הון לעניים

הון לעניים

הון לעניים דרך מקובלת כיום לצמצום פערים בין עשירים לעניים היא הטלת תשלומי העברה על הכנסות משכר. גובים מהעשירים מס הכנסה, ומעבירים את המס בצורת תשלומים לאנשים עניים. תשלומי העברה מתבטאים באפיקים שונים. ביטוח לאומי לדוגמא, הוא סוג של ביטוח חובה שהממשלה כופה על העובדים. אנשים עובדים משלמים למקרה שבו הם עלולים להפוך לנכים או לבעלי מום, לאבד את מקום העבודה ולהפוך למובטלים, או להוליד ילד בעל מום. בנוסף, מכיל הביטוח הלאומי מרכיב של תשלומי העברה – עובדים עשירים נותנים יותר, והסיכוי שלהם להיות מובטלים קטן יותר, לעומת עובדים עניים (שהם לרוב עובדים פחות משכילים), המשלמים פחות, נהנים יותר מתשלומים, והסיכוי שלהם להיות מובטלים גדול בהרבה (כך לדוגמא, בזמן מיתון כלכלי, רוב הפיטורים הם של עובדים בלתי משכילים, ועובדים משכילים יותר סובלים מהורדות שכר, אם בכלל). גם המיסוי של מס ההכנסה הוא מדורג, כלומר מכיל בתוכו אלמנט של תשלומי העברה (עובד עני משלם פחות אחוזי מס הכנסה). מיסוי על ההון דבר הגיוני מאוד לעשות, ומבוצע ברוב מדינות העולם, הוא להטיל מיסוי דומה על ההון. אין סיבה שאדם אחד מתפרנס על ידי השכרת כוח העבודה שלו, יסבול מס, ולעומתו אדם אחר, שמתפרנס על ידי השכרת ההון שלו (נדל"ן, מפעל, מניות, מכונות וכו'), לא יסבול ממס דומה. בנוסף, הדבר ימנע עיוותים ידועים בתשלומי מיסים: עד רמה מסויימת ככל שאתה עשיר יותר אתה משלם יותר מס, אולם העשירים ביותר, שיש ברשותם חברות, משלמים למעשה הרבה פחות מס. כך לדוגמא הוצאות שונות (כמו ארוחה במסעדות, נסיעות, טיסות, קניית כלי רכב, מחשבים ועוד ועוד) מיוחסת לעסק, ולא כהוצאה פרטית של הבעלים, ולמעשה הוא זוכה לסבסוד של הציבור. דוגמא אחרת היא תשלום על ידי דיבנדים – תשלום לבעלי המניות בבורסה. אפשר להקטין את המשכורת, ועל ידי כך לשלם פחות מס, אולם אם אין מס על ההון, העברה של מניות למנהל היא בעצם מסלול עוקף מס. ברור שאם התקציב של הממשלה קבוע, הטלת מס על ההון, פרושה הקטנת מס ההכנסה, ועל ידי כך הגדלת התמרוץ לעבוד. יש אבל כמה בעיות בהטלת מס על ההון. האחד הוא שבעלי ההון מתנגדים לכך. בהיותם קשורים היטב לכנסת ולממשלה, כוחם של בעלי ההון הוא רב. ולכן התנגדות שהם יפעילו למיסוי על ההון תיהיה גדולה ומתמשכת. בעיה אחרת של הטלת מס על ההון היא שהיא מקטינה את ההשקעות במפעלים. אם יש פחות הון כתוצאה ממיסוי, התוצאה עלולה להגרם עקב כך יותר אבטלה. ריכוזיות הון. רוב המחקר הכלכלי וההצעות להקטנת הפערים