Miss KuChit
New member
הודעת באסה
אז הפרח יצא עכשיו לסופ"ש אחרי "שבוע קליטה", והודיעו להם שהם עוברים עכשיו לביסל"ח לטירונות של שבעה שבועות. הוא סוגר עכשיו 21, ואני טסה לחו"ל ל-15 יום. אני מפספסת את היציאה שלו ביום אחד (הוא יוצא למקוצרת ואני חוזרת יום ראשון למחרת), מה שאומר שלא אראה אותו 5 שבועות. 5 שבועות. בנוסף אהיה בחו"ל ובקושי נדבר (אם בכלל). אני כל היום בוכה ועצבנית על עצמי שאני בוכה. כל הסופ"ש הזה היה נראה לי כמו הזיה. הוא היה פה כ"כ מעט זמן והתמוגג לו לבסיס ל35 יום. והחונכים שלהם מהשלבים הגבוהים בקורס הודיעו להם שיתכוננו לזה שחברות שלהם ייפרדו מהם בסוף השלב "המכין", כי נמאס להן לסבול את זה שהם יוצאים 28 ו-21, ושמשאירים אותם לפעמים שבתות (56 יום בבסיס!!!
). בקיצור אין לי כוח לזה. זה פשוט אכזרי. הכל. היציאות, התחרותיות, המקוצרת האומללה שנותנים להם פעם בחודש שבה הם אמורים להספיק הכל - משפחה, חברים, חברה, לישון, לאכול, לנשום. החוסר זמן לתקשר. הוא הוא קצת יותר משבוע בצבא וזה המצב? מה יהיה אח"כ? אני בדיכאון.
נ"ב: עכשיו דיברתי איתו ושני חונכים שלהם עלו לוועידה ועפו מהקורס. אחרי שנה וחצי. זה רק ממחיש להם כמה שהכל ארעי וזמני, כמה שאתה כל הזמן תחת זכוכית מגדלת. שמעתי בקול שלו שהוא גם מדוכא. לא יודעת אם זה שווה את זה.
אז הפרח יצא עכשיו לסופ"ש אחרי "שבוע קליטה", והודיעו להם שהם עוברים עכשיו לביסל"ח לטירונות של שבעה שבועות. הוא סוגר עכשיו 21, ואני טסה לחו"ל ל-15 יום. אני מפספסת את היציאה שלו ביום אחד (הוא יוצא למקוצרת ואני חוזרת יום ראשון למחרת), מה שאומר שלא אראה אותו 5 שבועות. 5 שבועות. בנוסף אהיה בחו"ל ובקושי נדבר (אם בכלל). אני כל היום בוכה ועצבנית על עצמי שאני בוכה. כל הסופ"ש הזה היה נראה לי כמו הזיה. הוא היה פה כ"כ מעט זמן והתמוגג לו לבסיס ל35 יום. והחונכים שלהם מהשלבים הגבוהים בקורס הודיעו להם שיתכוננו לזה שחברות שלהם ייפרדו מהם בסוף השלב "המכין", כי נמאס להן לסבול את זה שהם יוצאים 28 ו-21, ושמשאירים אותם לפעמים שבתות (56 יום בבסיס!!!