הודעה ארוכה מאד ...

אימיראל

New member
הודעה ארוכה מאד ...

שלום, אני בת 22, מאורסת ועומדת להתחתן בעוד שנה. ואני כבר במשבר עם חמותי, בפעם האחרונה שדיברתי איתה עקב סכסוך שקרה בינינו, היא צעקה עלי העליבה אותי ואמרה באופן ברור שהיא לא מרוצה מכך שבנה עומד להתחתן איתי. חמותי עדיין צעירה היא בת 42, היא יפה ומטופחת (ואני גם לא פחות יפה ומטופחת) לחמותי יש רק שני בנים, והיא לא רגילה שיגידו לה לא !! בבית היא הבוסית, ואם היא לא מאשרת את הדברים, שום דבר לא יוצא לפועל. כבר בתחילת האירוסין כשישבנו כולנו ביחד כדי לקבוע תאריך למסיבת האירוסין, חמותי קבעה שהאירוסין יהיו בספטמבר כי ביוני ויולי היא עסוקה מאד (יש לה סלון לכלות ) הוריי רצו שהאירוסין יהיו ביוני או מקסימום אוגוסט. וכשהם שאלו אותי מה דעתי, אני אמרתי שאני מעדיפה שזה יהיה לפני ספטמבר כי יש לי עבודה מעשית בראשון לספטמבר (אני עומדת להיות מורה). ואז אל תשאלו מה קרה!! כשחזרה חמותי לבית היא התפרצה מזעם וטענה שאני חצופה ולא מכבדת אף אחד ושהייתי צריכה לשתוק ולא להביע את דעתי. ויום לאחרי היא התפרצה שוב בטענה שנודע לה ( אני לא יודעת ממי ) שאני ואמא שלי מלכלכות עליה בדיבורים.. אז היא שמה פס עלי כבר לפני האירוסין, וסירבה להכין למסיבת האירוסין ואמרה לבנה לבחור בינה לביני. עברה תקופה ממש קשה אבל בסוף האירוסין התקיימו בספטמבר כפי שהיא רצתה, והכל היה טוב ויפה. אחרי האירוסין היא התחילה כל פעם להתלונן לבן שלה עלי, והוא היה בא ורב איתי על כל דבר שאמא שלו אומרת ואני סבלתי נורא. היא היתה משנה את הדברים שאמרתי לה, או שפשוט לא הבינה נכון ורצה להתלונן לבן שלה. כל הזמן התלוננה שאני לא מבקרת אותה מספיק, ושאני כל הזמן עסוקה בלימודים, ויש לי תוכניות משלי ושאני לא יודעת לדבר !!! בנוסף לכך שכל הזמן התערבה לנו בחיים, כשרצינו לצאת לבלות היא היתה קופצת לטלפון ומציעה לי לדחות את זה כי הבן שלה עייף, יש לו מבחנים ו.... לפני כמה חודשים קרה סכסוך גדול שבעקבותיו נפרדנו אני והארוס שלי (שהיינו בקשר 6 שנים) הסכסוך היה בגללה: היא רצתה שנבוא איתה לביקור משפחתי נוסף ( כבר היינו איתה בביקור לפני כן למשך שעתיים, והכל היה לא מתוכנן אבל אני לא רציתי לעצבן אותה אז הלכתי איתה בשקט למרות שזה לא היה צפוי בכלל ואני טיפוס שלא אוהב הפתעות ומעדיפה שיודיעו לי מראש כי גם לי יש תוכניות). כשחמותי ביקשה ממני לבוא איתה לעוד ביקור אני הייתי