הזמנה לקריאה

perhay

New member
הזמנה לקריאה

מזמן לא בקרתי אצלכם. בין היתר הייתי עסוקה בתרגום מאד מעניין שחושף דברים על מלאכת התרגום.
המאמר פורסם היום בכתב העת "הפנקס"
במקרה הזה רואיינה סופרת מפורטו ריקו על תרגום ספר של של סילברסטיין מאנגלית לספרדית
תוכלו לקרוא את המאמר כאן.
דרך אגב, קראתם ספרים של של סילברסטיין מעבר ל"עץ הנדיב"? עבדתם עם ילדים על ספריו? האם אתם מתחברים לשיריו?
שבת שלום לכל חברי הפורום
פנינה
 

הזרה 11

New member
פנינה,תודה רבה על המידע המעניין-שבת שלום
|@

 

הזרה 11

New member
גלידה


גלידה

רכבת קרקס עצרה יום אחד
ליד דוכן גלידה (שישים טעמים).
החיות ירדו מן הקרונות
וקראו למוכר בקולות רמים:
"תן לי ונילה", צעק הגורילה.
"שוקו בוטנים", צפצפו השפנים.
"תות בביסקוויט", צייצה קנרית.
"לימון דובדבן", גרגר הדרבן.
"מוס הדרים", נהמו הנמרים.
אז איש הגלידה כך אמר,
"אתם שום גלידה לא תאכלו.
קדם כל תתנו ת'כסף,
רק אחרי זה תקבלו".
אז כולם יללו, צרחו, גרגרו,
נהמו, שאגו, צווחו, קרקרו,
ובלעו ת'דוכן על שישים טעמיו
(שישים ואחד - המוכר גם נחשב).
 

הזרה 11

New member
ועוד שיר - הגה העולם-של סילברסטיין


הגה העולם

אמר לי אלוהים בחיוך מסוים:
"תחליף אותי קצת בלנהוג ת'עולם".
אמרתי "בסדר, אני אשתדל,
רק תגיד כמה זמן וכמה אקבל?
ומתי הפסקה, ומה התנאים?"
"תביא, תביא ת'הגה", אמר אלוהים.
"נראה לי שאתה
עוד לא כל כך מתאים".

וגם... קצת אבולוציה:

פרהיסטורי

לטאות, קרפדות וצבים, יקירה,
שאיתם את מרבה לשחק,
היו בעבר דינוזאורים גדולים,
ובזה אין לי שמץ ספק.
הם עשו מלחמות נגד אנקילוזאורים
עוטי שריוני ענק
ועם איכטיוזאורים וטירנוזאורים
הרבו להרבות במשחק.
פלטאוזאורוס פגש ידיד ברונטוזאורוס
בעמק מעת לעת
ועוד יצורים שאת שמם לא אוכל
לבטא ולנסות לאיית.
נו, ואלה הפכו ציפורים, קרפדות
וצבים, במתינות ולאט,
והאיש הקדמון, הנועז, הפראי
נהפך לאני ולאת.

ואחד אחרון... לעידוד הצמחונות:

נקודת מבט

שמחת הפסח מתפספסת,
על עונג חש יבוא חיש סוף,
אם תסתכל על הצלחת
מנקודת מבט של עוף.

תהיה ממורמר בל"ג בעומר,
ובכל פורים תהיה מודאג,
אם במקרה את פירה,
או תרנגול צלוי, או דג.

אהבתי כל מני סלטים,
סלט של טונה במיוחד,
עד לשמדתי להביט בו
במבטו של הסלט.
 

הזרה 11

New member
נוסף: ילד פלא


ילד פלא

אבא נתן לי שטר אחד של אלף
"כי חכם אתה בני, במיוחד",
אז החלפתי אותו בשני שטרות של מאה,
כי השניים טובים מן האחד!

המשכתי והלכתי והחלפתי גם את אלה,
את השניים, עם בן-דוד שלי אפריים,
בשלושה מטבעות, עשיריות מבהיקות,
השלושה הרי טובים מן השניים!

אחר כך פגשתי את מוישה העיוור
ועבדתי עליו בלי בושה,
הוא נתן לי ארבעה של עשר אגורות
וארבעה הרי טובים מן השלושה.

ואז לקחתי את כספי, את ארבעים האגורות,
אל המכולת, להשיג לי קצת ריבה.
אבל בדרך שוב החלפי - בחמש אגורות,
כי החמש הרי טובות מן הארבע!

ואז לאב'שלי הלכתי, לראות מה הוא יגיד -
וקרחתו פתאום האדימה כל כולה,
והוא עצם את שתי עיניו ואת ראשו הניד -
כל כך גאה שלא יצאה לו אף מילה!
 

הזרה 11

New member
ותרגום של השירA Boy Named Sue/ ילד בשם רות:

ילד בשם רות\ יואב איתמר (תרגום:- A Boy Named Sue של סילברסטיין)

אבי נטש כשהייתי בן שלוש

הוא לא השאיר דבר בעו"ש

גיטרה ישנה ובקבוק ויסקי גמור

אינני מאשים אותו על שברח

אך הוא עשה טריק מלוכלך

לפני שזז הוא קרא לי "רות".

