הודעת באסה

[Miss KuChit]

הודעת באסה

אז הפרח יצא עכשיו לסופ"ש אחרי "שבוע קליטה", והודיעו להם שהם עוברים עכשיו לביסל"ח לטירונות של שבעה שבועות. הוא סוגר עכשיו 21, ואני טסה לחו"ל ל-15 יום. אני מפספסת את היציאה שלו ביום אחד (הוא יוצא למקוצרת ואני חוזרת יום ראשון למחרת), מה שאומר שלא אראה אותו 5 שבועות. 5 שבועות. בנוסף אהיה בחו"ל ובקושי נדבר (אם בכלל). אני כל היום בוכה ועצבנית על עצמי שאני בוכה. כל הסופ"ש הזה היה נראה לי כמו הזיה. הוא היה פה כ"כ מעט זמן והתמוגג לו לבסיס ל35 יום. והחונכים שלהם מהשלבים הגבוהים בקורס הודיעו להם שיתכוננו לזה שחברות שלהם ייפרדו מהם בסוף השלב "המכין", כי נמאס להן לסבול את זה שהם יוצאים 28 ו-21, ושמשאירים אותם לפעמים שבתות (56 יום בבסיס!!!

). בקיצור אין לי כוח לזה. זה פשוט אכזרי. הכל. היציאות, התחרותיות, המקוצרת האומללה שנותנים להם פעם בחודש שבה הם אמורים להספיק הכל - משפחה, חברים, חברה, לישון, לאכול, לנשום. החוסר זמן לתקשר. הוא הוא קצת יותר משבוע בצבא וזה המצב? מה יהיה אח"כ? אני בדיכאון.

נ"ב: עכשיו דיברתי איתו ושני חונכים שלהם עלו לוועידה ועפו מהקורס. אחרי שנה וחצי. זה רק ממחיש להם כמה שהכל ארעי וזמני, כמה שאתה כל הזמן תחת זכוכית מגדלת. שמעתי בקול שלו שהוא גם מדוכא. לא יודעת אם זה שווה את זה.

 

[אנונימית 18]

שמעיי חבר שלי סגר בטירונות כל כך הרבה פעמים

21 ויצא למקוצרת שחצי ממנה הלכה לו על הנסיעות הביתה , זאת התקופה הכי מעצבנת שהייתה לי איתו , כי לא מספיקים כלום ומתים להיות הרבה זמן ביחד , מה גם שהוא כל הזמן היה שבוז בגלל זה , עכשיו זה עוד איכשהו הסתדר כי הוא סוגר 17 [ וזה עדיין חרא \: ] אבל בסופו של דבר צריך להתעסק בדברים אחרים , להנות .. הוא גם לא נהנה להשאיר אותך כל כך הרבה זמן בבית .. ואם הוא היה יכול תאמיני לי שהוא היה שם אותך בתוך הכיס שלו ומיצידו להסתובב איתך כל היום . גם להם קשה עם כל זה , אז צריך להיות הכי חזקים ואם את אוהבת אותו אז את תמיד צריכה לזכור ולהגיד לו שאת תמיד תיהיה שם ותמיד מחכה לו , ככה זה אני והחיילי שלי , רוב החברים שלו מהצבא שהיו להם חברות , הם פשוט עזבו אותם , ואני באמת לא מוכנה לעשות את זה בשביל הצבא , בגלל זה כל החברים שלו תמיד גונבים לו את הפלאפון ומדברים איתי, ותמיד כשהוא מדבר בפלאפון הם שואלים אותו " זאת לילוש?" :] בקיצור יהיה לך מאוד קשה עם כל המרחק הזה , אבל אין לך ברירה אם את אוהבת אותו .. הוא צריך את התמיכה שלך ואת את שלו .. אם את צריכה משהו את יכולה חופשי לדבר איתי

 

[FallOutGirl]

