הומניות-

d y s

New member
הומניות-

הגיע לידי התחקיר של האירוע הבא-

http://www.ashdodnet.com/article/38785

לא אתייחס להכל רק לאימרה אחת של רכז המודיעין-"בשלב מסויים התוקף אחז את פני והאצבע שלו היתה ליד הפה שלי ועברה בי המחשבה לנשוך אבל אז ויתרתי כי הרגשתי שאם אעשה את זה אתנהג כחיה"

האדם שכח מזמן שהוא חיה את זאת הוא חשב אחרי מ"ס חתכים בפניו שבוצעו בסקאלפל ואגרופן.

אם נדע להפסיק להתכחש לטבע ונדע כי אנו חלק ממנו ולא בעליו יהיה קל יותר.
 
אוי ואבוי אילו תמונות

ואוי ואבוי אילו דברי בלע זבי חוטם ורפי שכל מרשים לעצמם לכתוב כשהם מסתתרים מאחורי מסך אנונימיות שמאפשרת מערכת הטוקבקים באתרי החדשות
.

לא לנשוך גם אחרי שהוא נחתך מס' פעמים עם סכין והוכה באגרופן? נאמר בתחקיר מה הוא עשה במקום הנשיכה? כי אם הוא הגיב אבל אחרת, אז צריכים לבדוק אם התגובה היתה יעילה יותר או פחות ביחס לחלופה הנשיכתית. אם הוא בחר שלא להגיב כלל זה כבר סיפור אחר
.
 
כלומר במכות וניסיונות להשתלטות?

כמה יעיל זה היה? כמה נשיכה כטכניקה לדעתך היתה עושה את ההבדל?
או שאולי חוסר הרצון לנשוך מצביע את כך שהתגובה שלו בכללותה לא היתה "עד הסוף" אלא מאופקת מדי, מה שהפך את ההגנה ה"קונבנציונאלית" לפחות יעילה כי היא לא היתה "מכל הלב" (כפי שזה בא לידי ביטוי בעכבה לנשוך)?
 

d y s

New member
עכבות הן עכבות ועצם

העניין שהיה לו הזמן לחשוב אם כן לא מראה שהעכבות שלטו בו.למזלו זה נגמר כך.
 

ינוקא1

New member
התניות.

לכל אדם יש כאלו , לא דווקא בלחימה.
זה מקרה מובהק של התניה , שהאדם הגביל את עצמו מראש "אני לא מתנהג כמו חיה".
אם זו בחירה שלו - זכותו.
השאלה היא האם זו אכן היתה בחירה שלו , או כניעה לקודים הצרובים כבר בתודעתו.
 
אם אלו קודים צרובים בתודעה שלו

אין כאן ממש בחירה אישית, אלא התניה שקיימת בו שנים (לא להתנהג כחיה לדוגמא).
 

TheDoberman

New member
לא כולם צריכים להפסיק להתכחש לטבע

זה הכל עניין של תירבות, כמו שכלבתי (הדוברמנית היפיפיה), אשר מקורה בזאב, תורבתה וכעת היא אוכלת
אוכל יבש ולא צדה למחייתה, כך אנו, בני האדם, תורבתנו כחלק מהתפתחותינו.

כבר אין מקום לריב על טריטוריה, אוכל ובנות זוג. היום יש משכנתא, מקדונלדס ופיק אפ בארים...

מה שכן, יש מקום לחרוג מהתירבות הזה לכמה סוגי אנשים:
1. כוחות הביטחון, לרבות המשטרה (יחידות השטח)
2. ספורטאים במקצועות הקרב (ג'ודו, אגרוף, MMA וכד')

לאנשים אלה, מתוקף תפקידם יש חשש לחייהם, ולעיתים לא רחוקות הם ניצבים מול אנשים שמדרך הטבע (DNA, מחלות נפש וכיוצ"ב)
אינם תורבתו. כך, השוטר בכתבה הזו ניצב מול אדם שלא "משתתף" בחברה התרבותית שכולנו חונכנו על פי כלליה ולכן לאנשים שבאים
במגע מולו וצריכים להתמודד איתו פיזית צריך להיות האפשרות להגיב ולהתאים את עצמם למצב.
 