כבר מאד עייפה, ויש לי כאבי בטן כי קיבלתי מחזור בזמן שהייתי אצלה בסלון, והפמים שלי היו אדומים כמו עגבניה ללא שו איפור אחרי שעשיתי בשעווה. אז הסברתי לחמותי את כל זה ושאני מאד עייפה ורוצה לחזור הביתה ( זה היה ב 8:30 בערב ואני הייתי איתה משעה 14:00 בצהריים) חמותי לא קיבלה את הסיבות שלי ורצה לבן שלה, לקחה אותו לצד ואמרה לו לשכנע אותי לבוא איתם, ועוד נתנה לו כסף ושלחה אותו לקנות פרחים לזוג הצעיר שרצתה לבקר.הוא הלך ועשה את הכל וכשבא לקחת אותי הסברתי לו שאני לא יכולה לבוא ושאני מוכרחת לחזור הביתה ושנבקר ביום אחר, אך הוא גם לא קיבל את זה ולקח אותי לשם. אני יצאתי מדעתי, הרגשתי שאני חתיכת בהמה שגוררים אותה ממקום למקום לכן סירבתי לרדת מהאוטו והתעקשתי לחזור הביתה, אז הארוס שלי ביקש מאמא שלו לבוא לשכנע אותי והיא באה ובקול כלכך שקט וחם ובנימוס רב (כמובן כי הבן שלה עומד לצידה ) היא ביקשה ממני לרדת כאילו שהיא לא יודעת מה המצב שלי ואיך אני נראית ואיך אני מרגישה, וכאילו שאני בכלל לא דיברתי איתה לפני כן והסברתי לה את המצב אני סירבתי לצאת מהאוטו אז היא אמרה לבן שלה להסייע אותי הביתה והקטע הכי מעניין זה שהוא אמר לה : " אז עוד פעם את מוותרת לה ? " והיא אמרה לו : " עכשיו הכל תלוי בך" !! כמובן אחרי המקרה הזה חמותי איבדה עשתונות ואמרה שאני לא מכבדת אף אחד, ושאני עשיתי פדיחה בפני כולם לבן שלה ושאני הגבר לא הוא ו..... אז הם החליטו לדחות את הנישואין שלי לעוד שנה וזה לא היה מוסכם מלכתחילה, וזה ממש העליב את ההורים שלי, ונפרדנו. עכשיו אני והארוס שלי חזרנו להיות ביחד אחרי 5 חודשים כי אנחנו אוהבים אחד את השני, אבל ההורים שלו לא מסכימים, ובכל זאת הוא אצלנו עם הדוד שלו (אח של אבא שלו) והם הבטיחו שבשבוע הבא יבואו גם ההורים שלו והכל יהיה בסדר. אני שמחה שחזרתי לאדם שאני אוהבת אבל מאד מודאגת מאיך יהיו היחסים ביני לבין חמותי בעתיד ! היא ברור שהיא שונאת אותי, היא צעקה עלי קשות בפעם האחרונה שדיברתי איתה בטלפון לפני כמה ימים ואני ממש שתקתי כי אני לא רוצה צרות אבל התפוצצתי מזעם מבפנים ועדיין לא יכולה לשכוח את מה שהיא אמרה לי אני מיואשת ולא יודעת מה יהיה... חמותי היא טיפוס שעדיין מתייחסת לבנים שלה כאל ילדים קטנים ( אגב היא אשת בית מעולה!!) והיא אוהבת שהמשפחה תהיה תמיד אבל תמיד ביחד כל הזמן ואני ממש להפך אוהבת גבולות ופרטיות ורוצה שאנשים יכבדו את הפרטיות שלי. מה דעתכם?
 
