הודעה של כויפר >

[דער משומד]

הודעה של כויפר >

"שיחה עם יוצא בשאלה לעתיד" [ההודעה המקורית הורדה עקב פניות חברים]

 

[דער משומד]

"נהייתה נביא זעם" - כויפר חרדי

 

[דער משומד]

מה שיש לי לומר - ספל חמאה

זה כמה דברים למעשה, כופר, צא מהאלטיסטיות, אנשים שאתה רואה בפאבים משולהבים בגלל מה-שזה-לא-יהיה, הם אנשים שעושים מה שבא להם ונהנים. תכדאי לך לנסות את זה פעם, גם תעשה מה שבא לך וגם תהנה! אני לא יודעת מה הדברים שבא לך, בכל מקרה, מה-שהם-לא-יהיו, תעשה אותם בשיק. לשבת ליד בחורה ולחשוב שאתה בזקן - זה לא בדיוק זה. אולי כדאי שתסתובב בעוד מקומות ותראה איך אנשים אחרים עושים זאת (מתגובות הבחורות תלמד מה לא לעשות...), נשים מעריכות תחכום. מפקפק, אני לא יודעת סטטיסטית מה הפילוח של משתתפי הפורום (פעילים ומאותגרים אקטיבית), אבל אני יודעת שיש כאן הרבה רווקים, לא מעט נשואים, רובם עם מישהו מאמין (אם תתעקש תגלה שגם אני נכללת בהגדרת מאמין), יש פה ושם צעירים, שבדרך כלל בצדק משתעממים פה, ולאחרונה הופיעו כמה אנשים שכבר הגיעו לגיבוש עצמי ובכל זאת ´שם´. יואל, אני לא אספר לך שהחיים יפים (אני מקווה שאתה יודע), ואני בטח לא אחדש שלך שהחיים קשים. הם קשים ואתה תפול ללא קשר למיקומך הדתי, דמוגרפי, פיזי, כלכלי, והאדם היחיד שירים את עצמך הוא אתה. האמת היא שרק לך יש את היכולת. ולחוויה. איזה נפילה. יצא לך חרא, כופר. תגיד, לא עלה בדעתך לעשות משהו קצת יותר יעיל? כמו לטייל בשכונה לגלות איפה בית הכנסת... אולי ללכת למכולת או סתם חנות ולקנות משהו (רדיו למשל)? כופר, מה שאני הכי רוצה לדעת הוא - מה קורה איתך עכשיו? אתה משחזר זוועות בכדי לשכנע את עצמך שעכשיו הכל בסדר? >ספל חמאה יודעת שהכל בראש!<

 

[דער משומד]

ספל ספל - כופר עם שטריימל

כופר, צא מהאלטיסטיות, אנשים שאתה רואה בפאבים משולהבים בגלל מה-שזה-לא-יהיה, הם אנשים שעושים מה שבא להם ונהנים. תכדאי לך לנסות את זה פעם, גם תעשה מה שבא לך וגם תהנה אני נורא מצטער אם זה נשמע מלגלג אבל זה מממש ממממממש לא מה שהתכוונתי להגיד, מה שהתכוונתי להגיד, שלי כחרדי קשה להתחבר לצורת הבילוי בפאב, פשוט בגלל שלא גדלתי ע"ז, גם לא התכוונתי ללגלג על אוהדי הכדורגל, רק התכוונתי לומר שנראה לי שלחרדי שיצא זה עתה מהכויילל לא יעניין בדיוק מי ניצח במשחק השבועי או בליגה האירופית. מה את רוצה לדעת עלי? אני יושב ומשחזר זוועות כדי להסביר לעצמי עד כמה אני מסכן ועד כמה לא כדאי לי ואולי גם לאחרים אפילו לחשוב על כיוון של יציאה, הייתי מאוד רוצה להיות אופטימי אבל המצב עוד הרבה יותר גרוע ממה שתיארתי. מצטער זה יצא לי בלי כוונה

 

[דער משומד]

