הוצאת קיטור-מותר??

[אבה1]

הוצאת קיטור-מותר??

דיברתי עם כמה וכמה אנשים שגרים בלונדון, לקראת המעבר הקרב שלנו.

כוולם, אבל כוווולם אמרו לנו להוריד ציפיות ממציאת עבודה עבורי כי המצב שם לא טוב ומאוד נפוץ שאמהות נשארות בבית עם התינוק שלהם/ילדים. העניין הוא שאנחנו לא נוכל להתקים מהמילגה של הבן זוג וגם לשלוח את הקטן לגן זה אומר שאני חייבת לעבוד- ואני גם מאוד רוצה כי אני לא טיפוס של בית. אבל כל המשפחה שלי חושבת שאולי היו לנשים שדיברתי איתן שם מזל נאחס ואני שונה ומיוחדת ובטח אשיג עבודה.שאני רק צריכה לחשוב חיובי וזה יגיע!! ואני מעוצבנת!!!!!!!!!!!!!!!! כאילו לא בן אדם אחד, לא שניים המון אנשים אומרים שנורא נורא קשה למצוא עבודה והם כבר שנים בלונדון ולא מוצאים. אז צריך להיות ריאלים !! לחשוב כמה זמן נוכל להתקיים מחסכונות, ואולי לא לשים את הקטן בגן (למרות שלא נראה לי ריאלי בכלל להישאר בבית), אבל מה אנשים עובדים עלי? סתם מנסים לייאש אותי?? מה אתם אומרים??

 

[אלוניס]

זו המציאות שלי בגרמניה מאז שאנחנו פה

מצב התעסוקה כאן גם כן ממש לא משהו. בחורף הקודם אכן נשארתי בבית המון, אבל השנה למדתי לקח. עשיתי מנוי חודשי לתחבורה הציבורית, מנוי לספריות ואני פעילה בפורומים שנפגשים. הכול כדי לצאת מהבית. כך שגם אם חלילה לא תהיה תעסוקה - לא חייבים להישאר בבית בהכרח.

 

[אבה1]

ויש לך ילדים?

 

[אלוניס]

יש פה בתי קפה שמשולבת בהם משחקיה לילדים

כך שילדים הם לא בעיה.

 

[גוזליה]

../images/Emo45.gif יש המון פעילויות להורים וילדים, וחלקן אף

חינמיות או בתשלום ממש סימלי (1-2£).

 

[רדגאסט החום]

אמהות עובדות (ולא)

בקרב הקהילה היהודית של צפון לונדון זה די נפוץ שאמהות לא עובדות. לא יודע למה, אולי הם יכולים להרשות לעצמם את זה. בנוסף לזה המערכת לא תומכת במיוחד באמהות שעובדות משרה מלאה, עד גיל מסויים גני הילדים הממשלתיים במימון חלקי מאד ושעות הפעילות שלהם קצרות (רובם עד 12, חלקם עד 2). לעבוד עם ילדים זה יקר (ומצריך חישוב כדאיות) ולוגיסטית לא פשוט. childmnder יכולה לעלות לך בין 4 ל-8 לירות לשעה לילד, תלוי באיזור. גנים יכולים לעלות סכום דומה מעבר למה שהממשלה ממנת (חצי שבוע לילדים החל מהסמסטר שאחרי יום הולדת 3 שלהם) בנוגע לשוק העבודה, לא יודע כמה הוא קשה (גם אני מחפש לעבור למקום אחר), לא פשוט אבל לא בלתי אפשרי, תלוי במקצוע שיש לך, בנסיון וכיו"ב. קחי בחשבון שאם את מתכוונת לעבוד במקום מרוחק (לצורך העניין, במרכז לונדון או במקום שמצריך נסיעה של 40 דקות ויותר) תצטרכי להוסיף את השעות האלה לעלויות ה- childcare. אגב, אין דבר שאני שונא יותר מעצות בסגנון "תחשוב חיובי והכל יסתדר".