ברוכה הבאה אימירל

טוב, מה אני יכולה להגיד לך? אני לא רואה משהו טוב שצומח פה, במיוחד לאור העובדה שהארוס שלך עושה כל מה שאמא שלו אומרת לו.... מה שהכי צרם לי זה המשפט שלך "הכי מעניין זה שהוא אמר לה : " אז עוד פעם את מוותרת לה ? " והיא אמרה לו : " עכשיו הכל תלוי בך" !!" מה פתאום הוא בכלל אומר כזה משפט? לא יודעת יקירתי, לא נראה לי
 

אימיראל

New member
קראו את זה בבקשה !!!!!

שלום לכל מי שהגיב לסיפור הקשה שלי, אני חייבת להודות שהתגובות שלכם ממש תיסכלו אותי אבל בכל זאת תודה לכם על התגובה אבל את כל הדברים שאמרתם אני יודעת וכבר אמרו לי, אבל אני בכל זאת לא מוותרת על הקשר שלי עם האדם שאני אוהבת בגגל אמא שלו, היא לא תתכנן לי את החיים, אז מה אתם חושבים שעלי לעשות? אם הוא בחר לחזור אלי למרות התנגדות של הורים שלו אז למה שאני אוותר עליו? עכשיו אחרי שהיא צעקה עלי בפעם האחרונה אני לא מתכוונת להתייחס אליה בכלל, לא טלפון לא ביקור ולא כלום, אבל אני יודעת שבסופו של דבר אצטרך להיות איתה באותו מקום, כי גם הארוס שלי רוצה שהכל יחזור להיות נורמלי, אבל אני לא מדמיינת לעצמי את המפגש הזה, אני פשוט לא סובלת אותה עכשיו ואני טיפוס שלא יודע להתחנף ולא שוכח וסולח בקלות במיוחד כשאני לא הייתי אשמה. אני התקשרתי אליה כי הארוס שלי ביקש ממני לעשות זאת, ואמר לי לא להתיחס לדברים שלה ולא לקחת ללב, ולא להגיב למילים שלה בכלל. אני לא הייתי משוכנעת אבל עשיתי זאת בשבילו, ואכלתי אותה בגדול! איך אני צריכה לנהוג בעתיד עם חמות כזאת שרוצה לראות את הבנים שלה תמיד לצידה? ואני ממש לא סובלת את זה. יש הבדל עצום ביו המנטליות והאישיות שלי למנטליות ולאישיות שלהם וזה גורם להמון בעיות, אני גדלתי בבית ליברלי, אבא שלי בכלל לא שתלטן ותמיד נתן לנו את החופש לעשות את מה שנוח לנו לעשות אבל אצלם זה לא כך! יש להם ספר של כללים ומנהגים ודעות שהם חיים לפיהם וכל מי שבא למשפחה שלהם חייב להשתנות ולקבל ולפעול על פי כללים אלה. הדבר הזה משגע אותי ומוציא אותי מדעתי, אני טיפוס עקשן ואף אחד אבל אף אחד לא יתכננן לי את החיים. אני מתכוונת להמשיך ולא לוותר על קשר כלכך יקר לי בחיים בגלל חמות כזאת. היא צריכה להבין שאלו הם החיים, הילדים גודלים ומתחתנים ויוצרים משפחה משלהם. אני ממשיכה כי לא לימדו אותי לוותר, אני אקבע לכולם את הכללים ואת הגבולות שלי והם צריכים לקבל את זה. אולי אני נשמעת קיצונית אבל אני פגועה, וזועמת ולא יודעת מה יהיה. והנה עוד משהו, שתבינו יותר: בשיחה אחת על הנושא הזה הארוס שלי אמר לי: " תביני שבמשפחה שלנו יש עקרונות וכללים שאת לא יכולה לשנות, אלה אנשים מבוגרים ממך שלא הם צריכים להשתנות למענך אלה את צריכה. ואני אחיה לפי הדברים האלה....." אז אני אמרתי לו כך: " למה שלא אני ואתה נכתוב ספר כללים משלנו ששייך לנו לבית שלנו למשפחה שלי ושלך, אני ואתה נקבע את הכללים שלנו לפי מה שנוח לנו ולא לפי מה שנוח לאחרים. אם הם קבעו להם כללים אז למה שלא נעשה אותו דבר? אמרתי לו שאני מאמינה שרק אני קובעת מה יהיה בחיים שלי. ההורים של הארוס שלי כל הזמן אומרים