הודעת קיטורים

[כן גורו]

סבתא שלי בת 100 ( ממש 100) ../images/Emo49.gif

חגגנו לה יומולדת לפני כמה שבועות. בימים שהיא זוכרת מי אני ואיך אנחנו מקורבות אחת לשניה אני אומרת תודה. פער הדורות כל כך עצום שאינו ניתן למדידה, אז סבלנות.

 

[noa2]

אצלי ההערות לא באות מהמשפחה../images/Emo4.gif

ההורים שלי מרוחקים ולא מעורבים אך הם בהחלט פרו הנקה וכל השאר לא מעניין אותם

ההורים של בעלי חושבים שבגלל שאני אחות אני בטח יודעת הכל.... וגם הם לא מעיזים להעיר הערות

אז מי כן

כל מיני פולניות בקיבוץ: "למה את לוקחת אותה במנשא? זה לא הורס לה את הגב???", "תגידי לאמא שלך שעגלה זה יותר טוב" (בד"כ העגלה משמשת אותנו כדי לשים בה את הקניות מהכלבו והמרכולית....), ופעם אחת כשרוני כן הייתה בעגלה וישנה בה, הייתה לבושה עם בגד ארוך אך לא מכוסה בשמיכה רחמנא לצלן ואני העזתי להכנס איתה כך למרכולית הממוזגת- "יהיה לה קר ככה" ומאחר שהתעלמתי היא פשוט הלכה לעגלה(שהשארתי ליד הקופאית להשגחה) וכיסתה אותה עם פיסת בד מהתינוח שהיה מונח שם.... וכשאני מסתובבת איתה בעיר עם התינוח או מנשא אחר- "זה נוח לה?" "הראש שלה בסדר?" "היא לא מקופלת מידי?" ועוד כהנה וכהנה שאני בד"כ עונה- "נוח לה מאד, תודה על ההתענינות" וזה בד"כ סוגר עיניין!

 

[dana29]

הבעיה שלי היא שכל הערה (כמעט)

מערערת אותי קצת.....אני כל פעם עושה חושבים, אולי כן אולי לא??? ולשמחתי מדי פעם אני כ"כ בטוחה בעצמי שההערות ממש מתחיקות, כמו למשל: חמי הציע והמלית בחום לתת למור (כשהיה בן חמישה וחצי חודשים), מים עם קצת סוכר....כי זה בריא....אני יודעת שכשאהיה סבתא, ארצה לדעת קודם מה הלך הרוחות בעולם, ואז אציע הצעות מהימים שהייתי אמא....איזו ערכאיות!!! וחוץ מזה שיש טעויות שאני רוצה ומשתוקקת לעשות לבד! כי זה מה שאני יכולה לעשות היום, וגם אם אני יודעת שזו טעות אין לי את הכלים והמיומנות והניסיון של הורה כדי לא לעשות את אותן טעויות, ולא יעזור שום עצה...מה שנקרא אין חכם כבעל ניסיון.

 

[הילהל]

גם לי קשה להתעלם

בהתחלה זה היה נורא. אבל עכשיו אני טוענת (בצדק) שאני מכירה אותו יותר טוב מכולם (תשעה חודשים לפני כולם והכי הרבה זמן איתו מאז שנולד). לכן, למשל, אני יודעת שהוא סובל כשחם ואוהב שקר ולא טורחת לעטוף טותו יותר מידי, ושכום יקפצו.

 

[ליבי של בן]

ככה זה בקיבוץ...../images/Emo171.gif

ולגבי המנשא - לגבי השאלה אם נח לו, אני עונה שלא, לא נח לו ואני מענה אותו ומתעללת בו..ומותר לי! "הוא נורא תלוי ככה לא?"..ועוד פנינים

 

[הילהל]

ציון לשבח../images/Emo106.gif

לאמא שלי, שנשבעה כשהייתה אמא טריה שהיא לעולם לא תציק לאמהות צעירות כמו שהציקו לה, והיא עומדת בזה בכבוד כבר 27 שנה!

 

[ענתש]

סליחה שאני מחליפה נושא אבל -

למה לא לול ? אף פעם לא חשבתי על זה בעצם, היה ברור לי שכדאי שיהיה לנגה "שטח פרטי" משלה בתוך הסלון אז שמתי שם לול. למה לא כדאי ?

 

[הילהל]

פשוט כי הוא לא רוצה../images/Emo8.gif

קנינו, ניסינו.יונתן נצמד לסורגים ובכה

. נראה כמו אסיר קטן. עשינו כמה ניסיונות בגיל חודשיים, שלושה. ראינו שהוא לא אוהב, אז אנחנו לא מכריחים. אם הוא היה מעוניים במרחב הפרטי הזה, מה טוב. אם הוא לא רוצה אני לא אכלא אותו בניגוד לרצונו.

 

[נטע1ל]

אני נורא מקנאה בך....

לי כבר אין סבא וסבתא. הלוואי שהם היו יכולים לקטר לי קצת. אני כבר גדולה ויכולה נגד פלישות של אנשים לחיים שלי. סבא וסבתא של בעלי היו השבוע בביקור, והיה ממש כיף. הם כל כך נהנים מהנין, ואני כל כך שמחה שהם זכו.

 

[חאנרו]

משפחה מילא

עם המשפחה עוד אפשר להתמודד, אבל אותי משגע הקטע של אנשים זרים ברחוב שמשום מקום מתחילים לתת עצות: "למה בעגלה תחזיק בידיים...", "למה בידיים שיתרגל להיות בעגלה..." ןכו´

 

[שרון של אייל]

אנקדוטה משעשעת של סבתא שלי

בתקופה הראשונה של ההנקה יצא לי להניק בביתה. היא סיפרה לי שהיא הניקה את שלושת ילדיה (כמובן). כשראתה שאני שותה תוך כדי הנקה אמרה שלה אמרו שאסור לשתות תוך כדי (כמה זה מצמיא!!) כי אז החלב יוצא בשפריץ לפה של התינוק

 

[אמא זולו]

חהחהחהחהחה ג-ד-ו-ל!!!

 

[dana29]

גם אני שונאת את ההערות מזרים ברחוב

אבל אבל אבל...חברה לשי העירה והאירה את תשומת ליבי/עיניי....אותם אנשים חטטניים ומעצבנים, שקיימים לדעתי רק בישראל..הם הם אותם אלו שאם נצטרך עזרה באוטובוס, בלהחזיק לרגע את התינוק ולהאמין שזה בסיידר (ולא בידיים של חוטף/ת), אז אלו בדיוק אותם אנשים....לכל מטבע יש שני צדדים, ולפעמים כולנו צריכים עזרה, ורק האנשים האלו ממש יעזרו (לא שאנשים עם טקט לא עוזרים אבל אני חושבת שהמתערבים, מתערבים בטוב וברע)