החבר עקשן!

[אטל81]

החבר עקשן!

בפעם הראשונה לאחר תקופה של 3 וחצי שנים ביחד, החלטתי להזמין את חברי לאירוע משפחתי - חתונה! הוא רוצה שנגיע לחתונה בתור זוג ונשלם ביחד בתור "זוג" כסף עבור החתונה, הארוחה וכו'..... אמרתי לו שאני מוכנה שנכנס כזוג (ככה זה גם באמת) אבל, סירבתי בכל תוקף שהוא ייתן כסף לאירוע הזה. הוא גם ככה סובל ממינוסים בחשבון הבנק שלו. אמרתי להורים שלי את כוונותיו, והם אמור לי למסור לו שלא יביא, הם יכניסו את החלק שלו בצ'ק שהם יגישו - אבל זה לא עוזר!! החבר טוען שלא ירגיש בנוח אם לא ייעשה זאת, אני מבינה את כוונתו, כוונתו טובה ואני מבינה את הרגשתו, אבל לא חושבת שהוא צריך להגזים! אני רוצה שהוא יבוא, אבל זה גורם לי להרהורים וחששות. כל הזמן עולים תסריטים איך אנחנו נהיה באולם, נשב בשולחן, לרקוד הוא לא מוכן - הוא מתבייש. הוא מתחיל לחשוש מהשאלות שכל הדודים / ות ישאלו אותו (אנחנו משפחה גדולה - בטוח שכולם יתעניינו לגביו).... מה לעשות איתו? יש לכם הצעות?

 

[As היחידה]

אמ.. אני לא ממש יודעת מה כדאי לעשות

אני הייתי מתחלקת חצי חצי... כאילו זאת אני. בשביל לא לריב ולהתווכח על זה הייתי משלמת חצי חצי.. אבל זאת רק אני

 

[sh53]

קודם כל לריב על זה - סתם חבל

אחרי הכל אתם כבר 3.5 שנים יחד ויש אהבה ביניכם, אז חבל לריב על דבר כזה. הוא רוצה לשלם חצי עבור השתתפותו באירוע - שישלם. בפעם הבאה כשהוא יזמין אותך לאירוע שלו, תוכלי להחזיר לו ולשלם חצי גם. בקשר להורים שלך אני בטוחה שהכוונה שלך טובה, אבל לא כל מה שהולך בינך לבין החבר צריך לערב את ההורים, הרי ברור שהם יהיו לצידך ואז זה לא פייר כלפיו זה את וההורים מצד אחד והוא מהצד השני. אם יש לכם בעיות - פתרו אותם לבד (אפשר להעזר בהחלט בפורום, הרי אנו לא מכירים אתכם, מקווה שבינתיים בלבד

), נסי לפתור את המחלוקות עם החבר לבד ולא עם ההורים. אפשר בהחלט לשתף את ההורים בחוויות שחווים וזה מבורך, אך אני מתכוונת שלא לערב אותם בהחלטות ולבקש מהם להחליט בשביל שניכם, כי זה בינך לבין החבר. את בת 22 ואני מניחה שהחבר בסביבות אותו גיל. אתם בוגרים ומעל גיל 18 ולכן נראה לי שההורים שלך ישימו מעטפה אחת (ההורים כזוג) ואת והחבר תשימו מעטפה נפרדת (כזוג נפרד מההורים). זה חלק מהבגרות - לומר לעצמך - אני ברשות עצמי ואני מסתדרת ומנהלת זוגיות עם החבר ובדרך להיות ברשות עצמי ולהסתדר בחיים האזרחיים. כתבת שהוא יתן את מה שהוא רוצה לתת וההורים יוסיפו את זה לשיק שהם ימסרו. אני אישית לא הייתי מסכימה לזה מכמה סיבות: * אני אוהבת פרטיות. אני בטוחה שלחבר אין שום דבר נגד הורייך אבל הוא אוהב פרטיות. * היום הוא מביא X לאירוע כזה, מחר הוא יביא Y לאירוע אחר ואז אולי תשאל השאלה - למה יש פער כזה בסכומים? למה לאחד הוא משלם יותר ולשני פחות? האם זה רק בגלל מצב כלכלי או שיש סיבה אחרת? בקיצור סיבה למסיבה וסתם יתחילו לרכל, לפעמים מותר לנו להיות קרובים יותר לאנשים מסויימים ולתת להם יותר כסף במעטפה מאשר לאחרים. למה עולים לך תסריטים איך תהיו באולם? תהיי את עצמך והוא יהיה אותו דבר, זה הכי טוב והכי פשוט. אל תכניסי לעצמך דברים לראש ואל תפחדי, תבואי במטרה להנות - מדובר בחתונה משפחתית, אירוע שמח