לו שאני לא מכבדת אותם ושאני רוצה להרחיק אותו מהמשפחה שלו ושיהיה לו קשה איתי כי אני עקשנית והם אפילו אומרים שאני לא מכבדת אותו כי סירבתי לצאת מהאוטו!! עכשיו הוא חושב שאני שונאת את ההורים שלו במיוחד את אמא שלו ( וזה לא כלכך לא נכון אבל אני משתדלת לא להראות לו את זה, כי אחרי שדיברתי איתה בטלפון בכלכך נימוס והיא נזפה בי קשות,, אני לא סובלת אותה ויקח לי זמן לשכוח,,,, אני זקוקה לחוויה מתקנת) הארוס שלי (ואני לא דיברתי עליו ועל האישיות שלו) אבל כך בקצרה : הוא אדם 10 והמשפחה שלי מתה עליו, הוא בן 24, סטודנט להנדסת תוכנה שנה אחרונה בטכניון, אדם רגיש, חכם, משכיל, מפנק, חם ואוהב וחתיך :) בעל אחריות, עובד בהייטק וכשאנחנו ביחד לבד אנחנו כל כך מאושרים. כשאמא שלו בתמונה אני לא יודעת מה קורה, היא כל הזמן מתלוננת שהיה פרצוף חמוץ, שאמרתי דברים לא נכונים, שלא הייתי צריכה לעשות כך וכך... והדבר שהכי מרגיז זה שהיא לא באה ישירות ואומרת לי את זה בפנים, אלה ישר רצה ומתלוננת לבן שלה. פעם אחת אני התלוננתי לו שהיחס של אמא שלו כלפי לא היה טוב, והוא ישר הלך ורב איתה על זה, והיא באה ואמרה לי " אם יש לך משהו בואי תגידי לי " זה היה פעם כשהייתי אצלה בסלון והיה איזה אירוע משפחתי והסלון היה מלא, אז אני באתי וחיקיתי שעות ובסוף היא אמרה לי לעלות לקומה השניה ולהתאפר לבד!! אחרי שהיא איפרה את האחרות ואפילו חזרה ותיקנה להם את האיפור ואני ישבתי בצד כמו איזה בן-אדם זר , והקטע הכי מעניין זה כשהארוס שלי בא לסלון אז פתאום חמותי נזכרה שאני נמצאת שם והתחילה לקרוא לי לבוא כדי שהיא תאפר אותי. באותו יום גם קרה עוד סכסוך, כשהלכתי לאולם והופתעתי שנשים לא יושבות עם גברים ( זה גם מנהג שאני לא סובלת ) אז הארוס שלי הושיב אותי, ישב איתי כמה דקות והלך. ואני ישבתי שעה וחצי על שולחן עם אנשים שאני לא מכירה, לא מדברת ולא כלום, וכשחמותי הגיעה, כמובן אחרונה, אני כבר היה נמאס לי עד מוות ורוצה הביתה, אז אמרתי לה שאני עייפה וכבר שעה וחצי לבד ושנמאס לי ורוצה הביתה, והיא אמרה לי: אבל הבן שלי לא יכול עכשיו לעזוב את הארוע ולהסיע אותך הביתה, אז אמרתי לה שהוא יכול להסיע אותי ולחזור אין לי בעיה ! ואכן הוא הסיע אותי הביתה וכמובן השאר אתם יכולים לדמיין,,,, ההורים שלו יצאו מדעתם, שאיך הוא עושה את מה שאני רוצה? ואת מה שנוח לי, ? בשבילם זו פדיחה . וזה לא הכל, הנשים שם על השולחן עוד אמרו שאני ישבתי עם פרצוף חמוץ כל הזמן (אולי !!) אבל מה הם עוד רצו שאני אחייך לעצמי שעה וחצי ???????? אני חשבתי שאשב ליד הארוס שלי, נבלה נרקוד נוכל ונשתה, אבל אכלתי אותה בגדול. אמרתי לו לארועים כאלה אני עוד לא הולכת אבל הוא לא הסכים אז הסכמנו שבעתיד אלך רק לשעה וזהו. אני לא אומרת שאני מלאך חף מפשע!! גם אצלי יש מה לשפר ולתקן, אני צריכה להיות דיפלומטית יותר ולא כלכך קנה. אבל בשורה תחתונה יש לי הרגשה שכל מה שאעשה תמיד ימצאו משהו לתלונן ותמיד יסתכלו על חצי הכוס הריקה. אז אולי עדיף לא להתחנף, לסבול קצת אבל בסוף כולם ילמדו מי אני ומה מקובל עלי ומה לא !! אז מה דעתכם ??
 