 

[mommyliga]

גם אימהות שנמצאות בבית הן אימהות עובדות...

 

[רדגאסט החום]

I stand corrected

מהנסיון האישי שלנו גם עובדות קשה יותר לפעמים מאלה שעובדות בחוץ. אני אתקן, הסביבה לא תומכת באמהות שעובדות מחוץ לבית.

 

[רדגאסט החום]

ולפני שמישהו אחר יתקן - גם לא באבות

 

[גוזליה]

זו המציאות שלי....לונדון.

מסכימה מאוד עם מה שרדגאסט כתב (וגם אלוניס)- עלות החינוך פה לילדים היא מטורפת. משרה מלאה היא 09:00-17:30 (ובחלק מהמקרים עד 18:00). אם את עובדת במרחק של חצי שעה/שלושת רבעי שעה נסיעה מהעבודה (לא כזה מופרך פה, וזה אפילו די מעט..), זה אומר עוד שעה/שעה וחצי של childcare. ולמצוא עבודה זה קשה. נורא קשה. בעיקר אם אין לך נסיון עבודה בUK (כל המעסיקים מאוד מוטרדים באם אין לך אחד כזה). אני לא יודעת במה את עוסקת אבל השוק לא מדהים. יש משרות שמוצעות, אבל יש גם המון אנשים שמחפשים. וזה בהחלט מאוד מאוד נפוץ לנשים להשאר בבית עם הילדים. מבחינת חינוך שלא משלמים עליו- בגיל הNURSERY (בשנה שבו הם חוגגים יום הולדת 4) הם מתחילים בית ספר, אבל לזמן של כשעה וחצי/שעתיים ביום- או בבוקר או אחר הצהריים. את מתארת לך כמה עבודה אפשר להספיק עם זה. בגיל 5 מתחילים יום מלא בבית הספר (RECEPTION), אבל שוב- אי אפשר לעבוד משרה מלאה עם זה. ואם אין כסף למטפלת שתוריד בבית הספר ותעשה איסוף אחרי, זו מציאות החיים. אז מה עושים? מצד אחד, כן, צריך להתכונן (נפשית וכמובן פיזית) לתרחיש הכי גרוע (קרי: את לא מוצאת עבודה, ואין לכם כסף לגן, ואתם אוכלים חסכונות). ומצד שני גם לצפות שישנה אפשרות שזה לא יהיה ככה- שכן תצליחי למצוא עבודה, אולי לא במשרת חלומות שמכניסה מליונים, אבל כן למצוא עבודה חביבה שתכניס לכם כמה גרושים, בשעות פחות או יותר נורמליות, או במרחק פחות או יותר סביר, ושבעלך יוכל להוציא/להכניס את הילד לגן ושדברים יסתדרו. אני הצלחתי למצוא עבודה, משרה מלאה, ששילמה את עלות הגן ועוד טיפטיפה נשאר לנסיעות (רוב מקומות העבודה פה לא משלמים נסיעות, זה יכול בקלות להיות 100 ומשהו פאונד לחודש בתחבורה ציבורית), אבל לא לראות את הילד בכלל (חמש דקות בבוקר ועוד חצי שעה לפני שהוא הולך לישון) היה מחיר כבד מדי בשבילי.

 

[אבה1]

אז תסבירו לי איך מתקיימים??

הוא הולך לקבל מלגת לימודים של פחות מאלפים פאונד. אז אם אני לא אמצא עבודה לא נוכל לשים את הקטן בגן וגם לשלם את שכר הדירה- יוקר המחייה של לונדון הרי מטורף בדברים הללו וממש נראה לי קשה להישאר איתו בבית במשך חודשים. הרי לא נוכל לחיות מהחסכונות שלנו יותר מאיזה שנה. שאלה שונה- הבנתי שאם אתה גר מעל חמש שנים בחו"ל ואתה חוזר לארץ אתה מקבל כל מיני הטבות. אז מה? שווה לסחוב לשנה חמישית כדי לקבל את זה?? יש למישהו נסיון??

