הורים שלי הם כל כך בעעע בקטע הזה...
אני תלמידה טובה. ואני לא משקיעה במיל´ (הממוצע שלי הוא בסביבות השמונים בלי להשקיע וזה טוף!!!). אצלנו באריאל התחילו לפני שנתיים פרוייקט בשם ´הכיתה האקדמית´. בכיתה ט´ תלמידים מצטיינים משתי החטיבות למדו כימיה,פיזיקה ומחשבים ברמה של כיתה י´, וטימטומטיקה וביולוגיה ברמה קצת יותר גבוהה. כמו כן קיבלנו אפשרות ללמוד באוניבסיטה. אני הייתי בפרוייקט הזה. אחר כך, בכיתה י´, למדנו כימיה, פיזיקה ומחשבים ברמה של מגמה, כלומר ברמה של י"א. יש לי שתי מגמות, אני עושה בגרות באנגלית בכיתה י"א במקום בכיתה י"ב, אני ב-4 יחל טימטומטיקה (שנה שעברה הייתי ב-5, הועפתי, עם הרבה עזרה שלי, ל-4, ויכול להיות שאני עולה שוב ל-5)... והורים שלי עדיין מציקים לי לגבי הציונים שלי ותמיד שואלים אם עשיתי שיעורים. ומכריחים אותי להתכונן למבחנים ובחנים!!! זה כזה מעצבן...זו תחושה שהם לא סומכים עלי!!!! אני שונאת את זה... חוצמזה שאם אני מקבלת ציונים גרועים הם צועקים עליי. אז אוקיי. את אמא שלי אני מבינה. היא הייתה תלמידה מצטיינת ברוסיה, ואפילו קיבלה מדלית זהב על הצטיינות וכל הקקי הזה, והיא רוצה שאני אהיה כמוהה. אוקיי. אבל אבא שלי? על התעודה הגרועה שלו? שהוא יסתום את הפה!!! וואי, איזו מגילה כתבתי...אה נו חפיף...
) כל הזמן שאלו אותי אם יש לי שיעורים ושאני אעשה אותם ונידנדו לי, אבל עכשיו הם ממש לא הם רוצים לדעת ציונים מתעניינים וכו´ אבל הם לא אומרים לי תעשי שיעורים תעשי זה תתכונני למבחנים. הם הגיעו להבנה שבגיל הזה אני כבר אחליט בעצמי כמה אני רוצה להשקיע. מה איתכם?