בין עשירים לעניים מתמקדות בשיפור החינוך או ליתר דיוק, שיפור ההשכלה. זאת מתוך ההבחנה הפשוטה שאנשים משכילים יותר יכולים להרוויח יותר מאשר אנשים משכילים פחות. אבל שיפור ההשכלה, אינו מהווה תשובה מספקת להקטנת פערים. ראשית, משום שאם כל החברה הופכת להיות משכילה יותר, הפערים לאו דווקא קטנים. העשירים באופן כללי נהנים מחינוך איכותי יותר מהעניים בגלל התשלום הגבוה יותר למורים, בגלל שהם פחות צריכים לעבוד, בגלל היכולת לשכור מורים פרטיים. בנוסף ילדים להורים משכילים (שהם בדרך כלל עשירים) יפיקו יותר מהלימודים מאשר ילדים להורים לא משכילים. אם הדרישה כעת היא לתואר ראשון ולא רק לבחינת בגרות, הרי נוספו 3 שנים שבהם העשיר מקבל יתרון על העני. השכלה, כמובן, משפרת את יכולת התחרות של המשק הישראלי, מול משקים אחרים, אבל בסך הכל, נראה שהשכלה היא רק חלק המקטנת הפערים ולא כל התמונה. יש בעיה נוספת הנוגעת להון, והיא הגדלת הריכוזיות שלו. יותר ויותר מפעלים, מכונות, בתים ושטחי קרקע נמצאים בידי פחות ופחות אנשים. כך לדוגמא, מתוך סך כל כוח העבודה, ירד מספר העצמאיים שהעסיקו את עצמם ירד בארה"ב מ30 אחוזים ב1900, ל9% בשנת 2000. הנכסים באחוזים של 200 החברות הגדולות בארה"ב קפצו מ48% ב-1948, ל 88% ב1991. חלוקת הרכוש בארה"ב הופכת יותר ויותר אי שיווניות, כאשר למשפחות ב25 האחוזים העניים יש בממוצע רכוש בשווי פחות מ 5,000 דולר, בעוד משפחות ב10 האחוזים העליונים מחזיקות רכוש מעל 250,000 דולר. גם בנושא זה הכלכלה מתייחס רק לחלק צר מהבעיה. והחלק הזה הוא מונופולים, וקרטלים – כלומר השפעה של בעלות ריכוזיות על ענפים, בעיקר על ידי גביית מחיר מונופולי (גבוה מידי), ודחיקת מתחרים על ידי איום במחירים טורפניים (כלומר מחיר זמני שיאלץ את המתחרה הקטן יותר לפרוש, ואז מעבר למחיר גבוה יותר). הממונה על הגבלים עסקיים אמור לספק פתרון לנושא זה. אבל המענה הוא חלקי בלבד. ראשית, הממונה הוא גוף בירוקרטי וריכוזי עם כל המגבלות של מוסד כזה. שנית, הממונה אינו מטפל בבעיות אחרות הקשורות בריכוזיות ההון, כמו קשר בין הון לשלטון, התחמקות ממיסוי, השפעת ההון על התקשורת והתרבות, השפעה על טיב המוצר (התיישנות מכוונת). שלישית, הממונה מנוצל על ידי גורמים עסקיים לנגח זה את זה, והיכולת שלו להכתיב מדיניות לעסקים, קטנה ככל שתהליך הגלובליזציה גדל. שכן סמכותו נובעת מהעוצמה של המדינה שהיא לאומית וקבועה פחות או יותר בגודלה, בעוד שמימדי העסקים וריכוזיות ההון הופכים להיות רב לאומיים והם גדלים עם הזמן.
 