כופרנוש - ספל חמאה

אני יצאתי לפני מליון שנה ואני עדיין לא מתחברת לכל שלל צורות הבילוי, ועד היום לא הצלחתי להתעניין במשחקים שבועיים או ליגה כלשהי (הידעת? בארצינו יש ליגת כדורעף!). כל זה לא סותר את העובדה שיש בילויים שאני אוהבת, (קרוב לוודאי שאם אתה תגיע לשם לא תפצח איתי בריקודי אושר, גם לא לכדי ליגלוג - אם כי לא שמעתי ליגלוג קודם, שמעתי בדיוק מה שהתכוונת) ואתה צריך למצוא את מקומות הבילוי שלך. כשהייתי בחו"ל לקח לי שלושה חודשים למצוא את הבילוי החביב עלי, וזה לא בגלל שלא חפשתי - להפך! ואתה לא אופטימי, נו, נו, גם חידוש גדול, אתה מכיר אותי כבחורה אופטימית??? מי בכלל מדבר איתך על אופטימיות? מאיפה הבאת את זה פתאום? אני מדברת על עכשיו - עכשיו טוב לך? האם אתה משלם מחיר טוב לתמורה שאתה מקבל? רק לשם הבהרה - בהקשר לאופטימיות - כל אדם משלם מחיר! כל אדם משלם מחיר! כל אדם משלם את מחיר חייו! המטרה היא שזה יהיה מחיר כזה שאפשר לחיות איתו שהוא לא הקרבה מיותרת. ואתה יודע, אם אתה מאושר המחיר שווה את זה. >ספל חמאה לא מצטערת ממה שיוצא<

 

[דער משומד]

ספלונוש - כופר עם שטריימל

מת עליך, אבל הראש שלי כבר מתפוצץ מרוב מחשבות.

 

[ב מ ב י]

מסכים איתך

אמרת דברים שאני חושב אבל התבטאת אחרת _ תודה

 

[כופר עם שטריימל]

הרסת את כל האותנטיות

 

[כופר עם שטריימל]

טוב, לא יצא מוצלח מצטער

 

[דער משכיל]

לוי יואל

אמרת "בלי עזרת השם " , גיוואלדדדדדדדדד די פארסט אפ פין אידישע וועג , די ווער´סט קאליה

 

[דידית]

כופר אני מקווה שלא תיעלב,

אבל אני מרשה לעצמי לכתוב לך מעל גבי הפורום כי גם אתה לא פעם ולא פעמים הרשת לעצמך לכתוב לי דברים מעל גבי הפורום. מה אתה חושב שאתה הבן אדם היחיד שגדל בציבור החרדי? שאתה היחיד שלא מאמין? שאתה היחיד שיש לו אישה וילדים? שאתה היחיד עם בעיות תקציב? אני יודעת שקשה לך, שיש לך הרבה מאד פחדים, שהחברה החילונית לא מציעה לך פתרונות והחברה החרדית מגעילה אותך. אבל פור גאד סייק למה אתה כל היום יושב ובוכה? למה אתה חושב שזה צריך להזיז לי מה קורה איתך אם לך בעצמך זה לא מזיז? הפורום הוא במה להשתתפות, לשיחה ליעוץ אבל אף אחד מפה לא יחיה לך את חייך! אף אחד מפה לא יקח את האחריות שאתה בעצמך לא לוקח. אתה יודע כמה מפה היו במצב שלך? אני לא אומרת שתצא! אני יודעת שזה תהליך, שזה לוקח זמן, שזה לא פשוט. אבל למה שלא תלך לעבוד? למה שלא תעשה משהו עם עצמך? למה שלא תלמד? למה שלא תנסה להתפתח, לצאת. תצא קצת מהפחדים שיש לך. למה אתה חושב שבחורה תרגיש בנח ליד אדם שזר לה ושנראה כחרדי, תנסה להבין גם אותה. אני מעריכה אותך על זה שהגעת למפגש למרות הכל ועם הלבוש שמת קצוץ ונכנסת אבל תבין גם את הרתיעה שיש לאנשים בחוץ מאנשים כאלה. אני לא אכנס לבני ברק עם מכנסיים ולא אכנס לדיסקוטק עם מטפחת על ראש זה לא חובה להתאים את אצמך לכל מקום יש אפשרות גם ללכת איך שרוצים אבל אז צריך לקחת בחשבון את התגובות של החברה. או מזלזלות או מרוחקות או מפוחדות. בקיצור לשבת ולבכות כל היום כל החרדים על חברי הפורום שלא עוזרים מספיק על החילונים שלא מבינים מספיק זה לא עושה כלום. מצד שני לנסות לשנות משהו בסיטואציה שיש כמו למצוא עבודה (ולא משנה מה!) זה משהו שאתה עושה עם עצמך. אני מתנצלת מראש אם התקפתי אותך אבל דחילאק נמאס לי לראות אותך פסימי ומתבכיין. מי שלא עוזר לעצמו אף אחד בעולם לא יכול לעזור לו! בידידות!!! דידית.