../images/Emo210.gif../images/Emo80.gifקרה לי פעמיים שלא ראיתי את חבר שלי

הרבה זמן. פעם אחת הוא נסע לבסיס לשבועיים ואחרי שבוע אני טסתי לחו"ל ולא הספקתי לראות אותו לפני זה.. טסתי לחודש שלם והוא חזר הביתה חמשו"ש ואני חזרתי רק בשישי בערב. אז לא התראנו 38 יום. אחרכך.. בגלל הצבא קרה שהוא היה אמור לצאת אחרי 18 יום ואז הוא קיבל עונש 28 ויצא רק אחרי 48 ימים כי לא רצו להוציא אותו בסוף העונש באמצע שבוע. רוב היציאות שלו הן פעם בשבועיים-שלוש. תאמיני לי שעם הזמן זה משתפר. בהתחלה זה דיסטנס והחדרת המשמעת לחיילים החדשים. צריך שהמעבר בין האזרחות הקלילה ולבין הצבא הקשוח יהיה חד ומהיר. לא מתרגלים ליציאות וזה תמיד קשה.. אבל אם אוהבים - מחכים! וזה שקר שכל החברות נפרדות.. עובדה- יש הרבה בנות פה בפורום שמחזיקות עם החייל המון זמן אין דבר שהוא בלתי אפשרי לגמרי. בהצלחה! ותיהי חזקה

 

[GrowingMadness]

כתבת בדיוק מה שאני רציתי לכתוב.

קודם כל, גם אני וחבר שלי לא התראינו פעם איזה 40 יום. ועוד בתקופה שהייתה לי יום הולדת 18 וסיימתי תיכון. תחשבי איזה דברים חשובים בחיים שלי הוא הפסיד בגלל הצבא הזה. אה, וגם כשעברתי טסט ודברים כאלה הוא פספס. בכלאופנ אני מחזקת ומדגישה את מה ששחר אמרה- אם אוהבים אז מחכים. ותאמיני לי שהזמן הזה יעוף לך. ואת גם תהיי בחו"ל אז בכלל... בקשר לקורס טיס.. אני לא יודעת עליו הרבה אבל היי, זה קורס טיס, למה ציפיתם? שהוא יצא רבעושים קבוע? לא סתם זה הקורס הכי יוקרתי וחשוב בצה"ל. לא סתם עושים אליו מליון מבדקים שלא היו מביישים קציני חי"ר. ושלא יקשיב לso called חונכים האלה, כי ברור שהם לא מבינים כלום מהחיים שלהם. אני מכירה זוג ששרד 3 שנים מהקורס טיס הזה כמו גדול- ובסוף הבחור עשה איזו תאונה קשה, הורידו לו פרופיל והוא יצא מהקורס. את מבינה, יש מצב שהוא היה ממשיך עד הסוף אם הוא עבר את השלבים הכי קשים בשנים הראשונות, והוא עף לא באשמתו. בכל מקרה הנקודה שלי היא [!!] - שאם זה באמת חשוב לו זה צריך להיות חשוב גם לך, מספיק במידה שלכל הפחות תחכי לו בבית ותהיי שם בשבילו כשהוא חוזר

 

[maayanimi]