 

[Nobilis]

תשובה

איך מתקיימים בתנאים שציינת? א) לא גרים במקומות הכי יקרים. ב) חיים בצימצום. לא יוצאים לסרטים ולמסעדות, מוותרים על טיסות לארץ, לא קונים רכב אלא שוכרים כשצריך, וכו'. ג) לוקחים בחשבון שתנגסו בחסכונות, בוודאי בתקופה הראשונה. ד) מסתכלים על העניין כחוויה, וזוכרים (אם קשה) שהיא תיגמר מתישהו ותוכלי לחזור לארץ. ה) מחפשים עבודה בשבילך, מקווים לטוב, ולוקחים בחשבון שיש מצב שאכן תצטרכי להישאר עם הילד בבית (אם לא תמצאי עבודה מתאימה). ו) מתחברים עם אנשים במצב דומה (יש הרבה סטודנטים ישראלים עם משפחות בלונדון). צרת רבים וכו'. לגבי ההטבות - הן משתנות מפעם לפעם, כך שאין משמעות לדיון הזה עכשיו. כשתגיעי לשנה השלישית/רביעית תתחילי להתעניין בזה ותחליטי.

 

[אבה1]

לא מנחם אבל ריאלי. תודה.

 

[מישמש1]

פשוט מאוד

אם אין עבודה ואין כסף, לא שמים את הילד בגן

 

[חצישלישרבע]

דיעה קצת שונה

אני אסייג מראש ואומר שמה שאני אומרת תלוי במספר גורמים, כמו הנסיון וההשכלה עמם את מגיעה, רמת האנגלית שבפיך, סוג העבודה שאת מחפשת וכו'. אבל לדעתי מצב שוק התעסוקה כיום פחות גרוע ממה שמתארים אותו. הוא לא כזה טוב, אין ספק, אבל יש עבודות. עבור הרבה נשים בלונדון, בעיקר ברמה הכלכלית שיכולה להרשות לעצמה את זה, להשאר בבית זו בחירה, ובחירה מקובלת. יש כאן גם אלמנט של ציפיה חברתית, ששונה מזה בישראל. בשפה בוטה, אמא שנשארת עם הילדים שלה נחשבת אמא "יותר טובה". כמו שגוזליה אמרה, האלטרנטיבה היא לא "משרת אם" אלא משרה מלאה, ולפעמים אף למעלה מכך. עם זאת, נשמע שהרצון לעבוד הוא לא רק מטעמים כלכליים, אלא מטעמי זה שלא מתאים לך להיות מטפלת במשרה מלאה, וזה נראה לי חשוב לא פחות מהרצון של בן זוגך ללמוד, במיוחד לאור העובדה שהילד הוא של שניכם... לכן לא הייתי פוסלת עבודות שלא משלמות שכר גבוה במיוחד ו/או כוללות עבודה במשמרות רק על בסיס זה שלמרות הכל זה ידרוש נגיסה בחסכונות, כי מדובר באיכות החיים שלך. ללא ספק, את צריכה אנגלית טובה, לדעת איך לכתוב קורות חיים, איך להתנהל בראיונות, איך להרחיב את טווח החיפוש שלך וכו', אבל לא הייתי ממהרת להניח מראש שהכל אבוד ואין סיכוי. בנוסף, וזאת מבלי לסתור את כל מה שאמרו כאן לפני, אני יכולה לשתף שכשאני ובן זוגי עברנו (ולאף אחד מאיתנו לא היתה עבודה מראש), למרות שעברנו בתקופה של פריחה כלכלית כזוג משכיל ועם נסיון, ניבאו לנו שלל שחורות. רוצה לומר, השחורות שנובאו לא היו קשורות למצב הכלכלי (שעכשיו הוא אכן אובייקטיבית קשה יותר), אלא שוב: לתחרותיות, לנקודת המוצא הנחותה לכאורה שלנו וכו'. ובכן, לא שחורות ולא נעליים, לא לי ולא לבן זוגי. עבדנו קשה כי רצינו - וזה מאוד השתלם. מצד שני, אני האחרונה שדוגלת בשיטת "נקווה לטוב ויהיה בסדר". יהיה בסדר אם זה יהיה מספיק חשוב לך. וייתכן בהחלט שתגלי שדווקא נעים לך להסתובב בעיר חופשיה ולקחת בייביסיטר להתאוורר אחת לכמה זמן - גם זה לכמרי לגיטימי.

