הזכרון

דוטקצי

New member
הזכרון

הזכרון שלנו מה"אובן" המכתש והעלי, אני זוכרת את הדהוד הנקישות, גם ששחקתי רחוק מהבית -בשדות, ידעתי איזו ארוחה מצפה לי,,,,
 

Davitak

New member
ואת מכירה את אביזר ה"פילינג" הקדום

הסלע הגבישי והמחוספס לגירוד עור מת מהרגל שנקרא "סאנג פה".
 

s h i r i n 1 0

New member
היו ימים אותם אני זוכרת ..............

ואוו גם בילדותי הייתי יודעת שפסח בא ומתקרב כי בהאוונג הזה היו כותשים קינמון, הל, זנגיויל, חורסה קאמר, וזה נועד רק לתבלינים קשים שהייה ניתן לכתוש אותם.
 

niya

New member
אצלנו עדיין בשימוש נרחב../images/Emo9.gif

ואני מאד רוצה להשיג לעצמי אחד כזה...
עדיין זכור ועומד באפי הריח המתכתי שהיה בידיים אחרי כתישה במכתש הזה, וכן, גם אצלנו זה עשוי מנחושת (=מתכת צהובה)
 

דוטקצי

New member
מחפשת

מחפשת,ואני גם מאד רוצה להשיג לעצמי אחד כזה... מכתש ועלי="אובאן",לקישוט/מזכרת,,
 

חושקלה

New member
בשימוש נרחב וגם רב שימושי...

משקולת רצינית ביותר, אצל דודותי החביבות הוא משמש להריח אנשים לא רצויים ("לום" לעת מצוא)....
 

חושקלה

New member
סליחה על השגיעה.... להריח=להבריח

אשכרה, נבוט ממתכת.. אני מקווה שדודה גוהר לא תצטרך לממש את איומיה להניס את הדוזה (=גנב), עם ידית האוון....
 

haji mola

New member
הכי קול זה כשיש דודה בשם גוהר.

עזאת זה מעין גוהר לעניים. קוצי'ק זה למסתפקים במועט.
 

פרויז1

New member
דודתי עזת חנום., ואילו גווהר חנום

היתה בעלת הבית שגרנו בו בפרס. התזה שלך מבוססת לגמרי..
 
למעלה