הוא אמר

הוא אמר

"אני חושק בכולך מלבד נפשך" אז אמרתי "לכן אני כאן" עכשיו הוא חושק בנפשי, אז אני הולכת.
 

shani2

New member
מכירה את התסריט.

מעניין מתי יהיה בימאי מוצלח יותר. לא נראה לי הגיוני לראות תמיד את אותו הסוף.
 

ס י ו ן1

New member
../images/Emo122.gif חיפוש מה קורה?

למה את בורחת אל הסוף כשרק מגיע האמצע? ולמה רק אמצע? ולמה בכלל סוף? תחיי את הרגע תסתכלי מעט קרוב ותהני בלי לרצות שיגיע לזה הסוף
 
מי הבמאי?

שני מותק, לא אנחנו התסריטאים והבימאים של הסרטים (חיים) שלנו? הרי חיפוש שלנו יחידה ומיוחדת בתסריטים שלה, אני הייתי מגיבה אחרת לדילמה הזו של חושק בגופך/ חושק בנפשך, ועפרה אחרת וניצת אחרת ואת אחרת לא ככה? ואהלן לך, עוד לא נפגשנו... יום מצוין פייה
 

ophra

New member
לי הוא דווקא אמר

"אני לא רוצה את כולך, אני מעוניין רק באישיות שלך" ואני, כמו מפגרת, נשארת....
עפ
(כל אחת והשריטות שלה...
)
 

diversityyy

New member
תמיד מבלבל אותי החלק הזה...

מי זה המפגר,זה שרוצה או זה שמתרצה.מי זה באמת,שמרוויח פה יותר.דאלוג לנפש ולאגו,או תחבושת ויוד לפצע...
 

ophra

New member
הוא רוצה את האישיות שלי ../images/Emo13.gif

ומקבל אותה.... אני רוצה (רציתי, אם לדייק) יותר... ולמרות שאני לא מקבלת נשארת. במשוואה הזו נראה לי דווקא די ברור מי מרוויח יותר מבחינתי זה יותר תחבושת ויוד לפצע מאשר ליטוף לאגו ולנפש. אבל זו, כאמור, רק אני. עפ
(במקרה הזה הפצע כבר הגליד. אפשר להוריד את התחבושת)
 
עופרה....

שאלה לי אלייך. האם את רואה בזה התפשרות? ואם בכלל את חושבת שצריך וכדאי להתפשר.
 

ophra

New member
להתפשר על מה...../images/Emo35.gif ../images/Emo12.gif

אם להישאר במקום שבו אני לא מקבלת את (כל) מה שאני רוצה זו ה"פשרה" בשאלתך, אז לא אני לא רואה בזה פשרה אני רואה בזה בחירה. שתי אפשרויות היו בפני במצב כזה: להישאר, בתנאים שלו (כמו שבחרתי אני) או לא להסכים לתנאים האלו, וללכת (כמו שבחרה
) את הבחירה שלי עשיתי לא מתוך פשרה אלא לאחר שניסיתי ללכת, להתנתק ראיתי שזה כואב יותר מאשר להישאר גם אם זה בתנאים שלו... מצאתי לעצמי (אני מאמינה ומקווה
) נוסחא שבה אני יכולה להישאר חברה בלי לצפות ולקוות ולרצות יותר אז זו פשרה....
וואללה לא יודעת.....
עפ
(בדר"כ דווקא מאמינה בפשרות...
)
 

diversityyy

New member
זה לא היום שלי...

אולי זה החום שמחורר לי חורים בהגיון,אולי סתם,מקנטר להנאתי...כך או כך,במטוטא ממך,ושניה מזמנך.אם היה זה רק זכרון,דברים מהארון,היו היה והיו זמנים.אז איך זה שאת עוד שם...כי אמרת "רציתי" בלשון עבר,מודגש...כתבת גם כן, עדין שם.{יתכן והאנחה שנלוותה היתה לי רק בדמיון}...רק שיגיע החורף, יצנן לי המוח,כי זה כבר לא פשוט,להעביר לו יום,בלי תהיות...אחד ועוד אחד,כבר מזמן לא יוצא לי שתים.
 

ophra

New member
תציץ שתי שורות למעלה...

אני מקווה שזה עונה על השאלות...
עפ
(1+1 כבר באמת מזמן לא =2)
 

diversityyy

New member
אמא שלי חינכה אותי...

לא ליקרוא התכתבויות לא שלי...ושלהציץ זה בכלל חוצפני. מאז קצת גדלתי יש אומרים התבגרתי.אבל עדין צורבות לי האוזנים.
 

ophra

New member
חששתי שלא תאהב ../images/Emo9.gif

את ההפניה הזו ולכן ניסיתי לרכך אותה מעט עם
כזה
מצד שני - להסביר פעם נוספת, הרגיש לי קצת דבילי..... עפ
(נזכרת בעוד כמה פעמים ש"נשארה" ב"תנאים של..."
)
 

diversityyy

New member
מאמין שדסקסנו במקצת...

את מי משרת מה,ולמה.כמדומני לא חלקנו דעה,גם אז.מבטיח לא להפוך זאת להרגל...לא רוצה תחשבי, נגטיבי... לא חזק במקריות. כשמשהו הופך לשיטה,קרוב יותר לבית נמצאת הסיבה.נוחות, מגננה,אגו בריצפה...עולם שלם של אפשרויות. מליון ואחד דלתות.מטווים אנו היעד,במודע או שלא,למרות שבהחלט מוזרות הם דרכינו.
 
למעלה