Galit29

New member
יש לי בעיה קטנה להבין

הלכתם לאירוע שיש בו הפרדה....איפה הוא אשם פה או חמותך לעתיד? אם את לא מוכנה לחיות לפי הכללים שהיא מציבה לך אז תגידי לה מה לא טוב תתעמתי איתה . אם היא לא מאפרת אותך אז תתאפרי בעצמך ותראי לה שאת לא זקוקה לה לשום דבר - יותר מזה לכי לעשות קורס איפור....היא תאכל את עצמה תאמיני לי. אבל בגדול אני לא ממש רואה בעיה...יכול להיות שגם את קצת מפונקת מידי? תקני אותי אם אני טועה.
 

אימיראל

New member
כן כן כן

שלום כן... אחת מהטענות שהם מחזיקים נגדי זה שאני ילדה מפונקת, ואני מודה שזה נכון, אני קצת מפונקת וזה לא עניין שלהם. מה שאמרת נכון מאד וגם אמא שלי אמרה לי בדיוק אותו דבר, שאני צריכה להראות לחמותי שאני יכולה להסתדר לבד, אז אמא אמרה לי שבפעם הבאה לא ללכת אצלה לסלון, להתלבש ולהתאפר בבית או ללכת לסלון אחר. ואגב, קודם הארוס שלי לא היה מרשה שאלך לסלון אחר, עכשיו הוא אומר לי בעצמו ללכת לסלון אחר !!! אלא אם כן אמא שלו מזמינה אותי אז מה דעתך? ולגבי האירוע: הוא לא אשם כי הוא לא ידע שיש הפרדה אבל באותו רגע הוא היה יכול לקחת אותי בחזרה לחמותי בסלון (אנחנו היינו עוד בכניסה לאולם וזה היה אפשרי) ואני הייתי יכולה לבוא איתה ואז לא הייתי נקלעת למצב הזה שהרגשתי לבד, זרה,... 2) אני ביקשתי מחמותי להישאר איתה בסלון ולבוא איתה לאולם אך היא התעקשה שאני אלך עם הארוס שלי ואני לא מאשימה אותה בככל כי ייתכן שגם היא לא ידעה שיש הפרדה אבל אם היא ידעה על אופי האירוע ( והיא גם יודעת מניסיון קודם שאני לא רגילה לזה) ובכל זאת שלחה אותי כדי לשבת לבד שם עד כבודה המלכה תתלבש ותתאפר אז זה ממש לא טוב אני לא מאשימה אף אחד במקרה הזה, אבל אני מאשימה אותם רק בזה שהם עשו מזה סיפור גדול ולא ניסו להבין אותי בכלל.
 

אנילה1

New member
אימיראל אני חושבת שאת אוהבת מלחמות

לא סתם בחרת במשפחה כזאת. ככל שהם יפגעו בך יותר כך תהיי יותר מחושלת ותלחמי יותר בעוז. זה גם דגם של משפחה. אם זה מתאים לך אז על הכייפק. את יודעת מה יהיה העתיד שלך. את במלחמה עם האמא של החבר על ליבו של החבר ועל העקרונות של המשפחה הזאת. את רוצה שבסופו של דבר את תהיי ראש המשפחה כולה, לא האמא שלו. חמותך לעתיד. מי אומר שלא כדאי לך לעשות את זה. נראה לי שיהיו לך חיים מעניינים של מלחמות חורמה. אתם מתנהגים כמו שלישיה. את החבר והאמא שלו. כל אחת מושכת אותו לצד שלה. הוא גם לא נראה לי מסכן כל כך. כי יש לו תשומת לב משתי נשים חזקות. מה רע? לך יש עליונות מסויימת על אמא שלו. הוא אוהב אותך אחרת מאשר את אמו. את תהיי בשר מבשרו ואמו לא. וזה נותן לך עדיפות. את גם תביאי לעולם את ילדיו. וגם זאת עדיפות. את גם צעירה ממנה ב20 שנה. במשך השנים חמותך תחלש ואז יהיו חייך קלים יותר. היות ואת לא ותרנית ולא פשרנית, אלא לוחמת בעוז, נראה לי שיהיו לך חיים מעניינים במשפחה הזאת. אולי אפילו תשכחי את משפחתך הליברלית, כי תהיי עסוקה במלחמות עם חמותך. נראה לי שמשפחה שחיה על מי מנוחות זה לא בשבילך. אם כך, נישואים עם החבר מתאימים לאופי הלוחמני, וליכולת המופלאה שלך לא לוותר. בהצלחה ומזל טוב.
 

