קצת תשובות (יצא ארוך, סליחה..)
קודם כל, לצורך ליווי טיולים, אכן התכוונתי בשביל זה (לא כעבודה, אלא כמדריכה בחו"ס וכאלה, שלעתים משמשת גם כמע"רית של הטיול, יחד עם מלווה בוגר נוסף). וכן, 6 שנים זה יותר מדי, בגלל זה לא יכולתי לעשות רק רענון, אלא הייתי צריכה לעשות שוב את כל הקורס (לא משנה שאני באמת שרוטה, וזכרתי מספיק כדי פחות או יותר להחליף את המדריך, ולפחות מאוד עזרתי לו לזכור מה הוא צריך להעביר, בקיצור, מבחינת ידע - רענון בהחלט היה מספיק). הסיבה שעברו 6 שנים היא שבאמצע פשוט טיילתי, אבל לא כמדריכה, ולכן לא נזקקתי לתעודת מע"ר ברת תוקף, ועכשיו חזרתי לזה, אז גם הייתי צריכה לחדש את התעודה. בלי שום קשר, יש לציין שבשנים שעברו התחלתי ללמוד לתואר ראשון במדעי הרפואה הבסיסיים בי-ם (המסלול המחקרי שלהם), וחוץ מזה קראתי ואני קוראת המון חומר רלוונטי, ועברתי השתלמויות ע"ר, לכן זכרתי כל כך הרבה מהחומר. ואם כבר מדברים - אני לא מצליחה להיזכר מי אתה דני (חוץ מזה שאתה מנהל הפורום), האם תוכל למען חדשים (או ישנים, עד שמוטי עזב, הייתי נכנסת די הרבה לפורום בוואלה) כמוני להוסיף למכתב של ענבל כמה מלים עליך, כדי שנכיר טוב יותר את מנהל הפורום? ולנושא עצמו - אני לא חושבת שיש חברה פרטית שמוסמכת לקבוע פרוטוקולים. הפרוטוקול הזה לקוח מאיפה שהוא. הבעיה היא שבחלק מהמקרים (ונתקלתי בזה בעוד עניינים) המומחים לרפואת חירום חלוקים בדיעותיהם, ולכן כל פעם יוצא פרוטוקול מעודכן... לפי הדעה של המומחה שכתב אותו! לכן אני הנחתי בטבעיות שב-6 שנים, עשויים להיות שינויים בפרוטוקולים (כמו זה הנידון). אני חושבת שאם באמת הטיעון הבסיסי שעשיית עיסויים במקרה הזה עלולה לגרום לחולה יותר נזק מתועלת, נכון (ואת זה צריך להוכיח המומחה שכתב את הפרוטוקול), אזי התיקון חשוב. בכל אופן, המע"ר בשטח צריך להפעיל שיקול דעת (תאונת דרכים שעלולה להיות על רקע MI הוזכרה כאחד מ"התוויות הנגד" לגישדה הזו), ולא לפעול כמו תוכי. כמו בהרבה מקרים, החשדות והטיפול צריכים להיות מותאמים לסיפור המקרה, ולמידע שהצלחנו לאסוף על הנפגע ומצבו. אני חוזרת ואומרת, למיטב זכרוני נושא זה נידון בעבר בפורום, אני אראה אם אצליח להביא את הדיון ההוא, וכן אם עוד מישהו מבאי הפורום ישתלב בדיון. לילה טוב, ניקונית.
