לא סביר, מכמה סיבות
לא שיש לי כדור בדולח, אבל:
א' כי זו לא סיבה מספיק אישית וחזקה.
ב' כי את הסיבה האמיתית את אפילו לא מעזה להעלות בדעתך, ואני אסביר.
זוגות לא סתם נתקעים איפה שהם נתקעים (כל זוג במקום אחר, כמובן).
זוגות מנהלים משא ומתן רגשי, שמצליח רוב הזמן. ככה הקשר מתקדם.
אבל תמיד מגיעה נקודה שבה הוא רוצה משהו שהיא לא יכולה או לא מוכנה לתת. או שהיא רוצה והוא לא יכול או לא מוכן לתת. או ששניהם יחד.
ובדרך כלל, כך צחוק הגורל, הנקודות שהוא נתקע והיא נתקעת קשורות קשר אמיץ ביניהן. זו הצומת שבה כל אחד יכול להתקע או לגדול.
אבל כל זמן שתקועים, זה לוחץ על הכפתורים הכי קשים, ולכן אנחנו בדרך כלל מדחיקים את נקודות העימות האמיתיות. לכן לא סביר בעיניי שידעת להגיד ב"שלוף" מה הנקודה.
---
אני יודע שההסבר קצת סכמטי, והדברים כמובן מורכבים יותר וכולי. אבל זה מנגנון מאוד מרכזי, שכמובן לא אני המצאתי או תו ולא אני גילית אותו. הוא בעצם מתמצת את תאורית הזוגיות של הארוויל הנדריקס.