אגרסיביות היא משהו שצריך להנחיל ללוחם

אגרסיביות היא משהו שלא נמצא במצב טבעי אצל בני תרבותץ רובנו נורא מזדעזעים כשרואים התנהגות אגרסיבית או קולנית או "ברברית" אצל אנשי שכונות פשע לדוגמא או אצל עבריינים. מה שאצלם הוא טבעי אצל בני תרבות התכסה בשל קודים תרבותיים במשך השנים והפך ללא טבעי. באימוני קרב מגע בצבא במיוחד (בעבר זה היה מאוד מודגש) בונים את הפן הזה של "להתפוצץ באגרסיביות" על התוקפן וקודם כל לתת "לחיה שבפנים" לצאת החוצה. זה תהליך קשה שמצריך רצון מצד הלוחם להשתנות ולהפוך לכזה וזה חשוב יותר מאיזו טכניקה או איזו דרך תתבצע בהתחלה. בהמשך מדגישים את: איך ? באגרסיביות, באיזו טכניקה ? טכניקת קרב מגע !
 
ספר בראשית

אלוהים ברא את העולם במשך שישה ימים: ביום ראשון ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ואת האור. ביום שני ברא את הרקיע והבדיל בין המים העליונים לתחתונים. ביום שלישי חשף את היבשה וברא את הצמחים. ביום רביעי ברא את השמש, הירח והכוכבים. ביום חמישי ברא את הדגים והעופות. וביום שישי ברא את שאר בעלי החיים ואת נזר הבריאה, אדם הראשון.

וביום השביעי, הוא יום השבת, החליט אלוהים לא לשבות מכל מלאכתו, אלא להמציא את הקרב מגע - שיהיה לאדם דרך להתגונן בצורה הכי יעילה שיש. בדוק.

נמאסת!
 
להגנה עצמית מי שעוסק בהגנה עצמית הוא הכתובת

כל מי ש"על הדרך" עושה גם הגנה עצמית יכול להיות נורא נחמד ומורה מצוין לשיטתו האישית, אבל הקרב מגע הוא תחום שנחקר עשרות שנים, מתפתח בצבא ובמסגרות האזרחיות והוא הכתובת בכל העולם לנושא זה. חבל שאת יורדת לפסים אישיים איתי.
מצרף סרטון שיראה כמה האימונים קרובים למציאות
http://www.youtube.com/watch?v=hQcSc8FP_bo
 

ינוקא1

New member
ארנב יקר !

גם עלי יורדים כאן הרבה , אבל אם יורשה לי להגיד משהו שלמדתי מתחום הריפוי -

ככל שמישהו מתעסק ב"שיטות" ומבחינתו "השיטה" זה הדבר העיקרי , הוא מטפל פחות טוב.
אני מכיר לפחות 4 שיטות ברפואה סינית , ויש בכל שיטה מטפלים נהדרים , ויש בכל שיטה מטפלים גרועים.

בסופו של דבר כל שיטה היא תבנית ומסגרת התחלתית שממנה אתה מתחיל לעבוד ולהבין עקרונות וזה לא משנה מהי השיטה.
(כן משנה "האם היא מתאימה לך ?" אבל זה סיפור אחר)

מטפל טוב , ואני מאמין שגם לוחם טוב , כבר לא עובד עם שום שיטה.
הוא עובד עם מי שהוא - עם האישיות שלו , עם האנרגיה שלו , עם הדברים שהוא הפנים במשך השנים עד שנהפכו להיות חלק ממנו.
כנ"ל יש כל מיני דברים "נהדרים" ויעילים מאוד שהוא אישית יבחר לא לעבוד איתם , כי זה לא מתאים לו.