אימיראל

New member
אני חייבת להודות

שלום קודם כל אני לא בחרתי במשפחה אני בחרתי באדם, אבל אחרכך הכרתי את משפחתו... אני חייבת להודות ש 80% אחוז ממה שאמרת נכון, ואת זה אני אומרת רק כאן כי קשה לי להודות בזה בפני אף אחד אבל את קלעת למטרה והצלחת להיכנס למחשבה שלי. אני לפעמים מרוב האי צדק שלהם ומרוב שאני מרגישה שהם רק מחפשים אותי כל הזמן, אני הופכת לרעה מבפנים עם מחשבות כלכך רעות אבל תאמיני לי שאני רוצה שלום בית וחיים שקטים ושאף אחד לא יתערב לי בחיים כי אני לא מתערבת לאף אחד בחיים. הרגשתי קצת לעג בהודעה שלך בסוף ואני מאד מעוניינת להבין למה את מתכוונת, אם את יכולה לפרט אודה לך מאד. איימי
 

אנילה1

New member
אימיראל את מתכוונת לתגובה שלי?

אם את לא כותבת את הכינוי אני לא יודעת למי הכוונה. אני לא יודעת מה העליב אותך בתגובה שלי. אולי את יכולה לצטט אותי ויהיה לי למה להתייחס? אני האחרונה שאלעג למישהו כאן. אשמח לענות על כל שאלה.
 

sovlanit

New member
אימיראל,יקירה,

רוצה עיצה? בניגוד לנאמר כאן-הבעיה היא לא אצל ארוסך אלא אצלך!!! לכן,פתחי לך עמוד שדרה. החליטי מה מקובל עלייך ומה לא! החליטי כיצד את רוצה שייראו חייך ויישמי זאת. היי עקבית. מדברייך נשמע שמרוב נסיונות להוכיח לו כמה את טובה את מאפשרת לאימו ולו לתמרן אותך כראות עיניהם!!! סמרטוט מקבל יחס של סמרטוט וטבעת יהלום מקבלת יחס של טבעת יהלום!!! על שטיח נהוג ל ד ר ו ך! אז,במקום להראות לו אהבה בצורת חולשה ותלותיות חוסר אונים ורכרוכיות- הראי לו אהבה ממקום של כבוד-עצמי. לא מדובר ביוהרה או באנוכיות או בשתלטנות מדובר ב"אני שווה וראויה בעיני עצמי וזה היחס המגיע לי"! צר לי יקירה,הייתי בסרט הזה שלך. זה איכס אחד ענק. וזה השתנה אצלי רק עןם הגירושין, כשהחלטתי מי אני ומה אני רוצה!!! מזלי שהצלחתי לראות את הכתוביות הכוללות את המילים "THE END" את פשוט נאיבית אם את מאמינה שתוכלי לשנות אותו/אותם /את כל העולם! רק כשהשינוי יחול בתוכך היחס כלפייך ישתנה!!! ואם לא--את פשוט תסגלי לך צורת חיים המבוססת על רחמים עצמיים ומסכנות. אם תהני מזה-שיבושם לך! איך עושים את השינוי הזה??? עובדים על עצמך יום ולילה. לומדים על מודעות והעצמה אישית. ומיישמים ומיישמים עד שזה הופך לטבע וכבר שוכחים את הדפוסים הישנים, איפה ניתן למצוא חומר מצויין ? בכל רחבי האינטרנט! יש פורומים ואתרים נפלאים. דוגמאות? אתר:בדרך לאדם שלם". אתר:כוליות אתר:עידן הדלי בחנויות הספרים. דוגמאות? 1.כוחו של התת מודע. 2.הכח טמון בתוכך 3.לחיות מתוך שמחה. מסקנה:האמיני בעצמך ויישמי זאת.אף לא אחד יכול לעשות זאת במקומך! אם אין אני לי מי לי?אם לא עכשיו -אימתי?-ויפות לכך שעתיים קודם!!! מחילה אם הייתי טיפה נוקשה. דברייך העלו בי זכרונות כואבים ומכעיסים. בטוחה שתצליחי לעלות על דרך המלך. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
 

jesenia

New member
../images/Emo24.gif

סובלנית, כמה כוח! כמה טוב את מפיצה! זה פשוט לא יאמן. מכל הודעה שלך אני לומדת משהו. הייתי חייבת להגיד, אחרת הייתי מתפוצצת!
 

alice11

New member
הייתי בסיפור דומה

וזה נפתר רק כשבעלי עמד לצידי ולא לצד אימו ולאחר כמה שיחות מהלב עם אימו לבד ובו פתרנו את כל מה שהפריע לנו אחת בשניה והיום אנחנו חברות טובות!
 

sovlanit

New member
ALICE11,../images/Emo140.gif,תודה.שמחה

בשבילכם ושיימשך ככה ת מ י ד! ברוכה הנמצאת
 

jesenia

New member
לא בגלל אמא שלו, בגללו!

