החברה של
שלום בנות אמיצות, אני אורחת מפורומים שכנים, אמא ל-3 כולם בטיפולים, בתחילת הריון רביעי. כמו רוב מטופלות הפוריות, עברתי הרבה שנים של אכזבות, אם כי "רק" הפלה אחת. יש לי חברה ממש טובה יותר מ20 שנה שנקלטת להריונות בנשיפה (כמו שמתעצבנים בשקט בפורום פוריות
) אבל מתקשה לסיים אותם.
קראתי פה קצת וראיתי שמדי כמה ימים עולה הסוגיה של ניתוק קשרים עם חברות. רציתי להאיר לכן את הצד השני ולהגיב על הלגיטימציה המיידית שכל אחת פה מקבלת לזרוק את הקשרים שבנתה כל חייה כי "אם היא חברה טובה היא ממילא תחכה לך כמה שנים עד שהיי מסוגלת שוב לראות ילדים".
אז לא. גם החברה הטובה עוברת דברים בינתיים, גם לה יש קשיים, וחברות טובות תומכות אחת בשניה ולא זורקות את הכל לפח. חברות היא לא מתג שאפשר לכבות כשבא.
לכל אחד יש את החבילה שלו. כמו שאני התמודדתי עם העובדה שחברתי הביאה ילדים תוך חודש בעוד שאני מחכה שנים, ולרגע לא חשבתי לא לשמוח בשבילה, כך אני מצפה שהיא תפרגן לי שהצלחתי להכנס להריון בגיל מבוגר אחרי טיפולים. אם לא- היא לא חברה בעיני ואני לא רוצה אותה בסביבה שלי.
ואם זה קשה אני אבין, כי זה מה שעושות חברות. אפשר לכעוס, אפשר לקנא, אפשר לבכות, ואפשר לצעוק, אבל אם זה משתלט לה על החיים שתבין שהיא צריכה עזרה מקצועית אינטנסיווית, וכמה שיותר מהר.
לצערי הרב, יש לי חברות שאיבדו ילדים מסרטן, שילדיהם חולים במחלות חשוכות מרפא. הן לא מנתקות מגע עם כל מי שיש לה משפחה. לפעמים קשה יותר, לפעמים צריך לדבר כי להעצים את הרגישות בצד השני. אבל אלו החיים. מתמודדים.
אז תחשבו על זה קצת לפני שאתן קוראות לנתק כל קשר. דווקא תמיכה מחברה של 20 שנה יכולה לשמור על שפיות בתוך משבר.
מאחלת לכל אחת ואחת רק טוב
החברה של
שלום בנות אמיצות, אני אורחת מפורומים שכנים, אמא ל-3 כולם בטיפולים, בתחילת הריון רביעי. כמו רוב מטופלות הפוריות, עברתי הרבה שנים של אכזבות, אם כי "רק" הפלה אחת. יש לי חברה ממש טובה יותר מ20 שנה שנקלטת להריונות בנשיפה (כמו שמתעצבנים בשקט בפורום פוריות
קראתי פה קצת וראיתי שמדי כמה ימים עולה הסוגיה של ניתוק קשרים עם חברות. רציתי להאיר לכן את הצד השני ולהגיב על הלגיטימציה המיידית שכל אחת פה מקבלת לזרוק את הקשרים שבנתה כל חייה כי "אם היא חברה טובה היא ממילא תחכה לך כמה שנים עד שהיי מסוגלת שוב לראות ילדים".
אז לא. גם החברה הטובה עוברת דברים בינתיים, גם לה יש קשיים, וחברות טובות תומכות אחת בשניה ולא זורקות את הכל לפח. חברות היא לא מתג שאפשר לכבות כשבא.
לכל אחד יש את החבילה שלו. כמו שאני התמודדתי עם העובדה שחברתי הביאה ילדים תוך חודש בעוד שאני מחכה שנים, ולרגע לא חשבתי לא לשמוח בשבילה, כך אני מצפה שהיא תפרגן לי שהצלחתי להכנס להריון בגיל מבוגר אחרי טיפולים. אם לא- היא לא חברה בעיני ואני לא רוצה אותה בסביבה שלי.
ואם זה קשה אני אבין, כי זה מה שעושות חברות. אפשר לכעוס, אפשר לקנא, אפשר לבכות, ואפשר לצעוק, אבל אם זה משתלט לה על החיים שתבין שהיא צריכה עזרה מקצועית אינטנסיווית, וכמה שיותר מהר.
לצערי הרב, יש לי חברות שאיבדו ילדים מסרטן, שילדיהם חולים במחלות חשוכות מרפא. הן לא מנתקות מגע עם כל מי שיש לה משפחה. לפעמים קשה יותר, לפעמים צריך לדבר כי להעצים את הרגישות בצד השני. אבל אלו החיים. מתמודדים.
אז תחשבו על זה קצת לפני שאתן קוראות לנתק כל קשר. דווקא תמיכה מחברה של 20 שנה יכולה לשמור על שפיות בתוך משבר.
מאחלת לכל אחת ואחת רק טוב
החברה של