(ודאי חשב שזאת בדיחה

בקרב החבר'ה זאת הייתה הצלחה

ונאלצתי להילחם על כל אפשרות,

בנות צחקו והייתי מסמיק

ובנים באגרופים הייתי משתיק

זה לא קל כשקוראים לך רות)

גדלתי גאון ונדיב ואכזר,

אגרופי התקשה ושכלי היה מר

עברתי מעיר לעיר להחביא את הבושה

ונשבעתי לשמיים ולירח,

שאבקר בבתי זונות ובתי מרזח

ואהרוג את האיש שנתן לי שם אישה

הגעתי לדימונה בשעה חמש,

עדיין היה חם, הפה היה יבש

וחשבתי לשתות עד לשכרות,

בבית קפה בין בתים לא יפים,

ליד שולחן, מחלק קלפים,

ישב הבן זונה שקרא לי רות.

ידעתי שהנחש הוא אבי היקר

מתמונה שנותרה לאימא זה מכבר

וזיהיתי צלקת על הלחי ומבט שרוט

הוא היה גדול ואפור וקומתו כפופה

הבטתי בו ודמי קפא

אמרתי: קוראים לי רות! אין זו טעות!

עכשיו תמות!

נתתי לו אחת בין העיניים,

והוא נפל אחת ושתיים,

אך קם וחתך את אוזני בחזרה

שברתי עליו כיסא בר

והתגלגלנו דרך החלון שנשבר

בועטים ורבים בין אדמה, דם ובירה.

נלחמתי עם קשוחים יותר

מתי זה היה אינני זוכר,

הוא בעט כמו פרד ונשך כמו דוברמן

שמעתי אותו צוחק ומקלל המון

הוא שלח יד לאקדח – שלפתי ראשון,

הוא עמד שם והביט בי בחיוך קטן

והוא אמר "בן, העולם אכזר

כדי לשרוד צריך להיות רע ומר

וידעתי שלא אהיה שם בשבילך

אז בטרם הלכתי קראתי לך רות,

וידעתי שתתחזק או תמות,

השם הוא מקור כוחך".

"נלחמת קשה", הוא אמר ברכות

"ואני יודע שאתה שונא אותי ויש לך זכות,

ולא אטור לך טינה כשאמות,

אך עליך להודות לי בטרם עת,

על האשכים מברזל ועל הלב הבועט"

כי אני הבן זונה שקרא לך רות.

הורדתי ת'נשק, נעשיתי רגשני,

אני קראתי אבא, הוא קרא לי בני,

והלכתי עם נקודת מבט שונה

אני חושב עליו ברגע שכזה

כשאני מנסה וכשאני זוכה

ואם יהיה לי בן אקרא לו

ראובן או שמעון, רק לא רות,

אני שונא את השם הזה!
 

הזרה 11

New member
שני שירים נוספים:

תודה...ושוב תודה – של סילברסטיין

זמזם זמזום סתום,
שרבט קשקוש בלום,
המהם דרך מסרק ישן
שיר-לכת של שום-כלום.
תרקוד על המרפסת
רקוד שאין בו טעם,
תרום לעולם איזו שטות יפה
שלא היתה אף-פעם

הקשב אל האסור ל... / של סילברסטיין

הקשב אל האסור ל..., בני
הקשב לאל תמשיך
הקשב ללא כדאי
לא אפשרי ולא צריך
הקשב למעולם לא
ואז הקשב אליי
כל דבר עשוי להיות, בני
כל דבר הוא אפשרי
 

perhay

New member
איזה הומור משובח!

תודה הזרה על כל הדוגמאות שהבאת
 

zoraya

New member
הוא כתב גם את השיר "חטוף" - למי שלא מכיר -

לפני הקריאה - חשבו על האסוציאציה של הכותרת - כשתסיימו - אני בטוחה שתחייכו..

בבוקר חטפו אותי
שלושה שודדים ברחוב
והציעו לי סוכריה
וכשסרבתי הם תפסו אותי בצווארון
וסובבו לי ת'ידיים בכוח
ודחפו אותי לתוך מרצדס גדולה ושחורה
וקשרו לי את הידיים מאחורי הגב
בחוט ברזל חלוד.
אחר כך הם קשרו לי ת'עיניים
כדי שלא אראה לאן הם לוקחים אותי
ודחפו לי צמר גפן לאוזניים
כדי שלא אוכל לשמוע אותם מדברים
ונסענו איזה עשרים קילומטר
או לפחות עשרים דקות
ואז הם גררו אותי מתוך האוטו
לתוך איזה מרתף קר ומלא עובש
ושם זרקו אותי לפינה אחת
והלכו לקחת את הכופר
ואחד מהם נשאר לשמור עלי
עם אקדח טעון מכוון אלי
וככה השאירו אותי קשור...
ולכן אחרתי לשיעור.

אני מאד לא אוהבת את העץ הנדיב - אבל השיר הזה ממש חמוד ומעלה חיוך על פני מורים ותלמידים כאחד.
 
למעלה