המשך - תשלומי העברה של הון

תשלומי העברה של הון יש כלי אחד לבצע ביזור של הבעלות על ההון ולהקטנת הפערים בו זמנית. שאינה על ידי הגדלת ההשכלה ואינה תשלומי העברה של הכנסה היא תשלומי העברה על הון. כמו במס הכנסה, יש מדרגות מס. מי שברשותו מעט הון, לא ישלם מס. מי שברשותו יותר הון, ישלם יותר. המס לא יועבר לאזרחים בצורת כסף. כסף אינו הון, שכן הוא אינו מניב הכנסה. הון לעומת זאת, מניב הכנסה (גם אם היא לא תמיד בטוחה). המס יועבר למשפחות העניות ביותר בצורה של ניהול תיקים בחברות השקעות ציבוריות ופרטיות. חברות ההשקעות יפעלו כמוסדות ללא מטרת רווח. יוטל פיקוח ממשלתי או ציבורי עליהן למנוע שחיתויות. החברות ישקיעו את ההון באפיקים מגוונים, כמו מניות בורסה, מט"ח, אגרות חוב, נכסי נדל"ן והשקעות בחברות או בנכסים מניבים. משפחות יכולות להחליט להעביר את ההון שלהן מתוכניות השקעה אחת לאחרת, ובין חברות השקעה שונות, כך, תיווצר תחרותיות בין החברות והתוכניות השונות. לעומת זאת, בניגוד להון רגיל, משפחות אינן יכולות להמיר את כל ההון לכסף, כל עוד הוא מתחת לסף מסויים. לדוגמא, ערך סף של 10,000 שקלים, יאפשר למשפחה שיש לה הון של 12,000 למשוך רק 2,000 שקלים. שאר 10,000 השקלים ימשיכו להיות מושקעים ולהבטיח שהמשפחה תהנה מהכנסה מההון גם בעתיד. אי אפשר למכור את ההון מתחת לערך הסף לידי גורם אחר, או להבטיח העברה של התגמולים מההון לידי גורם שלישי. אי אפשר להשתמש בו כערבון, ורשויות אינן יכולות לעקל אותו עקב אי תשלום חוב. הנושא זה הוא חיוני כדי להבטיח שמשפחות לא ישתמשו בהון שלהם כבכסף רגיל. ברור שמשפחות עניות זקוקות לכסף לצרכים שונים, וברור שלרוב כסף זה, אינו בנמצא. אולם בטווח הארוך משפחות אלו יוכלו לצאת מעוני על ידי הגדלת כמות ההון שברשותן, שיספק להן במשך הזמן הכנסה גדלה והולכת. זה נראה אכזרי אולי, שמשפחות עניות הזקוקות לניתוח או לטיפול רפואי, יחזיקו בתיק בשווי 30,000 שקלים בצורת הון, אולם לא יוכלו להשתמש בו כדי לממן הוצאות. אולם אם רוצים שבמשך הזמן משפחות אלו יהנו מהכנסה נוספת ולא ילכדו למעגל עוני, זה בדיוק מה שצריך לעשות. בניגוד לכל תחום אחר בכלכלה, אפשר להוציא על בריאות סכום אינסופי. תמיד אפשר (לפחות מבחינה תאורטית),לשפר את הסיכוי להבריא על ידי הוצאה של עוד כסף. בסופו של דבר, הכנסה מתמדת נוספת של המשפחה, תשפר את שרותי הבריאות שהיא יכולה להרשות לעצמה. אפשר לחשוב על ההון הצבור כעל מעסיק שני המשלם משכורת לעובד. מכאן ברור אולי מדוע יש הגיון באי מימוש של ההון גם במקרים קיצוניים- רשויות אינן רשאיות לעקל את ההון מתחת לערך הסף, גם לא כחלק מתשלום קנסות או גביית חובות אבודים, וגם לא במקרה שהעובד עצמו רוצה לממש את ההון, כדי לדוגמא לבצע ניתוח יקר. בשתי המקרים האלו, לא נלקח כסף מהמעביד "על חשבון העתיד", למרות שבעתיד המעסיק יתן לעובד כסף. יש כמה יתרונות לשיטה זו: 1. ראשית, אם אני מעביר למשפחה 100 שקלים בתור תוספת להכנסה הכספית, 100 השקלים האלו יבלעו בים ההוצאות של המשפחה. לעומת זאת בתור הון, מדובר בהשקעה, שתחת ניהול נכון תחזיר את עצמה בתוך כמה שנים (מבחינה ראלית). כך שהמשפחה תקבל בסופו של דבר את 100 השקלים שלה, ומאותו רגע, כל שקל נוסף שנכנס מהווה תשלום נוסף על 100 השקלים המקוריים. 2. הדבר הזה מספק בסופו של דבר הכנסה נוספת, שאינה מעבודה למשפחות העניות יותר. פרנסתם של העניים העובדים, לא רק שהיא קטנה יותר, אלא שהיא סובלת יותר מאי וודאות ביחס לעובדים משכילים יותר, ולבעלי אמצעים. פרוש הדבר הוא הכנסה וודאית יותר לעובדים העניים, שכן במקום מקור פרנסה אחד (עבודה) יש לכל אחד מהם 2 מקורות פרנסה (עבודה, ובעלות על הון). 