הורים וילדים
היום בשעות הצהריים שמעתי בתוכנית הרדיו שיחה של אמא על בתה בת ה-14. הבת באה עם ידיד ביום שישי והסתגרה איתו בחדר. האמא יצאה לחצר ו"בלי כוונה" ראתה את הבת והבחור בתנוחות + מגע + נשיקות, דבר שלא מתאימות לקשר אופייני בין ידידים. הידיד הלך וכשהאמא דיברה עם הבת (היא לא סיפרה לה את מה שראתה) וביקשה ממנה שתיזהר, הבת ענתה לה "מה את לא סומכת עליי?". מצד אחד אני מבינה את האמא המגוננת שרוצה להגן על הבת שלה, היא תמיד תהיה האמא שלה ותמיד תרצה לגונן עליה (מפני מחלות, הריון, יחסי מין שלא מרצון הבת ואולי אי הבנה של דקות בין רוצה לבין "רוצה" כאשר הבן לוחץ ועוד כהנה וכהנה סיטואציות). מצד שני יש את הבת שרוצה להתבגר, לחוות חוויות, לשגות ולעשות טעויות וללמוד מהן ואולי הבת והאם לא כל כך מדברים באופן פתוח על כל מה שקשור לבינו לבינה, אז פתאום להתחיל הכל בבת אחת? אם היו מבקשים את דעתכם בענין הזה: 1. מה הייתם מייעצים לאם? 2. מה הייתם מייעצים לבת?
היום בשעות הצהריים שמעתי בתוכנית הרדיו שיחה של אמא על בתה בת ה-14. הבת באה עם ידיד ביום שישי והסתגרה איתו בחדר. האמא יצאה לחצר ו"בלי כוונה" ראתה את הבת והבחור בתנוחות + מגע + נשיקות, דבר שלא מתאימות לקשר אופייני בין ידידים. הידיד הלך וכשהאמא דיברה עם הבת (היא לא סיפרה לה את מה שראתה) וביקשה ממנה שתיזהר, הבת ענתה לה "מה את לא סומכת עליי?". מצד אחד אני מבינה את האמא המגוננת שרוצה להגן על הבת שלה, היא תמיד תהיה האמא שלה ותמיד תרצה לגונן עליה (מפני מחלות, הריון, יחסי מין שלא מרצון הבת ואולי אי הבנה של דקות בין רוצה לבין "רוצה" כאשר הבן לוחץ ועוד כהנה וכהנה סיטואציות). מצד שני יש את הבת שרוצה להתבגר, לחוות חוויות, לשגות ולעשות טעויות וללמוד מהן ואולי הבת והאם לא כל כך מדברים באופן פתוח על כל מה שקשור לבינו לבינה, אז פתאום להתחיל הכל בבת אחת? אם היו מבקשים את דעתכם בענין הזה: 1. מה הייתם מייעצים לאם? 2. מה הייתם מייעצים לבת?