אני מבינה אותך

זה קשה ממש קשה - אבל הכי חשוב זה להיות אופטימית כי בסוף, ואני יכולה להבטיח לך את זה - זה יישתפר! חבר שלי היה בקורס חובלים , ונפל ממנו אחרי 7 חודשים קשים, ממש קשים. בהתחלה יצא שהסגירות שלנו שלנו חפפו וגם אנחנו לא התראינו 5 שבועות- פאקינג 5 שבועות שעוד נפלו בדיוק כשחגגנו יחד את השנה שלנו, והיה לי מאוד קשה - אבל זה עבר. ולא רק שזה עבר- זה חישל את שנינו שהבנו כמה אנחנו אוהבים אחד את השנייה. וכשהתראינו בסופשבוע הקצר הזה, הבנתי כמה אני לא יכולה בלעדיו. אח"כ זה המשיך בסגירות של 28 לרוב, מידי פעם 21, וכמובן מקוצרות בלי סוף. וזה בלי לדבר על העובדה שלא היה לו טלפון ובמשך 7 חודשים דיברתי איתו רק בסופי שבוע- מטלפון ציבורי!!! וזה היה קשה ממש קשה...והוא גם לא ידע מה הולך איתי, ולא יכל לנחם אותי כשהיה קשה לי.. אבל אני פשוט ידעתי שני אוהבת אותו ואמרתי לעצמי שבסוף גם התקופה הקשה הזו תעבור.. אגב גם לי אמרו שרוב החניכים בקרוס חובלים לא נשארים עם חברות שלהם, כי נמאס להן לחכות להם. ובאמת היו הרבה שנפרדו מחברה שלהם במחזור של חבר שלי. אבל כולם זה לא אנחנו- וגם לא אתם! קיצור לסיום הטוב (גם מבחינתו)- אחרי 7 חודשים הוא נפל מהקורס ועכשיו הוא בכלל נמצא בתותחנים. אבל בלי קשר, גם אם הוא לא היה יוצא מהקורס, זמן קצר אחרי שהוא יצא ממנו התנאים בקורס השתפרו ממש לשאר החניכים- הם קיבלו פלאפונים והיציאות השתפרו. כל התקופה הזו היוותה בעבורינו בתור זוג- מבחן לכמה שאנחנו אוהבים אחד את השנייה ועברנו אותו בהצלחה. אני בטוחה שגם אצלכם התקופה הזו היא רק מבחן שתעברו בהצלחה וייחשל אתכם, ותתפלאי, כמה שזה נשמע אירוני, גם ייקרב אתכם מאוד על אף המרחק. ואם אתם כבר 6 שנים ביחד (אני לא טועה, נכון?), אז מה זה תקופה קשה של כמה חודשים?? (אני מבטיחה לך שאח"כ זה יישתפר ממש יגיע שלב אקדמי והכל יהיה במגמת שיפור). את חייבת להיות אופטימית ולתמוך בו ולהיות גאה שיש לך כזה חבר שפיץ שהגיע לקורס כזה יוקרתי ולזכור שהכל עובר... בינתיים תהיי שם בשבילו ותקחי את הדברים החיוביים מהתקופה הזו..ויש כמה כאלה! אני פה אם את צריכה עוד תמיכה!

 

[Behind Blue Eyes17]

בדיוק במצב שלך..

חבר שלי יוצא 17-4.. שזה יציאות גרועות! הוא אמור לצאת שבוע הבא ב5 לאוגוסט. הכול טוב ויפה חוץ מזה שאני טסה ב3.8! לשבועיים! אני כל כך מבואסת על זה שלא יצא לי לראות אותו אבל מה לעשות,איכשהוא התרגלתי לעובדה שלא אראה אותו יותר מחודש כמה זה מעצבן.. אני מבינה את המצב שלך אבל מה שאת מתארת זה פשוט נוראי, אבל את חייבת להיות חזקה! כל פעם שתגיעי לרגע כזה שאת נשברת תכניסי לעצמך לראש שאת אוהבת אותו ושגם אם התקופה הזו קשה, תראי לו שאת שם בשבילו ושאת לא מוותרת.. תאמיני לי שזה יחזיק אותו לדעת שאת ככה חושבת. אני חושבת שאת צריכה לנסות, אחרת את תכנסי לדיכאון עוד יותר בידיעה שויתרת על הקשר הזה מבלי לנסות.. תני לזה צ'אנס לפחות חודש- חודשיים.. תראי מה קורה ואם תרגישי שאת כבר לא יכולה יותר- תעשי את ההחלטות שלך ככה שלך יהיה טוב ומה שאת חושבת לנכון! ותאמיני לי- כל הבנות שבפורום הזה מבואסות תחת על זה שהחייל שלהם סוגר כל הזמן.. אבל הפתרון לבעיה הזאת היא לא לשבת ולחשוב על המצב הזה 24/7.. אלא להסתכל על הדברים החיובים שבקשר.. גם אם הם מעטים ולנסות להעביר את הזמן כמו שצריך שמסביבך יהיו אנשים שאת אוהבת.