3. מקור הכנסה נוסף מאפשר לעובדים העניים יותר כוח מיקוח. יש להם יותר יכולת לוודא שהמעביד אינו עובר על החוק, יותר וודאות לגבי העתיד פרושה גם שיש יותר תמריץ לחסוך, לתכנן תוכניות לגבי העתיד, או להרשם לקורסים ולשפר את ההשכלה או את ההכשרה המקצועית. 4. ביזור שוק ההון. במקום קומץ משפחות המחליטות החלטות לגבי חברות, ומבצעות מניפולציות בבורסה, יש יותר שחקנים. וכעת הבעלות על ההון, במקום להמשיך ולהתרכז למעלה, מטפטפת גם למטה. 5. בניגוד לתשלומי העברה על הכנסה, המדינה אינה להעביר את המיסים לטובת גחמות פוליטיות שונות. ובמשך הזמן, יקטן העומס על תשלומי העברה מתחום העבודה, ומיסי הממשלה ימוקדו יותר בתחומים כמו מימון מוצרים ציבוריים (כמו משטרה, צבא, רדיו, מגדלור וכו'). 6. בניגוד למיסוי רגיל על הון, כמות ההון הכללית במשק אינה קטנה עקב המיסוי, כך שכמות ההשקעות אינה קטנה. 7. בניגוד למס ירושה, יש יכולת קטנה יותר של בעלי ההון להתחמק. ראשית, גם האב וגם הילד צריכים לשלם מיסים על הון. שנית, לעשירים ביותר יש אינטרס לבטל את מס הירושה, וכל עוד הם חיים, עומדות לרשותן הרבה שנים כדי לעשות זאת (שכן כל עוד לא שילמו את מס הירושה, ההון וההשפעה הפוליטית עומדת לרשותם בצורה קבועה). לעומת זאת מס כזה, שהוא מתמשך ועיתי, גורם מייד להקטנת כמות ההון אצל העשירים, ולהגדלת כוחם הכלכלי – ולפיכך הפוליטי, של השכבות האחרות, אשר מהוות משקל נגדי. כיצד מתחילים? כדי לחסוך בהוצאות בירוקרטיות, כדאי להבטיח שכל מי שאין לו נכסי הון, יקבל את תשלומי העברה על ההון. כך שבמקום לדון ב 2 שאלות – מי מקבל את המס, וכמה יש לתת לו, יעסקו רק בשאלה של כמה מקבלת כל משפחה. בנוסף, הכנסה של המעמד הבינוני, באופן אוטומטי לתוך מעגל הנהנים מהמס, ולו בשעורים נמוכים, תגרום לכך שאנשים ממעמד זה יהיו בעלי אינטרס. לאנשי המעמד הבינוני יש יכולת גבוה יותר לעקוב אחרי חקיקה ולדאוג לקיום אכיפה, לו תגמולי המס יגיעו לעניים בלבד, סביר שימצאו דרכים למסמס אותו, ולהחזיר את המצב לקדמותו. מובן, שבהיות המס אלמנט של ביזור ההון, ביזור התמיכה בעניים (הרחק מהממשלה), ואלמנט של תשלומי העברה, יש לתת אחוז גבוה יותר מהמס לשכבות עניות יותר. עדכון מדרגות ההפרשה יעשה לדוגמא, אחת ל 3 שנים, על פי ממוצע ההכנסות משכר, ועל פי כמות ההון המצטברת (הן כתוצאה מתשלומי העברה על הון מהעבר, והן עקב הון פרטי כמו ירושה. הצעה של מבנה מס לדוגמא: חצי מהמיסוי על הון, יגבה לצורך תשלומי העברה של הון- חלק אחר מהמס על הון יכול ללכת למימון מטרות אחרות כמו מימון מוצרים ציבוריים או הוצאות ממשלה. מתוך 100 אחוזים שיגבו לצורך תשלומי העברה על ההון, 18 אחוזים ילכו לכל אחת מהמשפחות ב2 העשירונים התחתונים (של הכנסה משכר, וללא רכוש), 13 אחוזים למשפחות בעשירון השלישי והרביעי, 10 אחוזים לעשירון חמישי והשישי, ו 7 אחוזים למשפחות בעשירונים השביעי והשמיני. הדבר משאיר 4 אחוזים לחלוקה בין העשירון ה-9 והעשירי (אם בכלל). אי אפשר לתת את כל האחוזים למשפחות העניות ביותר, שכן השבר יצור "מדרגות חזקות", ויגדיל את הסיכוי לכך שאנשים לא ירצו להגדיל את המשכורת שלהם, כדי לא לקבל העברת הון נמוכה בצורה משמעותית. בנוסף יש אינטרס לתת לשכבות הבינונית חלק מהתגמולים של המס, כדי שאלו ידאגו למעקב ציבורי שיגדיל את הסיכוי למנהל תקין.
 

