הופעה בעין הוד

[jeackyh]

איש יקר

אני איתך הביצוע בדיסק מעולה... קצת מוזר יהיה לשמוע את השיר בהופעות.. איך אני אוהבת אישה לוויתן! איזה כיף שהוא שר את זה בטח ישיר גם מחר

 

[איש יקר בחולצת פסים]

הצעה.

לאור העובדה שחצי פורום ער בשעות לא ברורות אילו, אני מציע להעביר את הצאט השבועי מיום שישי ב-22:00, ללילה בין שישי לשבת ב-5:00. נראה לי שאז הנוכחות בצאט תהיה גבוהה יותר הומור, אירוניה ועקיצה במשפט אחד... אני חזק בשעות הקטנות של הלילה זה היה הסימן שלי ללכת לישון. נתראה מחר...

 

[jeackyh]

יוו..בגלל ההופעה לא תהיה מחר פגישה

 

[ZVI Z]

כן תהיה..תהיה פגישה דיכאונית ביותר

של כל אלה שמזלם לא שפר עליהם..כולם ינחמו ת'שני..

 

[אחת שמתחמם לה המוח]

ברור שישששששש

כמו שצבי אמר כל המדוכאים אנחנו נעשה לנו הופעה יותר טובה משלכםםםםם נהההה

 

[לירן מם]

זה מה שאני חושבת...צודק...

 

[אחת שמתחמם לה המוח]

היי עידן 6 (לא רוצה להרוס!)

ברוך הבא לפורום הלא שפוי שלנו

אל תיבהל ממנו אנחנו רגילים לגמריי!!! [או שלא] ומקווה שתהנה פה!! והו אני רואה שאני לא היחידה שגונבת פליי ליסט

אבל הוא שר שירים מצוייייננייים!!! אף פעם לא שמעתי את 'זה טוב' ואת 'החברים הישנים שלי' בהופעה אני גם רוצה

 

[not myself anymore]

היי עידן

תגידו מה אתם עושים ערים ב4 לפנות בוקר טוב נו גם אני הייתי ער אבל לא בבית

ברוך הבא ספר קצת על עצמך - דיסק אהוב , שיר אהוב עוד כמה זמן לשחרור? כמו שאתם רואים לי לא נתנו לישון הלילה ישנתי 4 וחצי שעות אז היום תזהרו כי אני מסטול במיוחד (פחות מידי שעות שינה, טיפה אלכוהול מאתמול, והמון כדורים שאני לוקח וכל זה בנוסף למסטוליות הטבעית שלי

) תומר

 

[Ez sLeeP]

מתוחכם..

