הוא אמר...

הוא אמר...

יש שיר ישן נושן שבכל פעם מרגש אותי מחדש וביני ובין חבריי הוא ידוע כ"המנון הביית". שוחחתי עליו (על השיר) אתמול עם חבר והגענו לנקודה מעניינת. מביאה לפניכם את המילים ומעניין מה יש לכם לומר... זמר שלוש התשובות / נתן אלתרמן הוא אמר אם תלכי אחרי לא קטיפה תלבשי ולא משי יהיה מר עד בלי כח אולי אז אמרה היא מעט כח יש לי אם צריך אתהלך בסחבות כלובשת קטיפה מבריקה אם צריך אקרצף רצפות ואהיה בעיני כמלכה כל אשר תבקש ותשאל אעשה ואוסיף לשמוח יהיה טוב אהובי,יהיה קל לעולם לא יחסר לי כח אז אמר מה יהיה אם אבגוד ואותך אעזוב מיותרת בלילות ארוכים לחכות עד שובי מזרועות האחרת אם צריך לחכות אחכה כך אמרה ופניה באור אם צריך לא לבכות לא אבכה העיקר שאדע כי תחזור כל אשר תבקש ותשאל... אז אמר מה יהיה אם אגיד שעלייך לקום וללכת ולשכוח אותי בשנית לא לשוב כי לרחוב את מושלכת היא רק רגע שתקה ותחייך אז דיברה ופניה ככפור אם תאמר לי ללכת אלך אם תאמר לא לחזור לא אחזור אך דבר רק אחד אל תשאל אל תאמר לי אותך לשכוח כי את זאת אהובי לא אוכל בשביל זה לא יהיה לי כח.
 
ואני אסביר

יש כאן התבלבלות לא אהבה. אולי יש גם אהבה. אולי זה התחיל מאהבה. פעם. ולשכוח אהבה או לא לשכוח לא קשור להתנהלות שלה. אני לא מוכנה לשכוח אף אהבה שהייתה לי. כולן שמורות עמי (ללילה של שתיקות ) גם בעינוי סיני אני לא אשכח אותן. זה לא מגיע להן. אבל , ההתנהלות שלה כאן מסריחה (של "האהבה"). הייתה פעם בטמבלוויזיה תכנית שלמה על מעריצי אלטרמן. אבל לא התביישו לספר על האובססיביות שלו גם בחייו הפרטיים. אני לא זוכרת את הפרטים הקטנים אבל הרושם הכללי שהתקבל היה גרוע ! וזה בא לידי ביטוי בשירים שלו. יש לי ספרון שקיבלתי במתנה מרחל מרכוס בשנת 1976 ואני מצטטת מתוך : נגון עתיק "...אך אם פעם תהיי צוחקת בלעדי במסיבת מרעיך, תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עלייך." ויש לו עוד מילים מרירות רבות. השאלה אם את רוצה לדון כאן את האיש או את הרעיון הכללי? כי סוג האהבה שהוא מביא הוא לא הנכון בעיני. נתקלנו בספרות באהבות טוטאליות רבות (רומיאו ויוליה?) [אגב, המרפסת שלה היא לא משו
] ואנחנו נתקלים בזה במציאות לצערנו כל כמה ימים : רצח על רקע רומנטי ! וזה לא חייב להגיע עד רצח על מנת לעצור את זה קודם ולא לעודד את זה. עד כמה שניתן , לא לעודד. לפעמים מרגישים ככה באמת. שמוכנים הכל. וזה בסדר להרגיש כך , במיוחד כשיש הדדיות. במקרה שאת מביאה - אין.
 
אביגיל

לא,איני רוצה לדון באיש כיוון שהוא אינו מעניין אותי וזה אינו פורום ספרות ושירה... (למרות שמעריכה את אמנותו ומנטרלת אותה מאישיותו השנויה במחלוקת). הכוונה היא לרעיון הכללי. ולגבי רצח על רקע רומנטי,אובססיביות לגווניה,גם אותה איני רואה כאן... ועדיין זכרי כי לא אמרתי את דעתי,רק במילה אחת
פשוט באמת מחכה לשלל תגובות כיוון שזה נושא שברור לי שיש עליו מחלוקת. (סגול בחופשה אז אני ממלאה את מקום הטיזרית
)
 
טוב זה היה לי ברור

(כמו שניים ושניים - מזה הכנסת אותי למוזה של שירי נוסטלגיה?
) שלא מדברים עליו כמשורר או כאדם , אבל בכל זאת אין יש מאין. והמילים שלו מסמלות סוג של דברים שהוא חווה. אז לא ממש אפשר להפריד ולקחת את המילים לבד , בלי הסיפורים מאחוריהן. ואין לי ספק שהוא ענק ביכולת שלו להביע את עצמו. והוא יכול לשמש דוגמא לרעיון של עצמו
אני מניחה שלו זכרתי את סיפור חייו , אפשר היה להדגים למה לא. אבל , אני עומדת עכשיו בצד ומקשיבה. כמוך.
 