דור לוי

New member
שאלה 1: "הגדר מי שאין לו"?

דרור שלום
בהמשך אעלה מספר שאלות לבדיקת העניין - אין כאן משום הבעת דעה: כתבת>>כדי לחסוך בהוצאות בירוקרטיות, כדאי להבטיח שכל מי שאין לו נכסי הון, יקבל את תשלומי העברה על ההון. מה הכוונה "מי שאין לו"? מי שיש דירה משלו נכלל באיזה קבוצה? מי שיש לו שתי דירות שבאחת מהן הוא גר והשניה הוריו? מי שיש לו שתי דירות שבאחת מהן הוא גר והשניה מושכרת? האם מדובר גם על חסכונות, ואם כן מאיזה גובה?
 
תגובה 1

אני לא יודע להגיד בבוודאות, ואולי אני טועה, שכן אני לא "איש שטח", לא מבין הרבה בחקיקה, במיסוי וכו'. בעקרון לכל בוגר אפשר להגדיר את כמות ההון שיש לו? (איך עושים זאת לדוגמא בארצות אחרות). נראה לי שמי שיש לו דירה משלו - אז זה נחשב שיש לו הון. וכך גם מי שיש לו 2 דירות. אם אני גר בדירה שלי וגם הורי גרים בדירה שלי, אז המשפחה המורחבת לא נצרכת ל2 בתים שאחרת היא היתה צריכה לשלם עליהם דמי שכירות. אם המשפחה המורחבת משתתפת בהוצאות (הדיור) אז היא יכולה להשתתף גם במענקים של ההון באותה מידה לא? ולכן השאלה של שיכות הדירות פחות רלבנטית? נראה לי שכמו כל הגדרה קטגורית, גם כאן אפשר לפספס (כמו שבכל חוק יש כאלו שנהנהים פעמיים, ויש כאלו שיוצאים קרחים מכאן ומכאן. האם זה משנה מאוד לסוגיה העקרונית? מה ההבדל בין זה לבין הבעיתיות של קריטיונים בתחום תשלומי העברה של משכורות (שגם שם יש בעיה דומה, ודרך אחת שהוצעה היא הקמת וועדות, ודרך אחרת שמועדפת עלי היא תשלום על ידי קהילות).
 

דור לוי

New member
נתונים

א. שכחתי לכתוב זאת קודם, אבל אשמח לקישורים ישירים למידע שהצגת בנושא ריכוזיות ההון. ב. לענייננו: אין בידי מידע זמין, אבל נראה לי שתסכים איתי שחלק גדול מאזרחי ישראל מחזיקים בבעלות על דירות. דיברנו על כך באשכולות קודמים. ברגע שאתה מוציא מהמשחק את בעלי הדירות, הרי לפי הבנתי (אני עדיין מנסה להבין לעומקה ולדוש בצדדים של הצעתך - בעתיד ארצה להעביר תהליך כזה לכל אחת מההצעות בטיוטת התוכנית) הוצאת מהמשחק את קבוצת המעמד הבינוני שאתה רוצה שתרויח מהעניין - כדי למנוע את התמוססותו.
 
תגובה

א. נושא ריכוזיות ההון הוא תופעה די ידועה. אין לי נתונים מסודרים עליה. ראשית יש את הספר של לסתר תורו כלכלה מובנת לכל). שבו מופעים הנתונים שהבאתי. שנית בארה"ב אני חושב שנאספת סטיסטיקה בנושא - מישהו מכיר? שלישית, יש ריכוזיות ברורה ומתועדת בהכנסות משכר - מה שמעיד על ריכוזיות ההון. בישראל עד כמה שאני יודע אין מידע פומבי מסודר , על בעלות או הכנסות על הון אשמח גם אני לראות עוד נתונים בנושא. כאמור - איני איש גדול וחזק בנתונים ומידע שטח. (וציינתי זאת גם בהודעה באתר חברה צודקת אולי שם מישהו יביא נתונים?) ב. דירות - כמה מהאוכלוסיה יש בבעלותה דירות? הרוב? איני יודע. על כל פנים, דירות בבאר שבע או בירוחים לא עולות כמו דירות ברמת אביב, כך שגם מי שיש לו דירה, עשוי לקבל העברות הון משמעותיות. ברור שמי שאין לו דירה כלל, יקבל יותר ממי שיש לו. המעמד הבינוני -מצטמצם בכל מקרה במדינה, ואם לא יגיב מהר, ימצא את עצמו כמו המעמד הבינוני של ברזיל או ארגנטינה - מצטרף למעמד הפועלים הנמוך, מול הסופר עשירים. מחיר הדירות בארץ עולה (מכל הסיבות שצוינו) ולעמות זאת המשוכורת של המעמד הבינוני לא עולות. כמו כן, לכל משפחה בבממוצע יש יותר מ2 ילדים - כך שיוקר הדירות של הדור הבא גבוה מערך הדירות של הדור הנוכחי. נראה לי שהמעמד הבינוני יכול הלרוויח בעוד צורה -נתינת מקור פרנסה חלופי לנדכאים, תפסיק את דחיקת המשכורות של השכירים הפשוטים כלפי מטה, תקטין את "מאגר המובטלים"ואת האיום הגדל גם כלפי המעמד הבינוני- הן בצורה של מיתון (העניים יכולים לקנות יותר) והן בצורה של תחרות היסטרית בשוק העבודה.
 

nirdagan

New member
פתח רציני להתחמקות ממס

ניתן לרשום רכוש על שם של בני משפחה שונים ולהעלים מס בדרך זו. למשל לרכז את כל ההון אצל בן משפחה אחד, ושאר בני משפחתו העניים יקבלו מענקים מהמדינה. בהכנסות זה יותר קשה לעשות.
 