איך תהיו באולם, איך תשבו, האם הוא ירקוד, הוא ביישן, הוא חושש מהשאלות של הדודים - בהחלט חששות נורמליים, אבל בטוחה שתעמדו בהן יפה יחד, אם תתמכי בו ותהיי לצידו בערב, ישאלו שאלה מביכה? זרקו בצחוק "מה כאן לפני כולם? לא נעים לספר דברים כאלה, אתם רוצים שכולם יברחו מכאן?". אני חושבת שאת נכנסת לפחד ואין ממש סיבה. סה"כ אנשים באים לאכול, להנות, לשתות, לרקוד, יתעניינו קצת בחבר - אבל הוא לא מטרת הערב שהם באו לשם, אלא החתן והכלה, חוץ מזה שיש עוד אנשים באולם והם ידברו גם איתם ולא רק איתו. בלי ותהני מהחיים ולא לפחד, חוץ מזה שזכרי לאנשים יש כוונות טובות ולפעמים בגלל שאנו מפחדים - אנו מפרשים את הכוונות שלהם בצורה מוטעית.

 

[תות15]

אני מסכים..

ומוסיף שאפילו שיש לו מינוס תני לו לשלם..בשביל "ההרגשה הטובה"..ופעם אחרת את תלכי איתו לאירוע של המשפחה שו ותשתתפי גם.. אל תתני להורים להתערב לכם..זה מה שאני חושב.. ובקשר לחששות מהאירוע- תהיו אתם ויהיה נחמד..בהצלחה..

 

[1 רעותי תותי]

חצי תשובה

3 וחצי שנים יחד זה תקופה ארוכה ובהצלחה בהמשך קודם כל. בקשר לחתונה אני יכולה להגיד לך אל תחששי מהתגובות של הדודים... מה שנקרא בשפה יפה שימי פס... אל תוותרי על זה בגלל חשש מתגובות... ובקשר לכסף אין לי מושג מאמי... מקווה שעזרתי אפילו טיפה.....

 

[קרן של תקווה]

מנסיון

החבר שלי מסתדר יפה מאוד עם ההורים שלי , לכן הוא לא הרגיש לא נעים כאשר הזמנו אותו לבוא איתנו לאירוע משפחתי . כאשר מדובר בצד שלי של המשפחה , אנחנו משלמים עליו , כאשר מדובר בצד שלו ההורים שלו משלמים עלי . ככה זה נהוג אצל כל האנשים , אם החבר שלך מתעקש לשלם על עצמו , תאמרי לו שאין בעיה, מלבד העובדה שזה לא מקובל ככה.... שנית , כאשר אני הבאתי את החבר שלי , כולם אמרו לו שלום, עשיתי לו היכרות עם כולם והוא ענה על כך השאלות שלהם ישר , לכן לאחרי מס' שעות הוא כבר רקד עם כולם והרגיש ממש נינוח. אבל זה היה תלוי בי כי ככה אני "הגשתי " אותו למשפחה שלי . לא התביישתי בו , לא הסתרתי אותו מאחורי , לא לחשתי לו סודות באוזן , לא עשיתי פרצופים ולא העמדתי פנים..... והכל קרה מעצמו . התישבנו בשולחן איפשה שישבו חב'רה צעירים כמונו ואז המוזיקה מלאתה את החלל הריק וכבר אי אפשר היה לדבר רק לחייך.... והיה לו חיוך מקסים ..