כן גם אני נכנסתי למוזה פתאום

ושוב בואו נעזוב את סיפור חייו ,נפריד לחלוטין ונתייחס רק לכתוב. ניצת מפזמת -"כי סערת עלי,לנצח אנגנך"...
 

גורן44

New member
ואוו ! ../images/Emo61.gif

אולי נארגן איזה ערב שירה בציבור ? לא וירטואלי ? אני רואה שיש כאן חומר טוב.....
 
ואני אומרת כן

כן ועוד פעם כן !!!!!!!!!! למה? מעניין אותי לשמוע אתכם ומבטיחה שכמו תמיד גם דעתי תתנוסס לה כאן בגאווה (גם אם אהיה בדעת מיעוט
)
 

אקדמאית

New member
ואנחנו קוראים לשיר הזה...

שיר הסמרטוטה!!!!!!! מצטערת אבל לעולם לא אהיה השפוטה של אף אחד. הוא ילך ויבגוד ואני אקבל אותו בעינים זורחות ובחיוך?!?!?!?!?!!? אני מסכימה שצריכים לתמוך ולעמוד מאחורי - אבל "כאילו דא" - יש גבול. אצלי זה ממש לא הימנון הבית!!!
 
אקדמאית

לפחות יש לו אח ורע על פי דעתך מהצד השני... פנקס הקטן (שגם הוא מקסים בעיני)
 
פנקס הקטן- תמיד גורם לי לדמוע

אהבה אובססיבית שבימינו שולחים את האנשים לטפול תרופתי כדי לצאת מהאובססיה שלהם.
 
שיר "אהבה" לסמרטוט רצפה........

ולאשה המדוכאת....... אותי, השיר לא מרגש, הוא רק מעצבן ומקומם !!! ומי שמתחפשת לסמרטוט רצפה, שלא תתפלא שדורכים עליה........
 
להנאתכם שיר מתרפפ"ו אבל איזה שיר

רומיה ויואל - דן אלמגור רומיה שלי נערה חיננית פשוטה בלי חכמות ופטנטים רומיה לובשת שמלה תימנית בלי ליפסטיק ובלי פרמננטים. רומיה אוהבת לצעוד בסנדל שקטה וצנועה כתינוקת, לרומיה שלי אין גרבים קריסטל ואין ברזילים בתסרוקת. אך כל בני הכפר בה תולים חלומם כי יש לה עיניים תמאם... ואללה יש לה זוג עיניים כשני שקדים בשוקולד אם רק תציץ בן פעמיים הן אל לבך טוות מרבד. היא רומיה ואני רומאו היא יוליה ואני יואל כל הכפר רק זאת יודע לי הועיד אותה האל. רומיה עובדת בויצ"ו כמוני שטיח טווה ומושכת ואני שם סתם רק רוקע תימוני אך היא על כל ויצ"ו מולכת ופעם הרגשתי חוטים לנפשי נטוים מהנול שמנגד ופתע הרגשתי מתחיל פטישי לרקוע בנפש עורגת. יא רבון הסמקתי כולי מהומם אך יש לה עיניים תמאם.. ואללה יש לה זוג עיניים כשני שקדים בשוקולד אם רק תציץ בך פעמיים הן אל ליבך טוות מרבד היא רומיה ואני רומיאו היא יוליה ואני יואל כל הכפר רק זאת יודע כי לי הועיד אותה האל. רומיה בכפר כבר עלה הירח בלאט נעצמו העיניים רק חלון אחד אור צנוע שולח צעיף לדודה מכינה היא עונה הבהובים לנרה הקטן נרי המושט מן הצוהר לבי לה לנול ולבה לי לסדן צמיד לה ארקע בו כמהר. לי חוטיה בי, כבר אחוש את חומם אך יש לה עיניים תמאם... ואללה יש לה...
 

amigor

New member
ניצת ../images/Emo141.gifאוי.. איזה אהבה אמיתית!

איזה אהבה ככה צריך רגע סליחה לא לכעוס.. זה רק דיון...
ניצת ביקשת להביע דיעה רגע אני חוזר...
 
למעלה