הוא מביט בי ישר לתוך העיניים
מבטו מזוגג אבל יציב, מושיט יד אל חלון המכונית, אוחז קופסה של פח, משקשק אותה פעמיים, איש בלי בית מול איש עם בית, כמה לילות נודד, בורח, משוטט מחפש חום וחיבוק חזק ועוטף כמה ריחוק וזרות יש אצלו, אצל האיש בלי הבית, כמה זמן עבר מאז היה לו אחד. לילות של ירח מלא מתחלפות בבקרים של זריחה קפואה, מסתובב ברחובות שיכור, כואב ואבוד הרמזור מתחלף לירוק ואני ממשיך בנסיעה אל תוך הלילה והוא? הוא כבר מזמן בבית.
מבטו מזוגג אבל יציב, מושיט יד אל חלון המכונית, אוחז קופסה של פח, משקשק אותה פעמיים, איש בלי בית מול איש עם בית, כמה לילות נודד, בורח, משוטט מחפש חום וחיבוק חזק ועוטף כמה ריחוק וזרות יש אצלו, אצל האיש בלי הבית, כמה זמן עבר מאז היה לו אחד. לילות של ירח מלא מתחלפות בבקרים של זריחה קפואה, מסתובב ברחובות שיכור, כואב ואבוד הרמזור מתחלף לירוק ואני ממשיך בנסיעה אל תוך הלילה והוא? הוא כבר מזמן בבית.
