Jazz Jackrabbit
New member
"החיים האמיתיים"
וואלה, זה כיף להיות סטודנט. אין יותר מדי התחייבויות, אין יותר מדי לחצים. אבל מה קורה כשנגמרים הלימודים? עוד לא עסקתי בעבודה משפטית, אבל התחום בהחלט נראה מעניין. עם זאת, עדיין קיימת שגרה מ-ש-ע-מ-מ-ת של לקום כל יום בבוקר, לחזור כל יום בערב, לעשות עבודה משפטית (או משפטית לכאורה) וחוזר חלילה. שאלה זו מופנית למתמחים הנוכחיים, למתמחים בעברם, ולכל מי שאי פעם חווה שגרה רוטינית בעבודה שאמנם רואים בה איזשהו אופק תעסוקתי, אבל עדיין זה הרגיש לו די תפל (בתוך הקבוצה האחרונה נכללים גם אלה שטחנו 8-8 באבטחה אחרי הצבא ו/או עבודות שונות בשרות לקוחות). באוניברסיטה יש הרגשה שכל יום יכול לקרות משהו חדש. אבל בעבודה "של גדולים".... איך מתמודדים עם השגרה? זה פשוט נראה לי הדבר הכי נורא לעשות את אותו הדבר במשך 40 (!) שנה (שלא לדבר על ההליכה במדבר, אם נקשר את זה לחג הבא עלינו לטובה)
וואלה, זה כיף להיות סטודנט. אין יותר מדי התחייבויות, אין יותר מדי לחצים. אבל מה קורה כשנגמרים הלימודים? עוד לא עסקתי בעבודה משפטית, אבל התחום בהחלט נראה מעניין. עם זאת, עדיין קיימת שגרה מ-ש-ע-מ-מ-ת של לקום כל יום בבוקר, לחזור כל יום בערב, לעשות עבודה משפטית (או משפטית לכאורה) וחוזר חלילה. שאלה זו מופנית למתמחים הנוכחיים, למתמחים בעברם, ולכל מי שאי פעם חווה שגרה רוטינית בעבודה שאמנם רואים בה איזשהו אופק תעסוקתי, אבל עדיין זה הרגיש לו די תפל (בתוך הקבוצה האחרונה נכללים גם אלה שטחנו 8-8 באבטחה אחרי הצבא ו/או עבודות שונות בשרות לקוחות). באוניברסיטה יש הרגשה שכל יום יכול לקרות משהו חדש. אבל בעבודה "של גדולים".... איך מתמודדים עם השגרה? זה פשוט נראה לי הדבר הכי נורא לעשות את אותו הדבר במשך 40 (!) שנה (שלא לדבר על ההליכה במדבר, אם נקשר את זה לחג הבא עלינו לטובה)