נקודה טובה

א. קודם כל , עוד לא נולד המס, שלא תוכל למצוא לו מקלטי מס. ב. למרות זאת, ולמרות שיש הרבה בעיות אחרות, השאלה היא האם הרעיון טוב ואם אפשר ליישם אותו ברמה העקרונית. אפשרות לרמות במס הכנסה גם קיימת , אבל זה לא אומר שמס הכנסה הוא רעיון רע כל כך (אפשר להעלות נימוקים אחרים על מיסוי הכנסה). ג. אני לא יודע כמה זה נפוץ שבן משפחה אחד הוא מאוד עשיר, ובני המשפחה האחרים הם עניים מרודים. הרושם שלי הוא שבדרך כלל בני המשפחה המורחבת נמצאים פחות או יותר באותו מצב סוציו אקונומי - לדוגמא אם בן משפחה אחד למד באוניברסיטה, זה מגדיל את הסיכוי שגם שאר בני המשפחה למדו. ד. גם בהכנסה הנושא הזה קיים כשבעלי פירמות מעבירים הכנסות לבני שמפחה אחרים כדי להקטין את מדרגת המס שלהם. ה. בעל הרכוש של המשפחה יצטרך אולי לשלם מס (שכן יש לו רכוש של 2-3 משפחות), כך שאולי כל הטריק הזה לא כל כך כדאי. ו. שוב פנייתי אליכם - מה דעתכם על הרעיון באופן עקרוני, לא רק כל הפינות שאפשר למצוא, אלא האם יש טעם והגיון בנושא? או שמדובר בטרחה מיותרת שלא תעבוד?
 

דור לוי

New member
הצעה לכללים לבדיקת רעיון

ראשית הרעיון נשמע מעניין, אבל אני מבקש להכליל את הדיון לשיטת פעולה. בעתיד אני מתכוון להעלות הרבה נושאים לדיון (אני מקווה שכמו הנושא הזה גם אחרים יעלו רעיונות נוספים). אני מציע שיטה, או שלבים לבדיקת רעיון: 1. לבדוק שהרעיון נכון חברתית, האם הוא תואם כללים של צדק בכלל וצדק חברתי בפרט. 2. האם הרעיון נכון כלכלית. 3. האם הוא ישים משפטית. 4. האם הוא ישים תפעולית: תפעולית יכול להיות אספקטים חשבונאיים, מחשוביים, וכד'. נראה לי שאת 1. עברנו... בכל אופן אף אחד לא הגיב בנושא (סביר שבעתיד כשיהיו יותר גולשים ונעשה שוב חושבים, נעלה חלק מהנושאים לדיון חוזר). השאלות כרגע הן על שאר הסעיפים.
 
באשר לשלבים הנוספים

נקפוץ רגע לשלב 3 - לא נראה לי שיש בעיה משפטית גדולה (למרות שאני משפטן אפסי) - העקרון של מס על הון, הוא די מקובל. הרעיון שהמדינה תיתן משהו לאזרחיה - הוא גם די בסדר - אז איפה יכולה להיות בעיה משפטית? לגבי שלב 2 - אני חשוב שמהרבה בחינות הרעיון טוב מבחינה כלכלית. - הוא דואג לביזור ההון - ולכן לתמונה קרובה יותר ל"שוק משוכלל" (הרי גם כלכלנים ימניים אומרים שהם לא מתים על מונופולים וכו'). - הוא דואג להשאיר את המדינה בחוץ - שכן היא רק מהווה אמצעי כוחני ואמצעי פיקוח , ולא מחליטה צריכה להיות מעורבת יותר מידי בתחום . בעיה - שיש גם במיסוי על הון או מיסוי בכלל היא שהעשירים לא אוהבים שממסים אותם ושי להם יותר אפשריות להתחמק מהמס באמצעים של בריחה לחו"ל או מעבר הון לחו"ל. בעיה דומה קיימת גם בתחום מיסוי ההון.
 

דור לוי

New member
בעיה במציאת ניסוח משפטי

שיהיה ברור, פשוט וקל ליישום טכני. אבל לפני הקטע המשפטי צריך לבדוק ולהגדיר מה רוצים בדיוק בקטע הכלכלי. את מה שרוצים כלכלית צריך לנסח לשפה המשפטית. קח בחשבון שכמעט כל חברי הכנסת לא מבינים בכלכלה. כלי העבודה העיקרי הוא הצעות חוק. לצערי רבים מהם משפטנים אבל חושבים שמבינים בכלכלה. מפאת כבוד כמה מהם, לא אספר בפורום על דברים שנאמרו על ידם ...
 
