החברות בחיי....
אני בת 26, ואין לי חברות... העניין הזה מאוד מאוד מתסכל אותי...
אני בזוגיות 8 שנים עם בחור שהכרתי לקראת סוף י"ב.
בתחילת הקשר, כמו כל קשר, הזוגיות שלי ושלו מילאה את כל עולמי...
ונוצרו הרבה מאוד חיכוכים ביני לבין 3 החברות הכי טובות שלי על הרקע הזה (שלטענתן אני מעדיפה אותו על פניהן).... לא משנה כמה ניסיתי להסביר, או לתת להן תשומת לב, להפגש ולשמור על קשר... הן הדפו אותי. אז הן לא היו בזוגיות, והן השתוקקו לחבר מאוד... הן די קינאו בי על זה שיש לי מישהו להיות איתו מלבדן, והפנו לי את הגב... הן לא הבינו. היום שלושתן בזוגיות והן בקשר די טוב זו עם זו. פגשתי אותן במקרה לאחרונה, והן התייחסו אליי כאילו אני אוויר. מאוד נעלבתי...
שאר החברויות שהיו לי בצבא ובעבודה היו חברויות פר מסגרת... ברגע שעזבתי את המסגרת, לא משנה כמה ניסיתי לשמור על קשר עם האנשים, הם לא יזמו בחזרה, ובסוף הקשר ניתק...
עכשיו, בלימודים, הכרתי חברה חדשה... היינו לומדות ביחד שעות על גבי שעות, מדברות על דברים אישיים... אני הצלחתי להוציא ציונים מעט גבוהים יותר ממנה, והתקבלתי למקום עבודה מאוד מאוד טוב, תוך כדי הלימודים, בזמן שהיא ממשיכה למלצר... כמובן שלא התרברבתי ולא התנשאתי... אבל לה מאוד צורם שהצלחתי להגיע לשם... והיא לא נמצאת במקום שהיא רוצה... מאותו הרגע היא הפסיקה להיות איתי בקשר חוץ מ"שלום" בהפסקות... כשאני מתקשרת, באופן קבוע היא לא עונה ואומרת שהיא עסוקה, היא לומדת עם מישהו אחר...
כמובן שזה מאוד מאוד מאוד פוגע בי... אני מרגישה שהחליפו אותי...
ברור שיש לי את חבר שלי, שהוא בחור קשוב ותומך, ואני אוהבת אותו מאוד.
אבל כן, לפעמים חסר לי הטאצ' הנשי, מישהי לדבר איתה על דברים רק של בנות. בגדים, לקים, בישול, ושאר שטויות...
חסרה לי חברה. ובאופן כללי, לקראת החתונה שלי ושלו, אני מרגישה שאין באמת אף אחת שבא לי להזמין, שתשמח בשמחתי בלב שלם...
איך זה קרה לי?
מה אני עושה לא נכון?
למה כל החברות שהיו בחיי נעלמו?
את הנעשה אין להשיב...
אבל איך מונעים את זה להבא?
אני בת 26, ואין לי חברות... העניין הזה מאוד מאוד מתסכל אותי...
אני בזוגיות 8 שנים עם בחור שהכרתי לקראת סוף י"ב.
בתחילת הקשר, כמו כל קשר, הזוגיות שלי ושלו מילאה את כל עולמי...
ונוצרו הרבה מאוד חיכוכים ביני לבין 3 החברות הכי טובות שלי על הרקע הזה (שלטענתן אני מעדיפה אותו על פניהן).... לא משנה כמה ניסיתי להסביר, או לתת להן תשומת לב, להפגש ולשמור על קשר... הן הדפו אותי. אז הן לא היו בזוגיות, והן השתוקקו לחבר מאוד... הן די קינאו בי על זה שיש לי מישהו להיות איתו מלבדן, והפנו לי את הגב... הן לא הבינו. היום שלושתן בזוגיות והן בקשר די טוב זו עם זו. פגשתי אותן במקרה לאחרונה, והן התייחסו אליי כאילו אני אוויר. מאוד נעלבתי...
שאר החברויות שהיו לי בצבא ובעבודה היו חברויות פר מסגרת... ברגע שעזבתי את המסגרת, לא משנה כמה ניסיתי לשמור על קשר עם האנשים, הם לא יזמו בחזרה, ובסוף הקשר ניתק...
עכשיו, בלימודים, הכרתי חברה חדשה... היינו לומדות ביחד שעות על גבי שעות, מדברות על דברים אישיים... אני הצלחתי להוציא ציונים מעט גבוהים יותר ממנה, והתקבלתי למקום עבודה מאוד מאוד טוב, תוך כדי הלימודים, בזמן שהיא ממשיכה למלצר... כמובן שלא התרברבתי ולא התנשאתי... אבל לה מאוד צורם שהצלחתי להגיע לשם... והיא לא נמצאת במקום שהיא רוצה... מאותו הרגע היא הפסיקה להיות איתי בקשר חוץ מ"שלום" בהפסקות... כשאני מתקשרת, באופן קבוע היא לא עונה ואומרת שהיא עסוקה, היא לומדת עם מישהו אחר...
כמובן שזה מאוד מאוד מאוד פוגע בי... אני מרגישה שהחליפו אותי...
ברור שיש לי את חבר שלי, שהוא בחור קשוב ותומך, ואני אוהבת אותו מאוד.
אבל כן, לפעמים חסר לי הטאצ' הנשי, מישהי לדבר איתה על דברים רק של בנות. בגדים, לקים, בישול, ושאר שטויות...
חסרה לי חברה. ובאופן כללי, לקראת החתונה שלי ושלו, אני מרגישה שאין באמת אף אחת שבא לי להזמין, שתשמח בשמחתי בלב שלם...
איך זה קרה לי?
מה אני עושה לא נכון?
למה כל החברות שהיו בחיי נעלמו?
את הנעשה אין להשיב...
אבל איך מונעים את זה להבא?