הוצאת קיטור לילית.

[poseidon111]

הסיפור עם הדירה בנגב מזכיר לי משהו עצוב

מלפני כשבוע.

 

[יחפהבפארק]

זה יהיה מוגזם לשאול על מה זה היה?

 

[poseidon111]

לא. אשתי מנדנדת לי כבר מזמן לרכוש עוד דירה

להשקעה בבאר שבע. בשבוע שעבר אמרתי לה שאני צריך להיות באיזור מסוים
בעיר, שמבחינת השקעה יכולה בהחלט להתאים כי היא נמצאת סמוך מאוד לאוניברסיטה.
מה שיותר חשוב הוא ציון העובדה שזה היה המקום בו גדלתי והעברתי את כל שנות ילדותי.
מבחינתי זה יכול היה להיות סוג של סגירת מעגל, לחזור לשכונה, גם אם לא למגורים.
אז נסענו לשם, אשתי אני והכלבה לטיול "משקיעים".
מה אגיד, חשכו עיני. המקום שזכרתי כגן עדן לילדים עקב השטח הגדול למשחקים, העדר מכוניות באופק, דשאים ופרחים,
הפך להיות לשכונת סלאמס. עזובה, ליכלוך, בניה שבה חמסו את השטחים הציבוריים, עצים מתייבשים,
קירות מתקלפים ומה לא.
המקום שאותו אני משבח מאז כ"אין יותר מקומות כאלו לגידול ילדים" הפך להיות למקום שבו לא הייתי מגדל את ילדי.
הסיבה היא שבמקום בעלי הבית המקוריים משנות ה50-60 נמצאים שם עכשיו רק סטודנטים בשכירות שהסביבה
היא אחד מהדברים שהכי פחות מעניינים אותם. ההזנחה הזו היא אך ורק בגללם.
אז לא זכרונות ילדות ואפילו לא דירה למכירה מצאתי שם.
עצוב, אמרתי.

 

[יחפהבפארק]

אוי זה באמת עצוב

אין דבר עצוב יותר מאשר לראות את גן העדן של ילדותך
הופך לשכונה עזובה של בטון, מלט, דודי שמש וחבלי כביסה...
זה מה שנהיה מהשדות של ילדותי.

אני לא מכירה את האזור שאתה מדבר עליו,
וגם את באר שבע אני לא ממש מכירה מלבד פעם או פעמיים שהלכנו לבקר
את דקל כאשר הוא היה קומונר והייתה להם איזו דירה בשיכון ד' וזה היה פשוט נורא לבקר שם.
יש לנו משפחה בבאר שבע (אחייניתו של בעלי) מזה שלושים שנה, אבל לא ביקרנו אותם מעולם.
אז אני בהחלט מבינה ששכונה שגרים בה רק סטודנטים שהסביבה לא בראש שלהם
נראית כמו שהיא נראית וזה חבל.
דמיין לעצמך את השוק שאני קיבלתי כשהגעתי לדירה של 3 קומונרים בני 18 שמתוכם 2 מעשנים
והניקיון או הסדר בעדיפות ז'

 

[קשקשה 9]

קדה קידה

לגזור למסגר ולתלות
לא אוסיף כי ממילא שמעת כבר הכל

 

[Anna begins cc]

תודה קשקש יקירה

 

[poseidon111]

לי זה נראה שאת כל כך מגובשת שכל הצעה רק

תפגום. בטח הקלישאות הלא מציאותיות שנשלפות בהזדמנויות שכאלו.
מה שכן, זה החזיק אותי עד הסוף בהתנסחות הרהוטה
ובכנות.
יפה לך.

 

[Anna begins cc]

תודה פוס

 

[Aronsona]

שלום אנוצ'קה

חיבוק על הפוסט המדהים

 

[Anna begins cc]

 

[רינתי77]

אנה, אני קוראת אותך ושומעת את ה"שיח" עליו

את מדברת בתוך ראשי ממש. בהחלט מעייף ומאוס, הנושא דובר כבר למוות. ואת יודעת מה? מה שהכי מאוס בעיני זאת הגישה ה"חברמנית" של הישראלים, אשר בתירוץ של "רצון טוב", מרשים לעצמם לייעץ ולהעיר הערות עלק "בונות", במקום להתעסק בעניינים שלהם. בכלל, הקטע הזה שאנשים מרשים לעצמם לדחוף את האף בעניינים לא להם, מזמן עלה לי על העצבים.
אנשים נסחפו לגמרי עם "כל ישראל חברים" . אז מה שיש לי לומר להם זה-"אני מכירה את החברים שלי וזה לא אתם! אל תנדבו לי את הדעות שלכם אם לא התבקשתם. תתעסקו בעניינם שלכם ותשמרו ממני מרחק."

 

[Anna begins cc]

כהרגלך, מדוייקת לחלוטין.

הצלחת לקחת את כל מה שאני ניסיתי לומר באלפי מילים ולצמצם אותו לפסקה אחת

 

[אביeג7]

יש לי ככ הרבה דברים להגיד

לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל

 

[קייזר סוזי]

אני אפילו לא יודעת מה יש להוסיף

היא אמרה הכל

 

[אביeג7]

התכוונתי מהחוויה האישית שלי

 

[קייזר סוזי]

אה כן

טוב בקטע הזה נראה לי שלכולנו יש הרבה....להגיד.

 

[יחפהבפארק]

כן, קצת קשה להגיב אחרי פוסט כזה

כי לפעמים את אומרת לעצמך, מה אני יכולה עוד להוסיף?

אבל בכל זאת,
אשמח אם תשתפי אותנו בתחושות שלך לגבי זה

 

[Anna begins cc]

הייתי מאד שמחה לקרוא.

אני מקווה שכן יתחשק לך לכתוב
יש משהו מאד מנחם בידיעה שאני לא לבד בדבר הזה.

 

[אביeג7]

בוודאי שאת לא לבד

נראה לי שהייתי בכל משקל שבין 40 ל100 ומשו בעשור האחרון

אז ככה שיש לי הרבה תובנות.. לא יודעת מאיפה להתחיל בכלל

 

[Anna begins cc]

קשה לי לדמיין אותך.

לא ב40 קילו ולא ב100 ומשהו.
זה מצחיק איך את בקלות יכולה להיות מאלה שהייתי מסתכלת עליהן מבחוץ וחושבת שהכל בסדר אצלן ושהן רזות והחיים שלהן קלים,
ומסתבר שיש מאבק מתחת לפני השטח שלא רואים..