תגובה 2

אכן שאלה טובה. אני לא בטוח שיש לי תשובה עליה. א. לא את כל ההון אפשר להבריח לחו"ל. מכונות, מפעלים, כבישים, בתים, קרקע, לא כל כך קל להבריח לחו"ל. כמה זה מהווה מסך כך כל ההון? ב. מצד שני - עלולה להיות בריחת הון לח"ול - תהליך שקיים גם בארה"ב - חברות שלא רוצות לשלם מס, מוצאות חורים בחוקים וזו הסיבה לפריחת מקומות כמו סיישל. השאלה היא כמה זה ישפיע - ומצד שני, כמה התרומה של נכסים מהון יכולה לשפר את מצבם של הישראלים. לדוגמא, אם ליותר ישראלים יהיו יותר מקורות פרנסה, אולי תהיה השכלה טובה יותר , ואולי תהיה גם יזמות ופיתוח של יוזמות עסקיות שינבו הון חדש? נראה לי שזה נושא סבוך, ולא בטוח שיש לי תשובה אליו. אגב - זו שאלה שצריכה לשאול את עצמה כל מדינה בעולם - ומדגיש את הבעתיות שיש בתהליך הגלובליזציה, כשדיברתי וכתבתי על זה לפני 5 שנים, באתר בדידות, זה נראה כמו קול קורא במדבר (בישראל), היום , כבר מדברים על זה באקדמיה, ובעיתונות (לדוגמא בשבוע הבא יש כנס מטעם הפקולטה לכלכלה בתל אביב, שבו ינאם דוד קליין על "חישוקי הגלובליציה".
 

דור לוי

New member
בא נשאל זאת אחרת:

כתבת: >> א. לא את כל ההון אפשר להבריח לחו"ל. מכונות, מפעלים, כבישים, בתים, קרקע, לא כל כך קל להבריח לחו"ל. כמה זה מהווה מסך כך כל ההון? האם בעקבות ההצעה, יכול להיות מצב שבו בעקבות ההצעה הון (כרגע במובן כסף), שיכול לשמש ליצירת נכסים והשקעות בארץ יקבל "זריקת עידוד" להגיע למקומות אחרים ולא לכאן?
 
מה זאת אומרת יכול להיות -

לא רק שיכול להיות - סביר מאוד - שהון שהיה נכנס אם לא היה מיסוי על הון, לא יכנס אם יהיה מיסוי כזה . אבל זה לא כל הסיפור. א. השאלה כמה מההון הזה הוא גורם לחוסר יציבות כלכלית. אם ההון מושקע בבורסה ולא במפעלים , אז יכול להיות שהנזק שלו יהיה גדול מתעולתו. משיכה מהירה מידי של ההון החוצה - והמדינה הופכת תוך 3 ימים לארגנטינה. מי שרוצה לצחוק עלי - שיצחק אבל שיקרא קצת את ההצעה של מס טויבין על העברות הון. ב. מיסוי הון (ובכלל צעדים סוציאליים) הם תמיד בגדר איום להקטנת הרווחיות של הפירמות וכתוצאה - מעבר שלהם למקום אחר. מצד שני, כשמדובר על השקעות 'תשתית' כמו חינוך, או בריאות אנחנו כבר יודעים היום (עיינו ערך בהתפתלות הנאו קאלסית החדשה - 'הון אנושי' ) ש'הון' כזה יכול להביא ל'צמיחה' לא פחות טוב ואולי טוב יותר מאשר הון כספי (ולמי ששכח, מומלץ להכיר את המושג 'המחלה ההולנדית' - איך הכלכלה הספרדית שקעה בגלל עודפים של כסף וזהב לאחר גיליו אמריקה). ג. בשביל מה 'צמיחה'? בדרך כלל התרוץ של 'צמיחה' הוא כדי לשפר את מצב העניים. אבל אפילו כלכלנים נאו קלאסיים כמו דני צידון, מראים שלא חייב להיות קשר בין צמיחה לבין שיפור מצב העניים (וגם לא חייב להיות קשר שלילי). אולי עדיף פשוט להקטין את אי השיוויון ואז לדאוג ל'צמיחה' במקום להפך? ד. לסיכום - אני רוצה להגיד שהקשר בין מיסוי לבין השקעה ו'צמיחה' ובין אלו לרווחה חברתית אינו ברור כלל וכלל.
 