נמר לא "חושב" איך להילחם , כנ"ל לא נחש , כנ"ל לא דוב - הלחימה שלהם הופכת לאינסטינקט ולתהליך טבעי.
כל אחד מהם נלחם בדרך שונה , וזה בסדר גמור.
ככל שמישהו עושה משיטה מסוימת "משהו" , הוא רחוק מהבנה אמיתית של מה שהוא עושה.
 

d y s

New member
ינוקא

אחרי הצבא היתה לי אפיזודה קצרה של לימודי רפואה אותם נטשתי כי רציתי להעמיד בקצה את העצמי הפרימיטיבי ביותר שלי בסכנה ולא את חייהם של אחרים כאשר מה שעומד בסכנה אלו חייהם של אחרים וכשלעצמי רק תדמיתי.ואינני מזלזל במקצוע הרפואה רק שזה לא אני.

אמרת ובצדק ששיטה היא מסגרת התחלתית ואתייחס ללחימה.אדם כמוך שסך המסגרת שלו מסתכם בימים לא יכול לשבור שום מסגרת שכן לחימה היא מעבר להכל אחד הדברים הפרקטיים ביותר שיש לפחות מבחינת התוצאה וככזו היא צריכה לעמוד למבחן תוך שיטתי כדי לדעת מתי הזמן להתעלות מעל השיטה.אני יכול לנחש לגבייך שאתה רחוק מאוד משלב זה וכל משחקייך העצמיים יעלו חרס בקרב.אליו אתה מתייחס אמנם כמשחק אך אינך ממש יכול לדעת כיצד פועל יריבך ואולי הוא מאוד נהנה לללמד ע"י כאב? ואם עד הקרב תיפול במקרה לידיו של איזה יפואי שיחמוד את מיטלתלייך ותחוש מהי התקפת אמת שאינה משחק?

בעצמך דיברת על שנים אך אני מניח שמתוך המגלומניה שלך אתה זקוק לימים בלבד כדי להפוך ללוחם טוב שהתעלה מעל שיטה.

בעלי חיים אינם דוגמא ללחימה אנושית כלל וההשוואה טיפשית וילדותית השוואה כזו יכולה להיות רק אם תבטל לחלוטין את הסוציאליזציה והתדמית וזו בהחלט עבודה של חיים שלמים ולא של שנים.

ככל שמישהו מבין מהי שיטה כך יוכל אולי להתעלות מעליה.

זה פאטתי שאתה מתעקש לכתוב על לחימה ואני מבין שזה חלק מהמגלומניה שלך אני בהחלט ממליץ לך לשתוק עד הקרב ביננו.
 

d y s

New member
למה? את משתיקה אנשים וחוסמת על פחות מכך רק

היום איימת על הארנב בחסימה כי הוא מהלל את הקרב מגע.

אני רק המלצתי לינוקא.

נכון את המנהלת.
 
שאלת וענית לעצמך, אז יש הבנה

1. אל תערבב דברים לא קשורים, את השיקולים שלי אני שומרת לעצמי.

2. אתה יכול לא להתייחס, אם זה ממש מגרד לך, אתה יכול לפנות אלינו המנהלים.

אבל אני מבקשת לא לסתום לאף כותב את הפה, ואת עניין הקרב כבר מיצינו.
התבטאויות כאלו לא מכבדות אותך. וכמי שמכירה אותך, אתה יכול גם אחרת.
 

d y s

New member
לא עניתי

1.שיקולים נסתרים זה לא בריא

2.אני נהנה להתייחס וזה לא עינינכם ואני דווקא מחבב את יוסף ואף מתכתב איתו במסרים לא נראה לי שהוא לקח את זה קשה כמוך.

אני לא סתמתי לף אחד את הפה רק המלצתי.אחרים ותיקים ממני פה ובעלי מעמד סתמו לו את הפה בעבר וקיבלו את גיבוי ההנהלה.צר לי אין לי צמר גפן מתוק לעטוף בו את המילים החדות.

כתבתי פוסט לגבי כבוד את יכולה לקרוא כבודי לא נפגע שכן הוא לא מוענק לי ע"י אחרים אלא כשלעצמי.אני יכול אלף אחרת אבל אני רוצה כך.

ושוב את המנהלת משהו לא נראה לך מחקי או חסמי.
 
למעלה