 

[כופר עם שטריימל]

למה לא להתבכיין

למה אני לא עושה משהו עם עצמי? כי אין לי כח כי אני מתעצל כי אני אוהב להיות מסכן כי אני מטומטם כי אני שונא לימודים כי אני שונא חילונים ושונא חרדים ושמאלנים ואוהב נודניקים ושונא מסטולים. ומי בכלל התלונן? הסברתי לו כמה זה קשה ואם נמאס לך אז אל תקראי וגם אם לא נמאס לך עדיף שלא תקראי ואת רואה בדברים שלי אך ורק את המחשבות שלך. אני מצהיר בבירור, שום דבר ממה שאמרת לא כתוב במילים שלי, את הכל את המצאת ממוחך הקודח. וכן, אני מייצג את רוב המיגזר שנמצא במצב שלי, ואני יודע שהחברה פה לא ממש אוהבים את זה ולכן דברתי עם חבר קרוב שלי על פתיחת פורום שונה במתכונתו מהפורום הזה ואני באמת מקווה בזמן הקרוב שזה יצא לפועל וכל מיגזר יתרכז בבעיות שלו.

 

[דידית]

לא בדיוק,

"כל מגזר יתמקד בבעיות שלו?" אני לא חושבת כך, סך הכל תהליך היציאה בשאלה הוא תהליך שהרבה עוברים והרבה מפה היו במצבך אז למה שלא נוכל להעזר אחד מהנסיון של השני? ועכשיו אני רוצה להתיחס למה שאמרת, תראה כופר, אני באמת מחבבת אותך ואין לי שום דבר נגדך להיפך! אני לא רוצה לצרף לך לינקים לדברים שכתבת אני לא חושבת שהמצאתי את הדברים והם פרי מחשבתי אבל זה לא העיקרון פה אם אמרת או לא אמרת או אם אני אוכיח את זה או לא. הרעיון שרציתי להעביר לך זה שאי אפשר לצפות מהחברה כל הזמן לגבות והלתחשב, את רוב העבודה האדם צריך לעשות בעצמו והחברה יכולה רק לגבות או לתמוך אבל הכל בגבול. הרשתי לעצמי לכתוב לך את זה פה וציפיתי ממך לתגובה כנה אבל כרצונך. אתה לא פעם כתבתי לי ושאלתי אותי שאלות אישיות מעל הפורום והתיחסתי אליהן ברצינות, גם אם לא היה הכי נח לי. אבל כרצונך. אם אתה בוחר להסתתר תחת זה שאני טועה לחלוטין והכל המצאה שלי, בבקשה אני סוגרת את הנושא. דידית.

