איש המערות
New member
הודעתו של quiz00
נושא: אשתי המקסימה ואני שלום לכולם , זו פעם ראשונה שאני נכנס לפורום כלשהו , אולם אני זקוק נואשות לעצה טובה , ומקריאת העצות הבנתי שיש בפורום זה אנשים/נשים חכמים/ות . אשתי ואני נשואים טריים באושר מזה כשנה וחצי . כשאנחנו אוהבים (ורוב הזמן המצב כזה) , אנחנו פשוט מקסימים ביחד , נוגעים , מסתכלים , ובאמת באמת אוהבים . אולם הבעיה העיקרית מתחילה כאשר אשתי מצוברחת. כאשר היא מצוברחת , היא לא רואה , ולא רוצה לראות אף אחד ממטר !! היא לא מסתכלת עלי , לא משנה כמה אני צריך אותה באותו הרגע . אם קבענו לעשות משהו אז אין על מה לדבר , ופשוט היא מסתגרת בתוך עצמה , לא משנה באיזה מצב אנו נמצאים , וכמה זה לא מתאים שתכעס ותסתגר , ובאותם רגעים הדבר היחיד שתעשה הוא ללכת לישון אם אנחנו בבית , או להסתגר אם לאו , וזה לא משנה באיזו סיטואציה נהיה . יש להדגיש שלא מדובר בכעס שלה עלי , אלא במצברוח והסתגרות . אני מאוד נפגע מחוסר ההתחשבות , ועוד יותר נפגע שכאשר אני מתלונן , היא מתעצבנת שאני לא מבין ושאני צריך לעזוב אותה לנפשה , ואז המצברוח הופך להיות כעס עלי ! אבל כמה אפשר להבין?!!! , לפעמים זה ממש קשה ומעצבן . אני חושב שהכי טוב יהיה אם אתן דוגמא שגרמה לפיצוץ . אשתי חזרה מהעבודה (היא עובדת עד שעות הצהרים ) קצת מצוברחת , ומכיוון שרציתי שנקפוץ להוריה לאכול צהרים (מעשה די שגרתי), דיברתי עם אביה ואמרתי לו שנבוא. אמה הכינה אוכל , והם ישבו וחיכו לנו. כאשר אשתי חזרה מהעבודה , לא היה לה כח ללכת לאכול אצל הוריה , ואני קצת כעסתי מכיוון שדיברתי עם אביה וממש לא היה לי נעים . בכל אופן , לא היה אכפת לה ממני , לא היה אכפת לה מאמה שבישלה לכבודנו "אז מה , היא תכניס את זה למקרר" ואני כבר יודע שאם היא מצוברחת , היא פשוט מפסיקה להתחשב בסובבים , ומסתגרת בעצמה עד שנרגעת (לעיתים זה לוקח יום שלם) . הבעיה האמיתית התחילה , כאשר הרגשתי שאני מתחיל להשתגע . יש לציין שאני אדם שאוהב תמיד לדבר על דברים על מנת לתקן אותם או פשוט לשפוך. ודווקא בגלל סיבה זו , אני פשוט משתגע מהשתיקות הממושכות , ובכל הזמן הזה , אני נשאר לבד , מנסה מדי פעם ללטף אותה ולדבר איתה , אבל לעולם איני מצליח להוציא אותה ממצבה - כשהיא יוצאת , היא יוצאת . אתמול , אחרי המקרה עם ארוחת הצהרים , כאשר אמה מאוד נפגעה ממנה , ולה זה פשוט לא היה אכפת - היא עצובה/כועסת/מצוברחת , ולא משנה מי נפגע בדרך , היא תכנס לעצמה .... , אני ממש נשברתי , והתפרצתי (אני לא צועק בד"כ ובריבים מדבר בשקט בכוונה) זרקתי משהו שהיה לידה ,הרמתי לה את השמיכה והתחלתי לצעות שאני לא יכול יותר , ורוצה חיים רגילים - שאשתי תחזור הביתה מהעבודה , וגם אם היא מצוברחת , לא תזלזל בי , ובסובבים אותה . כמובן שההתפרצות שלי סגרה אותה יותר , אולם היום התחלנו שוב לדבר , וכל הזמן רציתי להעלות שוב את הנושא ולהסביר לה שהיא פוגעת בי ובסובבים , אולם ברגע שהעלתי את הנושא , היא התעצבנה ואמרה שאני לא מבין אותה , ומה הבעיה להבין שהיא רוצה להיות לבד . ועניתי שאני מבין שהיא רוצה להיות לבד אבל היא צריכה ללמוד איך לעשות את זה בעדינות מבלי לפגוע באחרים . ושוב הדברים התחממו ושוב דיברתי לא יפה לאשתי ושוב ..... בכל אופן , המצב עכשיו לא משהו , אבל אני יודע שיהיה טוב, מכיוון שאני מאוד מאוד אוב את אשתי , ואני יודע שהיא אוהבת אותי , אולם השתיקות שלה וההסתגרויות שלה ממש ממש גורמות לי להשתגע , ולהתפרץ , ומעולם לא התפרצתי . אני בטוח שההודעה מבולבלת ומבלבלת , אולם אודה לכם/לכן אנשים/נשים טובים/ות באם תעוצו לי עצה .. תודה רבה מראש ומקרב לב מהנשוי.