 

[גוזליה]

../images/Emo45.gif מסכימה כמעט עם כל מה שכתבת פה

יכולה רק להגיד (אם יורשה לי להעיד על עצמי) שלמרות ההשכלה הגבוהה, ורמת האנגלית השגורה בפי, עדיין התקשיתי במציאת עבודה עקב המכשול הקרוי "נסיון עבודה בUK" שכה מחפשים פה. נכון, לראייה, בסוף למישהו זה לא היה כלכך משנה וכן מצאתי, אבל עדיין זה מכשול שצריך לעבור אותו.

 

[חצישלישרבע]

הכל נכון... אבל הם באים ל-3-4 שנים

אם עבדת איפהשהו במשך שנה, אז אחרי שנה יש לך שנה נסיון מקומי + מה שהבאת מקודם. בנוסף, וזה עניין של תרבות ארגונית, יש ארגונים שהם מטבעם בעלי אופי בינלאומי יותר, ונסיון בינלאומי לא נתפס כחסרון. תראי, מדי פעם כותבים לי אנשים על בסיס הבלוג, וכם חלק נבנית שיחה ארוכה יותר. והדיעה שאני תמיד מביעה היא שלונדון, יותר מכל דבר אחר, מציעה *אופציות*. יש מבחר, יש מגוון. זה לא פוטר אף אחד מלעבוד קשה, דברים לא בהכרח מגיעים על מגש של כסף, אבל יש מגוון. זה לא שחור או לבן, הייטק או לא הייטק, משרת אם פקידותית או ניהול מחלקה. יש המון מכל מיני. ואם זה מספיק חשוב לך, אתה מוצא מבין כל האופציות האלו את מה שמתאים לך.

 

[גוזליה]

../images/Emo45.gif בהחלט מסכימה עם מה שכתבת כאן.

 

[Nobilis]

לא בטוח שזאת דעה שונה

כולנו מסכימים שהיא יכולה למצוא עבודה, בכפוף להשכלה, רמת אנגלית, סוג העבודה, וכו'. הנקודה היא שבתור זוג עם ילד שעדיין אינו בגיל בית ספר (קרי - שצריך סידור בתשלום במהלך היום אם אין הורה בבית), וכאשר האב אינו עובד ומקבל מלגת קיום של פחות מאלפיים פאונד בחודש, היא תצטרך משרה בשכר גבוה (הכל יחסי, כמובן) בשביל קיום ברווחה כלכלית (בילויים, טיולים, רכב, טיסות לארץ, בית גדול, וכו') בלונדון. האם היא יכולה להשיג משרה כזאת? הנבואה לשוטים, וממילא היא לא פירטה את הרקע שלה כך שקשה להתדיין מעבר לזה. עוד נקודה לפונה המקורית - אני מכיר זוג במצב דומה לשלכם, והם החליטו שהאב כן יעבוד. הוא עובד בשמירה בסופי שבוע וחגים, למיטב זכרוני.

 

[Nobilis]

ולתת דגש חיובי

אם החלטתם שהולכים על זה, ויש לכם חסכונות לתקופה הראשונה, עדיף להירגע ולהגיע באווירה חיובית. תגיעו, תתאקלמו, תתחילי לגשש בשוק העבודה, ותמשיכי משם. אין טעם להילחץ מראש אם ההחלטה לעבור כבר התקבלה.