 

[כופר עם שטריימל]

אני אנסה להבהיר

האם אמרתי שהחברה לא מספיק עוזרים? לא מדוייק, אם החברה לא עוזרים אז גם אני בכללם, לא? מה שאמרתי זה שכל אחד כאן ובכל מקום עסוק בעניניו ובשיקום חייו האישיים ולכן הפורום לא יכול להיות משהו שאפשר לסמוך עליו ולצאת על סמך שה"חברים" כבר יעזרו אם יהיה בעיות, יש התנגדות? למה כל פעם שאני אומר את זה, למישהו קופצים הפיוזים? ובשביל הנימה האישית לא ממש איכפת לי אם את מחבבת אותי או לא.

 

[עייייייף]

רק בלי מכות בבקשה.

 

[רבי הקדוש]

כופר אני מסכים עם כל מילה שלך.

ודידית, לא רק שאני חולק על מה שאמרת, אני גם חולק על איך ועל איפה שאמרת את מה שאמרת, אני יושב פה בחברת אנשים זזבאי נוחות מופגנת, לחוץ וקצת עצבני, אני יהיה נורא זהיר שלא לחטוא באותו חטא שעליו אני מתרעם. כופר, אתה נשוי, מבוגר, והרבה יותר קשה לך. זה ברור, אי אפשר להשוות אדם שצריך לסדר כל כך הרבה עניינים, לבחור שהוא עם כל הקשיים, ציפור דרור. אבל לא בגלל שאני מזדהה איתך אני מבין אותך, אלא בעיקר משום שאני יודע שאני לא מספיק גדול כדי להכניס את עצמי לנעליים שלך. ברור שכאחד שיודע ומכיר היטב את הקשיים אתה מרגיש צורך להדריך ולנטב את אלה שהם פחות בעניינים. פשוט ככה, חוץ מזה עובדתית אתה צודק, ואין שום סיבה למרוח את זה, זה נכון שבשלבים הראשונים זה נורא קשה חברים זה דבר שנרכש בזמן, והזמן הזה נראה ארוך כמו נצח, אין מה לעשות. רק שהחיים הרבה יותר ארוכים מכדי שנוותר עליהם בשביל שנה של סבל. הוא צודק, "חברים" לא עוזרים, ורובכם יודעים את זה לא רק מנסיון בצד של הנעזר אלא מסניון בצד של העוזר ? וכי יש למישהו פה כח נפשי לעוד צרות על הראש, זה נורא מרגש לשמוע, ויש רצון עז אבל האים יש את היכולת? היכולת הן מבחינה נפשית והן סתם, אפי´ מאה שקל יהיה קשה לתת לו כדי שישלם בזה מזונות לילדים.

 

[לילית3]