לא חשבנו על זה.. ובכן, מכיוון שנועה לבטח לא התעוררה-עוד, אני אסכם את ההופעה *המדהימה* מנקודת מבטי. כמו כל מסע שאנו עורכים יחד, זו חוויה - ללא ספק. 20:30 - אני יושב לי לבד במרכז חורב (קניון מינמלי הדומה יותר למרכז מסחרי המוצף בקשישים לרוב, אך אכן מיקום מרכזי, ומקום מפגש נהדר - אם נתעלם מן הפריחות, הארסים, ושאר יצורים שנבחלתי לצפות בהם בעודי מחכה לנועה וענבר..) 20:45 - נועה וענבר פוסחות על פניי, רצות. עוברות את הכביש (באדום!), ולא נענות לצעקותיי מלאות היגון. *תסכול* ממשיך לצעוק. חוצה את הכביש. יושבים בתחנה הפונה לפרויד, היציאה מחיפה. מזמינים מונית. 20:55 - המונית מגיעה. הנהג החביב שואל אותנו לאיפה פנינו מועדות. אנו מציינים שעין-הוד, ונראה לנו, שכמונו, גם הוא לא ממש יודע את הדרך. *לחץ* 21:10 - אנו פוסחים על פני עין-הוד, ממשיכים בכביש העקלקל, ומגיעים לניר-עציון. הנהג, שמתברר כסנילי, זקן, עיוור, וחרש - לא שומע את התרעותינו בו, שכבר עברנו את השלט המתנוסס ובו מצויין 'עין-הוד'. עושים סיבוב (ציינו כבר שהכביש עקלקל?) ומגיעים ליעדינו. השער חסום בפני מכוניות. לאחר התלבטויות נואשות, החלטנו לרדת מן המונית (לשלם לו), ולעשות את דרכינו בכפר האומנים ברגל. תחילה, חשבנו - יופי. אנו היחידים כאן. הופעה אנטימית לשלושתינו. השאר הגיעו עד-מהרה. יותר מ100 אנשים אני בספק אם היינו (הופעה אינטימית!). בכל אופן, יורדים מן המונית ומודים לכוחות היקום שבחרו להגן עלינו, ומנעו מפניותיו החדות של הנהג הפיסח, להביא למותינו. 21:15 - הגענו לאמפי לאחר התמצאות כושלת במקום. אנשי המקום, וקהל ההופעה הדרכנו בדרך המסתורית. עין-הוד דומה לירושלים העתיקה. נחמד. יושבים על-פני השער בנקודה אסטרטגית, ומחכים ל'פתיחת השערים'. סוקרים את ההגנה הלא-כה מקצועית, שוקלים פריצה. שוקלים התגנבות. בינתיים, מצטלמים ונהנים. צוחקים בעיקר. עומדים בהפגנתיות על פני הקיר, בוחנים את הוסט הצהוב המזעזע של השומר. לו רק הייתי מביא אחד כזה, אמרתי בכל רם. שומרת אחרת שומעת אותי, ואנו מנהלים דיון משעשע. 21:25 (פה אני כבר בטח מעוות זמנים בטירוף) - תופסים את המקום הכי צמוד לבמה (הלא-מוגבהת), על המדרגות הראשונות של האמפי, ואני, בקו ישר אל המקרופון! קונים שתייה (קלה לצערינו), מדברים, צוחקים, מצלמים קצת. 22:00 (אני מניח) - עברי עולה. הפלייליסט, שלא השתנה כה מן ההופעה בטכניון, אך עדיין הצלחה מסחררת עושה את שלו. 'ואולי', 'תמיד אהבה', 'החברים הישנים שלי', 'חולצת פסים', 'אשה לווייתן' ואחרים.. רק היה חסר לי 'אגדות', ואיזה ביצוע מהמם של 'בארבי-גירל', והייתי נמס. 23:20 (בערך?) - ההופעה מסתיימת. עברי אוהב תשומת לב. חי על זה. הוא והנגנים נכנסים ל'מאוחרי הקלעים', אנו (הקהל), שורק, צועק, גועש, ומוחא-כפיים באופן אקססיבי. הוא נכנס, כי לבטח לא סיים ויחתום את ההופעה בלי קצת 'קל הרבה יותר ל..', ואנחנו מאושרים. [אני פשוט אפסיק לציין זמנים, כי זה מיותר.] - מחכים במקום ישיבתינו. שומר מרושע ממשיך להרחיק אותנו, מטר אחרי מטר אנחנו נסוגים בתוקפנות אחורה. אנחנו משיגים תמונה וחתימה, נו-מאטר-וואט-איט-טייקס. השומר נראה קמעה חלוש, וביחד עם ילדות שנראות חזקות-להפליא לידינו, אנו מסוגלים לגבור עליו. אבל ההתרגשות הורגת. עברי יוצא. מדבר עם אנשי-הפרוטקציה, ואנשי-כפר האומנים, אנו מניחים. מגיע אט-אט במעין ביישנות קסומה שכזו אלינו. אנו מצטלמים, אחד אחרי השני. ילדים 'מקומיים' מגיעים עם דפים וטוש (מקור הכתיבה! היה חסר לנו עט, עיפרון, אדמה רטובה, כל מה שיאפשר לו לחתום על הכרטיסים המעוצבים! הכלל..), הוא שואל אם יש לנו עט, אנו קיווינו דווקא לשאול אותו זאת *פאדיחות*, השומר מנסה לסקל ניסיונותינו לחתימה (כי כבר הצטלמנו), אך פשוט אנו משתמשים בטוש של הילדים החביבים. מחזיקים ביד את החתימות, שלא ימרחו, ירטבו, יתעכלו בידי החמצן המשוטט.. יוצאים. מזמינים את הסנילי, ולוקחים את חיינו בידינו ONCE AGAIN. חלקינו משתחררים בשיחים. עברי והאוודי הנוצצת עוברים על פניי, אני צועק לשאר, אם הייתן משתינות יותר מהר, שמא היינו לוקחים איתו טרמפ. ערב קסום.

 

[בובה יקרה]

וואו!