מכל הסיפור הזה אני לא שומעת איפה התמיכה בך. את יודעת מה - גם אם לא היית בסדר. מה פתאום הוא "נוזף" בך? מה, את הבת שלו? מה פתאום הוא רב איתך על כבודה האבוד של אמא שלו? אדם יכלו להכנס בין שניכם רק אם מישהו נותן לו... יותר מזה הוא מודיע לך שזה הפרוטוקול לפיו תחיי כל חייך? הוא לא מסכים שלא תבואי לאירועים מופרדים (שאני, בתור שומרת מצוות, רואה בזה מנהג מגונה שמזלזל במוזמנים, אבל זה בפעם אחרת). מה זאת אומרת את מרגישה ברע והוא לא מקבל את זה? מה זאת אומרת הוא הסיע אותך? - מי מתנהג אליך כמו לחבילה? בטח שהוא, אבל גם את! תקראי את מה שאת כותבת: לקח אותי, הביא אותי, לא קיבל, כן קיבל - לי זה נשמע שהתפוח (הוא) לא נפל רחוק מהעץ (אמא שלו). את יודעת? באיזשהוא מקום אני מעריכה את בעלי, שאחרי שאני נרגעת מוצא לנכון ללמד זכות על אמא שלו. לך לא מגיעה הפריבילגיה הזו? אני לא חושבת שיש כאן מישהי עם הידע המספק שתגיד לך להפרד ממנו, נקודה. מה שאומרים לך זה לשקול שוב את כל הענין. אולי הרעיון של לדחות בשנה, אם את כל כך נעולה על הבחור, הוא לא כל כך רע. זה מספיק זמן בשבילך להחליט החלטות, ולראות אם הבחור מסוגל לקבל אותך כבן אדם, ולא ככלתה של אמא שלו. בהצלחה.
 