לא התקפה ולא עיצה

ההתלבטות והפחד שאתה מתאר הם מאד מובנים. אני יכולה רק לדמיין עד כמה זה יכול להיות קשה עבורך להזרק פתאום לעולם החילוני, שהוא אכן מנוכר ובהחלט לא מובן גם למי שהיה "רק" דתי קל וחומר למי שבא מ"גטו", שלא מבין ולא מצליח ובצדק להתחבר לדברים רבים שקיימים בעולם החילוני. אני מנסה להכנס לנעליים שלך ואולי אחטא לרגשותיך ולמה שאתה עובר באמת, אבל קבל את זה כנסיון אמיתי וכנה להבין, ואולי אף לעזור במשהו ולו הקטן ביותר. (למרות שכמו רבים כאן, גם אני חושבת שקשה מאד לעזור ואלו תהליכים שכל אחד בסופו של דבר צריך לעבור אותם ולהתמודד איתם בכוחות עצמו.) לעזוב את הבית, את הילדים - לשבת לבד בבית ולהקרע מגעגועים - זה נורא, זה לגמרי לא קל, וזה להזכירך, דבר שלאו דווקא קשור ליציאה בשאלה, זה דבר שעובר על כל גבר שעוזב את הבית, רואה את ילדיו בימים ובשעות קצובות ומרגיש בעיקר כמו כספומט. הרבה אנשים משאירים מאחור בית שקנו בזיעת אפם, בעבודה קשה - והולכים אל הלא נודע, חיים בדוחק, כביכול יורדים ברמת החיים שלהם. אבל מעדיפים את זה על פני חיים בזוגיות ובמסגרת שעושה להם רע. קשיי הפרנסה גם הם מעיקים. אני לא יודעת אם אתה עובד, אם אתה יודע בכלל לפרנס את עצמך או שחיית עד עכשיו מקצבה לאברכים ומקצבת ילדים כמו חרדים רבים, אבל אני מתארת לי שגם אם לא, עדין קשה למצוא עבודה מכניסה, להתקיים, זה קשה לכולם. מבחינתי, זה עדיין אפשרי ועדין שווה. אני יכולה להתחבר בעצמי, לתחושות של חוסר אונים, מה אני הולך לעשות עכשיו, למי אני פונה, איך אני בכלל מציג את עצמי, לאן, איפה וכמה. אני לא אנסה למרות שקצת התחלתי, לעבור אחד לאחד על הדברים שנראו לך מפחידים, אני רואה שזה פשוט לא הולך לי. זה יוצא, עלוב. אי אפשר להבין במלואם את תחושות המועקה והלבד של הזולת. זה נסיון יומרני מדי... אני יכולה לספר לך על עצמי ולומר לך שלמרות השנים הרבות שעברו מאז שיצאתי בשאלה, ולמרות שלא גדלתי בבית חרדי, ולמרות שהייתי מחוברת בצורות שונות לתרבות החילונית, אם זה מוסיקה, סרטים, ספרים וכו´, עדיין, אני אומרת :"החילוניים", עדיין אני לא מתחברת להרבה דברים. וגם לדברים שאני כן מתחברת אליהם כיום, לקח לי הרבה שנים להבין אותם. עברו עלי הרבה שנים של חיפוש ושל גיבוש עולמי הפנימי והחברתי עד שהגעתי עם הלום. גם היום החיים שלי לא מושלמים, הקרע הזה, הוא מרכיב בסיסי בחיים שלי ולא משנה כמה חברים יש לי, כמה אני מבלה וכמה כסף אני מרוויחה. ולי עוד היה הרבה יותר קל. יצאתי בגיל צעיר יחסית, אין לי ילדים, יש לי הורים שתומכים כספית פה ושם עוד, ועוד. ולמרות הכל, ולמרות שאני בטוחה שגם אם אנסה שבועות וחודשים להבין, לא אצליח לעזור לך ולהרגיע אותך. אני לא מכירה אותך, אבל אני מרגישה שמה שעובר עליך נוגע גם לי. לא יכולה להתעלם, מה לעשות אני מרגישה הזדהות עם מה שכתבת ומצרה על כך שחוץ מלכתוב את כל גיבוב המילים המבולבל הזה, אני לא יודעת איך אפשר באמת לעודד אותך. בכל אופן, מבחינתי, למרות כל הקשיים שעברתי, ותאמין לי שגם אם ברובם הם לא דמו לאלו שאתה עובר, או חושש לעבור זה עדיין היה קשה, אין לי שום ספק שזהו מחיר שהיה שווה לשלם. אני אומרת את זה כמובן בפרספקטיבה של זמן שלך עדין חסרה. עם הזמן למדתי את הקודים החברתיים השונים, אספתי חברים מכל מיני מסגרות, למדתי להנות מדברים חדשים, למדתי מה טוב לי ומה לא, גבשתי את העולם שלי - ואין, אין שום דבר שיחזיר אותי בחזרה. ולא מוותרת על אף קושי, על אף יום של בדידות. הכל היה שווה. כי להשאר שם מבחינתי - היה מוות. מבחינתי, להיות מת חי - זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות ואם כבר בבדידות עסקינן - גם להיות בודד בתוך זוגיות, בתוך המשפחה, בתוך קהילה - עבורי, אין דבר יותר גרוע מזה.

 

[עייייייף]

את פשוט מלכה - ../images/Emo47.gif

 

[כופר עם שטריימל]

כל מילה פנינה

 

[חלקיהו]

כל_אבן_שושן