דור לוי

New member
שאלה 3: בדיקת האחוזים

כתבת>> הצעה של מבנה מס לדוגמא: חצי מהמיסוי על הון, יגבה לצורך תשלומי העברה של הון- חלק אחר מהמס על הון יכול ללכת למימון מטרות אחרות כמו מימון מוצרים ציבוריים או הוצאות ממשלה. מתוך 100 אחוזים שיגבו לצורך תשלומי העברה על ההון, 18 אחוזים ילכו לכל אחת מהמשפחות ב2 העשירונים התחתונים (של הכנסה משכר, וללא רכוש), 13 אחוזים למשפחות בעשירון השלישי והרביעי, 10 אחוזים לעשירון חמישי והשישי, ו 7 אחוזים למשפחות בעשירונים השביעי והשמיני. הדבר משאיר 4 אחוזים לחלוקה בין העשירון ה-9 והעשירי (אם בכלל). זה מסתכם לי ל 52%. האם התכוונת למחצית בערך או שמשהו פספסתי?
 
פספסת וגם אני

העשירונים - ואחוזי התגמולים מהון שהם מקבלים: 1- 18 2 - 18 3- 13 4- 13 5- 10 6- 10 7- 7 8- 7 זה 96% סה"כ מה שמשאיר 2 אחוזים לכל אחד מ 2 העשירונים העליונים. לא מצאתי דרך לתאר את המבנה הזה בטקסט שלא יגזול מקום רב. רעיונות. כמובן שזו סתם החלטה שרירותית שלי, אפשר לחשוב על חלוקות אחרות ומתוחכמות יותר (אחת הבעיות - הקשר בין הכנסה מהון לבין החלטה על השתתפות בעבודה, שמשפיעה על כמות ההכנסה מהון - לכן כדאי שלאוכלוסיות שונות יהיה בסופו של דבר , מלאים דומי של הון, והכנסה דומה מהון).
 

nirdagan

New member
הכנסה על הון היא הכנסה

והיא כן ממוסה. נכון שיש שיעורי מס שונים ומשונים על הכנסות הוניות, אבל בעיקרון מדובר בהכנסות שיש עליהן מס הכנסה (או מס חברות). לכן אני מוצא משהו מטעה במה שכתבת: "אין סיבה שאדם אחד מתפרנס על ידי השכרת כוח העבודה שלו, יסבול מס, ולעומתו אדם אחר, שמתפרנס על ידי השכרת ההון שלו (נדל"ן, מפעל, מניות, מכונות וכו'), לא יסבול ממס דומה" הקורא התמים עלוללחשוב שאם אני משכיר מבנה לעסק אינני משלם על זה מס הכנסה, או שאין מס הכנסה על ריבית ריאלית בתוכניות חיסכון וכדומה.
 
תגובה

עד כמה שאני יודע, המיסוי על ההון בשיראל הוא חדש יחסית, וכיוון שאיני עוקב בקביעות אחר מצב החקיקה , איני יודע את המצב המדויק שלו. עד כמה שאני יודע מס החברות ירד בשנים האחרונות , עד כדי כך ששמעתי התלבטות של האוצר לגבי מסי הכנסה שאנשים יוכלו להתחמק מהם על ידי מס חברות. כמה מיסוי יש על השכרת דירות ? פעם לא היה, היום אני חושב שיותר, אבל כמה? לא יודע. מה עם מיסים כמו מיסי ירושה או מיסוי הבורסה? עד כמה שאני יודע, מיסוי ההון בישראל הוא נמוך למדי - וכאמור , אני די שאמח לראות נתונים לגבי כמויות ההון, התפלגותו, על פני אוכלוסיות ועל פני ענפים וצורות, וכן לגבי מיסוי (בתאוריה ובפועל) מי יודע מי מכיר? ותגובות לעניין ההצאה עצמה - להעביר את המיסוי של ההון לשתלומי העברה של הון במקום ככסף נזיל?
 

nirdagan

New member
לגבי מס חברות ועוד

מס חברות הוא מס ההכנסה שמשלמות חברות והוא עומד על 36%. יש לזכור עם זאת שברגע שהרווחים של החברה עוברים לרשות יחיד ע"י חלוקת דיבידנד משולם מס נוסף ע"י היחיד, כך ששיעור המס הכולל הוא כגובה המדרגה הגבוהה ביותר של מס הכנסה ליחיד. לגבי מיסוי דמי שכירות. המס ליחידים על השכרת דירת מגורים הוא נמוך ויש פטור די גורף. לעומת זאת בהשכרת נדל"ן לעסקים חל מע"מ ומס הכנסה. מס ההכנסה הוא לפי המדרגות הרגילות. אני מסכים שחלק ממיסוי ההון בארץ הוא נמוך בצורה בלתי מוצדקת, ושיש לשאוף להרחבת בסיס המס ולמסות את כל סוגי יצרת ההכמסות באופן דומה.
 
למעלה