הזכרונות

[נסיכת הכוכב]

הזכרונות

הזכרונות שאנו אוגרים הם הרכוש הכי הכי שלנו לפעמים שמוצאים מכתבים ופתקים קטנים הם עושים כל כך טוב בלב המתגעגע לילה אחד שניקיתי את חדרי אחרי שיפוץ כפוי (החדר נפגע בשריפה של דירת השכנים) מצאתי צרור מכתבי אהבה שקבלתי שהייתי בת 19 זכרתי מכתבים לוהטים וסוערים שגרמו לי להסמיק ואז בשעה שתיים בלילה מצאתי את עצמי באמצע הבלגן קוראת את מכתבי האהבה שנשלחו במשך שנה שלמה מכתבי האהבה של האהבה הראשונה שלי כיום אני בת 49 אך האהבה ההיא עדיין חיה בי בגללה לא המשכתי בחיים נורמליים היא נותרה בתוכי עזה וסוערת

 

[נסיכת הכוכב]

האם אתם צוברים חפצים ?

שאלה זו עלתה בראשי שפיניתי את חדרה של אמי בבית האבות כמות החפצים שהיא אגרה בחדר כל מיני דברים קטנים שעבורה יש להם משמעות ולאדם זר , כמו דודתי, זה נראה כיצר אספנות וחמדנות , מילת הקוד של דודתי זה תזרקי לעיתים הצורך באגירת בגדים וחפצים לרפד את הזכרונות של החיים ליצור שפע במקומות שהיה חסך וחוסר בחפצים אישיים שהבאנו את הציוד הביתה אמרה לי שכנה שעזרה להרים את השקיות הביתה שזה נראה כמו העברת דירה , כמה ציוד היא אגרה שם ? ואני הרגשתי משונה מאד לראות את החפצים בבית בלי אמא הייתי מעדיפה להביא את אמא הביתה לא את החפצים

 

[הלינקה]

פעם אנשים היו מתים בביתם,

זהו המקום, שהכי נוח להם להיות. היום הם הראשונים "להזרק" מהבית, ואחריהם הולכים כל חפציהם. אני יודעת מה שאני אומרת, גם אני עברתי את זה, לא הייתי שונה. במקום ההוא לא היה לה טוב, הטיפול היה חרה, פיזיוטרפיה היתה אשליה, קיבלה אוכל שהיא לא אהבה, בלילה חולים לא נתנו לה לישון.... עדיף שאפסיק פה. טוב, היו לי תרוצים: קומה שלישית בלי מעלית, עבודה... מה אגיד לכם, המצפון מציק. נסיכה, בבקשה אל תקבלי את זה אישית, כולם עושים זאת. גם הפרסונל לא אשם, הם עובדים קשה בשביל פרוטות.

 

[נסיכת הכוכב]

למזלי אמא במקום טוב

כרגע היא בשיקום והיא תעלה לקומה סיעודית יותר לכן חלק גדול מחפציה חזרו הביתה היא עירנית ,אבל צברה בגדים עדינים שכבסה לבד אותם קפלנו הביתה , השארנו רק מה שכביס שם והקטננו את כמות הבגדים באופן כללי תראי היא עשתה מהחדר בית ואני עזרתי מודה אבל היא ארחה אותנו אצלה כל שבוע שהגענו נכון שמחלק מהכיבוד הבאתי אבל תמיד ידעה לשמור בלונים ועוגיות אפילו סדרה לי חנוכיה שאבדתי את שלי , וככה הדלקתי נרות חנוכה השנה יש לי אמא מיוחדת טוב, נו, את יודעת אמא שלי אבל האמת שכולם שם שולחים לה אהבה ומחכים שהיא תחזור לשם

 

[הלינקה]

אני מדברת על אותו המקום בדיוק

"שמואל הרופא", אני מקווה שמאז המקום השתפר לטובה.

 

[נסיכת הכוכב]

ביתן השיקום הוא אחר

הצוות קשוב לחולה , הכי טוב זה העזרה ההדדית של המשפחות מה גם שהשהות שם מוגבלת ומשולמת ע"י קופת החולים היא אמצורה לחזור לבית האבות שלה למחלקה סיעודית

 

[בלסימה]

הלינקה יקרה

את נישמעת מאד רגישה למה שעבר עליך עם אימך, מאחלת לך ולכולם ולעצמי שלבנותי תהייה התבונה שלך ללא הניסיון שלך, גם אני שכלתי את אמי בבית אבות,זה לא נעים,

 

[בלסימה]

לנסיכה שלום

לגבי זיכרונות. הם יכולים להיות מתוקים וגם מרים, סיפור אשת לוט שקפאה לגוש מלח, זה קרה לה כשהביטה אחורה, כך גם זיכרונות מקבעים אותנו בזמן עבר ולפעמים לנצח.

 

[ben3211]

אז זהו שאני מסנן את הזכרונות המרים

ומשאיר אך ורק את המתוקים, כך שנותר לי להתרפק רק עליהם מדי פעם, בכיף ובלי חשש שמא כשאביט אחורה בזעם אהפוך בלי משים לנציב מלח.

 

[נסיכת הכוכב]

החיים מזמנים לנו הפתעות

לעיתים הדברים הקשים והמרים נותנים כוחות להמשיך גם שקשה והדברים הטובים מאירים ימים חשוכים ככה ממשיכים עם הכוס החצי ריקה וזורמים עם החיים קדימה

 

[בלסימה]

החיים הם החיים ,הם החיים, הם החיים,

יש עליות ומורדות ואנחנו גולשים בהם,בתקווה לימים טובים יותר,שבת שלום יקירה.