זה בעייתי מה שאתה אומר
אתה מציע שנתרגל למצבי לחץ ואז נשלוט בתגובה.
אבל מצבי לחץ קיצוניים, למרבה המזל, לא קוראים כל הזמן וכשהם כן קורים הרבה יותר מידי הם מכניסים את הכלל המערכת הגופנית ונפשית לשוק שהתוצאה שלה יכולה להיות PTS.
אמנם המקרה ששמש מתארת נראה לך כזניח אבל באותו רגע, כשהיא היתה אחראית על הילדים והרגישה מאויימת. ילדים - מין... מלחיץ!
התגובה שלה של לשתוק היא תוצאה של לחץ ואני חושבת שבמקרה הזה זו דוקא התגובה הנכונה, גם אם היא לא התגובה שמנפחת את האגו בהרגשה של 'הכנסתי לו'. היא שתקה והאיום הסתלק מהשטח.
כן, אפשר ללמד אדם להיות יותר אסרטיבי ועדין במצבי חירום, ההגיון לא עובד, אלא האינסטינקט וכמה שהמצב יותר קיצוני, ככה הגוף שלנו יחזור לאינסטינקט שלו.
דרך אגב - לכל אחד מה 3 יש יתרונות וחסרונות ואני לא בטוחה שאחד יותר טוב מהשני.
קפיאה בטבע, זה מצב שמשדר חולי וחולשה, זה מצב שיכול להרחיק מתקיף, להפסיק תקיפה, להסיט מהמטרה.
מצב של לחימה יכול להגדיל את הסיכון, להכנס לעימות גדול יותר במקום להמנע ממנו
ומצב של בריחה יכול לגרום לתוקף לרדוף אחריך ולעורר את הצד האגרסיבי אפילו יותר.