נושא: אשתי המקסימה ואני שלום לכולם , זו פעם ראשונה שאני נכנס לפורום כלשהו , אולם אני זקוק נואשות לעצה טובה , ומקריאת העצות הבנתי שיש בפורום זה אנשים/נשים חכמים/ות . אשתי ואני נשואים טריים באושר מזה כשנה וחצי . כשאנחנו אוהבים (ורוב הזמן המצב כזה) , אנחנו פשוט מקסימים ביחד , נוגעים , מסתכלים , ובאמת באמת אוהבים . אולם הבעיה העיקרית מתחילה כאשר אשתי מצוברחת. כאשר היא מצוברחת , היא לא רואה , ולא רוצה לראות אף אחד ממטר !! היא לא מסתכלת עלי , לא משנה כמה אני צריך אותה באותו הרגע . אם קבענו לעשות משהו אז אין על מה לדבר , ופשוט היא מסתגרת בתוך עצמה , לא משנה באיזה מצב אנו נמצאים , וכמה זה לא מתאים שתכעס ותסתגר , ובאותם רגעים הדבר היחיד שתעשה הוא ללכת לישון אם אנחנו בבית , או להסתגר אם לאו , וזה לא משנה באיזו סיטואציה נהיה . יש להדגיש שלא מדובר בכעס שלה עלי , אלא במצברוח והסתגרות . אני מאוד נפגע מחוסר ההתחשבות , ועוד יותר נפגע שכאשר אני מתלונן , היא מתעצבנת שאני לא מבין ושאני צריך לעזוב אותה לנפשה , ואז המצברוח הופך להיות כעס עלי ! אבל כמה אפשר להבין?!!! , לפעמים זה ממש קשה ומעצבן . אני חושב שהכי טוב יהיה אם אתן דוגמא שגרמה לפיצוץ . אשתי חזרה מהעבודה (היא עובדת עד שעות הצהרים ) קצת מצוברחת , ומכיוון שרציתי שנקפוץ להוריה לאכול צהרים (מעשה די שגרתי), דיברתי עם אביה ואמרתי לו שנבוא. אמה הכינה אוכל , והם ישבו וחיכו לנו. כאשר אשתי חזרה מהעבודה , לא היה לה כח ללכת לאכול אצל הוריה , ואני קצת כעסתי מכיוון שדיברתי עם אביה וממש לא היה לי נעים . בכל אופן , לא היה אכפת לה ממני , לא היה אכפת לה מאמה שבישלה לכבודנו "אז מה , היא תכניס את זה למקרר" ואני כבר יודע שאם היא מצוברחת , היא פשוט מפסיקה להתחשב בסובבים , ומסתגרת בעצמה עד שנרגעת (לעיתים זה לוקח יום שלם) . הבעיה האמיתית התחילה , כאשר הרגשתי שאני מתחיל להשתגע . יש לציין שאני אדם שאוהב תמיד לדבר על דברים על מנת לתקן אותם או פשוט לשפוך. ודווקא בגלל סיבה זו , אני פשוט משתגע מהשתיקות הממושכות , ובכל הזמן הזה , אני נשאר לבד , מנסה מדי פעם ללטף אותה ולדבר איתה , אבל לעולם איני מצליח להוציא אותה ממצבה - כשהיא יוצאת , היא יוצאת . אתמול , אחרי המקרה עם ארוחת הצהרים , כאשר אמה מאוד נפגעה ממנה , ולה זה פשוט לא היה אכפת - היא עצובה/כועסת/מצוברחת , ולא משנה מי נפגע בדרך , היא תכנס לעצמה .... , אני ממש נשברתי , והתפרצתי (אני לא צועק בד"כ ובריבים מדבר בשקט בכוונה) זרקתי משהו שהיה לידה ,הרמתי לה את השמיכה והתחלתי לצעות שאני לא יכול יותר , ורוצה חיים רגילים - שאשתי תחזור הביתה מהעבודה , וגם אם היא מצוברחת , לא תזלזל בי , ובסובבים אותה . כמובן שההתפרצות שלי סגרה אותה יותר , אולם היום התחלנו שוב לדבר , וכל הזמן רציתי להעלות שוב את הנושא ולהסביר לה שהיא פוגעת בי ובסובבים , אולם ברגע שהעלתי את הנושא , היא התעצבנה ואמרה שאני לא מבין אותה , ומה הבעיה להבין שהיא רוצה להיות לבד . ועניתי שאני מבין שהיא רוצה להיות לבד אבל היא צריכה ללמוד איך לעשות את זה בעדינות מבלי לפגוע באחרים . ושוב הדברים התחממו ושוב דיברתי לא יפה לאשתי ושוב ..... בכל אופן , המצב עכשיו לא משהו , אבל אני יודע שיהיה טוב, מכיוון שאני מאוד מאוד אוב את אשתי , ואני יודע שהיא אוהבת אותי , אולם השתיקות שלה וההסתגרויות שלה ממש ממש גורמות לי להשתגע , ולהתפרץ , ומעולם לא התפרצתי . אני בטוח שההודעה מבולבלת ומבלבלת , אולם אודה לכם/לכן אנשים/נשים טובים/ות באם תעוצו לי עצה .. תודה רבה מראש ומקרב לב מהנשוי.