 

[Ez sLeeP]

../images/Emo41.gifמקפיץ../images/Emo41.gif

אין תגובה? ארוך, ארוך.. אבל איכותי!

 

[מייקל21]

נדב נדב נדב

נשמע שנהנת... אין ספק שכדאי ותלך ליותר הופעות (אתה תתאהב מהר) ותמיד יש את הקטע הלא ברור, לרדת ולחזור להדרן. וואי?

 

[אישתו של נדב]

למה עברי לידר חשב שאני מפגרת...

בעלי היקר תיאר כל פרט ופרט מההופעה במקצועיות שכזו אז אני לא אוסיף יותר התפלספויות ואגיע לעיקר... אחרי ההופעה המדהימה, בה צילמתי מליון ואחת תמונות כי הוא עמד שני מטר מולי ולא יכלתי להתאפק, חיכינו בשקט, כמו ילדים טובים, שיבוא ויצטלם איתנו ועם קצת מזל גם נשיג עט (או טוש, במקרה שלנו) והוא יחתום לנו על הכרטיסים. כמו שציפינו, יקירינו אכן יצא והצטלם איתנו. אני הייתי ראשונה מבין שלושת חברי היקרים והאמת... רעדתי כמו אני לא יודעת מה! ההתרגשות הרגה אותי. בכל אופן אחרי הצטלם נדב ובסוף ענבר (חברה יקרה שזו הייתה ההופעה הראשונה שלה ever). אני הייתי צריכה לצלם אותם במצלמה של ענבר אבל אויה! המצלמה לא פועלת. כמו המפגרת שאני שכחתי לפתוח את העדשה! אני הסמקתי כמו עגבניה ובעוד אני וענבר מקפצות כמו מטומטמות ברחבי עין הוד (וליד עברי יקירינו שהיה בדרכו לאאודי הזהובה שלו), אני מרגישה כמו ילדה עילגת במיוחד... וזה למה עברי לידר חשב שאני מפגרת! ונדב.... הוא לא היה לוקח אותנו טרמפ גם אם החיים שלנו היו תלויים בזה. מצטערת להרוס לך את האשליה... נושי.

 

[איש יקר בחולצת פסים]

ילדיי, אני שמח שחזרתם הביתה בשלום..

אני לא רגיל להיות אבא דואג, אבל עכשיו אני מבין למה היה לי כל כך קשה להירדם... כפי שראיתם, פתחנו לנו שירשור ב-4 בבוקר ורק עכשיו אני מבין את פשר התקפת העירנות הנ"ל. הסבר: מכיוון שילדי האהובים היו בהופעה, נסעו לשם עם נהג מונית שיכור, ולא התקשרו שחזרו, הרגשות האבהיים שבי לא חדלו מלהציק לי. עד שראיתי את הודעתו של בני. עכשיו אני רגוע, אפשר ללכת לישון לילה טוב

 

[אישתו של נדב]

אבא יקר...

אני מאוד מופתעת שלא הצלחת להרדם בגללנו... אחרי הכל אנחנו כבר ילדים גדולים! אבל אני שמחה לדעת שיש מישהו שדואג לי ולנדבי היקר שלי... אבל שמא לא שמת לב להודעת התסכול שלי? אני מרגישה עילגת! נושי, כלה מתוסכלת.

 

[זוהר 4]

הייייי אני ראיתי איך עברי חתם לך...

שלום גם לך!

 

[אישתו של נדב]

לי?

 

[זוהר 4]

את לא נושי?

 

[אישתו של נדב]

אני חושבת שאני נושי... כן אני נושי!

חחח... זוהר אם ראית שהוא חתם לי, האם ראית גם את התקף העילגות שלי עם המצלמה? זה לא שאני מטומטמת, פשוט התרגשתי נורא! בכל אופן... ברוכה הבאה לפורום שלנו! אני נועה (או נושי כי אחרת זה מתבלבלים עם בובה יקרה שגם לה קוראים נועה), בת 16 וחצי, נשואה באושר לנדב (aka Ez_sLeeP), מטורפת על השיר "אגדות" (נכון לעכשיו, זה יתחלף עו שבוע או יותר בהתאם למצב) ובכלליות על הדיסק "מלטף ומשקר". תהני איתנו!

 

[זוהר 4]

ראיתי !!!!!

אם את זוכרת אני הצטלמתי שנייה.... את גם לקחת מהילד את הטוש האפור?? חחחח...... (לבקש מעברי עט גדול מצדך...)