snowhite1064

New member
לאור גילך הצעיר, אני בהחלט מבינה את

התיסכול שלך מהתגובות שקיבלת. אבל את צריכה להבין שיש כאן בנות שיותר מבוגרות ממך וכבר עברו הרבה שנים עם חמותן והם יודעות למה לצפות. אני יכולה להגיד לך שיש לי חברה שנישואיה הגיעו לסופם רק בגלל השפעתן של אימו ואחיותיו על דעתו. למרות שהם מאוד אהבו אחד את השני, אחרי 7 שנות נישואין ושני ילדים הגיעו מים עד נפש והם התגרשו. עד היום היא טוענת שזה רק בגלל חמותה ושאם היא הייתה יודעת שככה זה יהיה לפני החתונה היא לא הייתה מתחתנת איתו (הם יצאו רק שנה לפני החתונה ובתקופה הזאת ההורים כמעט לא היו מעורבים במערכת יחסים שלהם. לא היה להם בשביל מה). אני יכולה להגיד לך שאם עכשיו ארוסך מקשיב לכל מה שאימו אומרת לו (גם אם זה אמור להיות דברים שקשורים רק בינו לבינך) את יכולה לצפות להרבה התערבויות מצד אימו אחרי החתונה. היא תקבע לך איפה אתם תעשו את החגים, איך יקראו לילדים שלכם ומי יהיה הסנדק של הבן שלך. תאמיני לי. בעלי והוריו בכלל לא היו כל כך קרובים כשיצאנו ושהתחתנו (יצאנו 4 שנים לפני החתונה) רק אחרי שבתנו הבכורה נולדה השתנה הכל (בתנו נולדה 4 שנים אחרי החתונה. כך שיצא שהכרתי את בעלי 8 שנים לפני שהתחילו רוב הבעיות הרציניות עם חמותי, למרות שהיו גם כמה לפני כן.). 8 חודשים אחרי שבתנו נולדה התחילו הבעיות האמיתיות. הוריי היו מגיעים פעמיים בשבוע ליישוב בו התגוררנו, על מנת לעזור לי מעט עם הילדה, וגם כדי לשבת איתה קצת בבית כדי שאני אוכל לצאת ולנשום קצת אוויר (בעלי עובד בהיי טק וחוזר כל יום מאוד מאוחר). שבתי הייתה בת חצי שנה חזרתי לעבודה והוריי שמרו עליה כל יום. אז התעורר החשש אצל בעלי (אולי גם זה בעקבות משהו שחמותי אמרה) שבתנו תכיר רק את הוריי ואז התחלנו ללכת לבקר אצל אימו (הוריו גרושים) פעם בשבוע (לפני כן היינו רואים אותה בקושי פעם בחודש. גם שבנה היה מאושפז בבית חולים היא לא באה לבקר אותו). מאז בכל נושא חשוב אני שומעת את הדיעות שלה מפיו (ולמה אני אומרת את הדיעות שלה? היא הנושא עולה שוב תמיד אחרי שהוא דיבר איתה בטלפון ולא לפני כן). לדוגמא: היא רצתה שאבי בעלי יהיה הסנדק של הבן שלנו שנולד (למרות שבעלי הסכים מראש שאבי יהיה הסנדק) היא עכשיו לוחצת עליו שנקרא לילדה שתיוולד לנו ב"ה בעוד חודש וחצי על שמה או על שם אחת הסבתות שלו (וזאת לאחר שאני החלטתי שבתנו הבכורה נולדה שאני אקרא לה איך שאני רוצה ולא איך שיאמרו לי. אז הוא לא התנגד, עכשיו הוא אומר שהוא רוצה למרות שלשתי האחיות שלו קוראים על שם הסבתות.) לא באתי להציג כאן את הסיפור שלי (למרות שכך זה נראה) באתי רק להאיר קצת את עינייך על מנת שתביני מה מצפה לך. נכון שאומרים שלא מתחתנים עם המשפחה אלא אם האדם, אבל כאשר האדם מושקע מהמשפחה אז את גם מתחתנת איתם והחיים שלך יכולים להיות מאוד אומללים בגלל זה. כדאי שתשבי עם ארוסך ותדברו וגם תחשבי טוב טוב אם את עדיין רוצה להמשיך למרות מה שחווית עד עכשיו (את עדיין מאוד צעירה).
 

sovlanit

New member
SNOWWHITE1064

ראשית,איחולי להמשך הריון קל ולידה קלה לתינוקת בריאה וחסונה. שנית,סיפורך באמת מעורר כאב. שלישית,נראה לי שנסיונותינו לחלוק עימה פיסת נסיון ולהאיר את עיניה נופלות על אוזניים ערלות. הבחורה שקועה כל כולה ברצון שמישהו אחר ייקח אחריות על חייה ויפעל במקומה. לדעתי,הסיבה לכך נעוצה בחוסר ביטחון עצמי ובחוסר בגרות רגשית. ההתקרבנות מצידה,תחושת חוסר האונים והרחמים העצמיים הכבדים יכולים להפתר . בחירה:לעזוב את הבחור או לפתח חוט שדרה רגע לפני הקריסה. משום מה היא בוחרת להתמכר לאהבה הרסנית כזו וזה חבל!!! באופן אישי אני בוחרת להפסיק לייעץ לה.חבל על האנרגיות שלי. ושוב,אסיים שכל הברכות תחולנה על ראשך.
 

אנילה1

New member
שילגיה, הבחורה הזאת תתחתן עם החבר

שלה למרות אימו. היא תלחם עם חמותה עד חורמה. כי יש לה אמביציה לנצח. יכול להיות שכעבור מספר שנים זה יביא לגירושים, אבל אין מה לעשות, לפעמים הגורל חזק מאיתנו. לא תמיד ההגיון מנצח.
 

sovlanit

New member
אנילה,

יש מצבים בהם "אופיו של האדם=הוא גורלו". ייתכן שבאמת גורלה להנשא דווקא לבחור הזה. יש לה בהחלט יכולת בחירה כיצד ייראו חייהם המשותפים בעתיד. זה בידיה!!!
 
למעלה