וגם ללכת יותר מ10 דקות.אפילו לשבת זמן ממושך קשה שלי אבל אני מנסה למצוא את האיזון. מבחינת פיזיותרפיה, הלכתי ואמרו לי שעצם זה שאני הולכת זה פיזיותרפיה. אף אחד לא יודע מה יש לי ולכן גם פוחדים לגרום נזק. אין הרבה מה לעשות כרגע, חוץ מלחכות ויש רגעים שאני גם אופטימית

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

יקירתי, אם הרופאים לא מצאו כלום בבדיקות

בקשי ללכת לריאומטולוג. אולי יש לך פיברומיאלגיה. לקריאה על הנושא - כנסי לפורום 'פיברומיאלגיה ו- CFS' כאן בפרדס קיראי בקישורים ובמאמרים ותראי אם זה מוכר לך.... יתכן שתצטרכי לחשוב על עבודה אחרת....

 

[אופטימית 29]

פיברומיאלגיה

הרופאים שללו פיברומיאלגיה כי לצערי, חלק מבדיקות הדם לא תקינות וגם בבדיקה אלקטרומיוגרפית, גילו שיש בעייה בשריר.אני נמצאת בתהליך בירור רפואי

 

[נסיכת הכוכב]

שני כוונים לבדוק

כיוון אחד לברור עם קרדיולוג אולי זה חולשה של הלב , וניורולוג או אורטופד ראית ? האם שקלת להגיע לרב פירר בעמותת עזרה למרפא , הוא גאון רפואי אולי תשקלי לראות רופא סיני , שיטת האבחון שלו שונה מהרפואה המערבית , שם מקבלים תשובות במקום שהרפואה המערבית נכשלת