הוריי היקרים!
אני יודעת שאני מקרה אבוד בשבילכם ושאני לא אצליח בחיים, אבל תבינו אותי אחרי המקרה אני כבר לא אני! קשה לי ואני צריכה אותכם איתי, שתרימו אותי למעלה ולא תורידו אותי. אני מבינה שכבר אין לכם כוח להילחם ואתם לא לבד בסיפור גם אני התייאשתי כמה פעמים ואני ממשיכה בדרכי כי אני לא מוכנה להישבר. כואב לי לראות שנשברתם לרסיסים, שאיבדתם כל תקווה ואמונה והכל בגללי, הלוואי שמישהו יאמר לי למה זה צריך לקרות לנערה בגילי, שלא תבינו לא נכון, אולי אני קצת בעייתית במקרים מסויימם אבל זאת אני, למה אתם לא מקבלים? כל מה שקורה איתנו מוביל אותי למחשבות פסימיות, הנשמה שלי גוססת, זועקת ואני לבד עם עצמי. לא רציתי להכאיב לכם, לא רציתי לגרום לכם לבכות ולא רציתי לראות איך אתם חיים בלי רצון לחיות. אני אוהבת אותכם, אתם כל עולמי, אתם המשפחה שלי! וקשה לי, כואב לי לראות שנגמרו החיוכים והתקוות, נשארו רק האשליות. ואתם כאן, מספרים לי כמה זמן נשאר לנו ביחד לפני שאתם עוברים לעולם הבא, בבקשה אל תלכו!!!!! אני צריכה אותכם כאן, כל כך הרבה מה להגיד, כל כך הרבה דברים לעשות ביחד, אחד עם השני! אני מנסה לדבר אבל המילים לא יוצאות, אני רוצה לבכות ולצרוח חזק אבל אין דמעות ונעלם לו הקול, שנים צעקתי אך אף אחד לא שמע ועכשיו מה נותר? חוץ מהשעון שמתקתק את הזמן. אני אוהבת אותכם, לא רואה את חיי בלעדיכם.
אני יודעת שאני מקרה אבוד בשבילכם ושאני לא אצליח בחיים, אבל תבינו אותי אחרי המקרה אני כבר לא אני! קשה לי ואני צריכה אותכם איתי, שתרימו אותי למעלה ולא תורידו אותי. אני מבינה שכבר אין לכם כוח להילחם ואתם לא לבד בסיפור גם אני התייאשתי כמה פעמים ואני ממשיכה בדרכי כי אני לא מוכנה להישבר. כואב לי לראות שנשברתם לרסיסים, שאיבדתם כל תקווה ואמונה והכל בגללי, הלוואי שמישהו יאמר לי למה זה צריך לקרות לנערה בגילי, שלא תבינו לא נכון, אולי אני קצת בעייתית במקרים מסויימם אבל זאת אני, למה אתם לא מקבלים? כל מה שקורה איתנו מוביל אותי למחשבות פסימיות, הנשמה שלי גוססת, זועקת ואני לבד עם עצמי. לא רציתי להכאיב לכם, לא רציתי לגרום לכם לבכות ולא רציתי לראות איך אתם חיים בלי רצון לחיות. אני אוהבת אותכם, אתם כל עולמי, אתם המשפחה שלי! וקשה לי, כואב לי לראות שנגמרו החיוכים והתקוות, נשארו רק האשליות. ואתם כאן, מספרים לי כמה זמן נשאר לנו ביחד לפני שאתם עוברים לעולם הבא, בבקשה אל תלכו!!!!! אני צריכה אותכם כאן, כל כך הרבה מה להגיד, כל כך הרבה דברים לעשות ביחד, אחד עם השני! אני מנסה לדבר אבל המילים לא יוצאות, אני רוצה לבכות ולצרוח חזק אבל אין דמעות ונעלם לו הקול, שנים צעקתי אך אף אחד לא שמע ועכשיו מה נותר? חוץ מהשעון שמתקתק את הזמן. אני אוהבת אותכם, לא רואה את חיי בלעדיכם.